לא הייתי שם מאת גדעון שדמי
לא
היִיתי שם, בְּגֵיא הַבָּלהות
אף
פעם לא בָאתי לראות
אני
שם
לא
שכבתי לְידם עֵרוֹם בַּשלג
לא שֵרָכְתִי רַגְלַי בִּשְדה ההרג
אני
שם
לא
שמעתי בִּכְיוֹ של תינוק שנקרע
רַגְלִי לא תדרוך בַּמּקום הַנּורא
אני
שם
יַדִּי
לא היתה בְּיַדָּה של הָאֵם
לא
נִצָּבתי דוֹמֵם , בַּמָּקום האילם
אני
שם
לא רעדתי אִתָּם, על פסי הרכבת
לא
ראיתי אותה, בַּשֶלֶג שוכבת
אני
שם
לא
חִבָּקתי כְּתֵפה, בְּעֵת הַזְּוָעוֹת
מֵעולם
לא בָאתי לִבְכות
אני
שם
לא
ראיתי כֻּלָּם, בְּפרשת דַּרְכָּם
לא חרקתי שן, מול מפלצת אדם
אני
שם
לא
עמדתי עם הָרִבּוֹא רִבּוֹאוֹת
מֵעֵינַי
לא נשפך ים הדמעות
אני
שם
לא
שמעתי קטר וחריקת בלמים
לא
ראיתי אֶשְנַבִּים קטנים
אני
שם
לא הייתי בֵּינוֹת תִילִים דוקרָנִים
לא
ראיתי חלונות מְּלֵאֵי פנים
אני
שם
לא
צעדתי אִתָּם במצעד החייםּ
לא
חזרתי לשם להניף הדגלים
אני
שם
לא שרתי גֵאֶה את שיר ההמנון
תקותנו
נמצאת, בין אֵילת לָחרמון
אני
שם
לוּ בְיַדִּי פצצה של מימן
ברלין,
לא היתה כבר מזמן
לְהשמיד
את הזרע
לִשרוף
את הגזע
שהוליד
וגידל
השטן,
אני
כאן.
גדעון שדמי, מזרע, ערב יום הזכרון לשואה ולגבורה, תשס'ז