24.8.10 במלאת
שלושים למותו של חיים חן - קוים לדמותו. מאת יענקלה דוידוביץ
חיים נולד וגר וחי את
רוב חייו בקרית חיים,רחוב א' 98 ,בן
זקונים למשפחת חמו
הענווה והאצילה,אח לשלמה,
מרים,אברהם ואסתר, עם זאת מאז ילדותו היה חיים מן הבולטים בבית הספר ובתנועה (הנוער
העובד קב' "יודפת")
כך במקום עבודתו ועד
יומו האחרון. פעיל "בלתי נלאה"
בכל אשר עשה מאז ימי העממי בבית הספר
"א" ,אתלט
מצטיין, רקדן
מעולה,נגן אקורדיון (למד אצל יוסלה אורג) מתופף ומחצצר
בתהלוכות אחד במאי, מרקיד בחג העצמאות בקריות,נחלאי שבאופן טבעי הלך
ל"אחוזים" ונעשה מדריך צניחה ועוד כהנה וכהנה.
עם תום השרות הצבאי
נשא לאישה את שרה'לה משניות, חברת נעוריו,הקרייתית, השתקע בקרית חיים והחל עושה לביתו, במרץ ובהתלהבות
בדרכו שלו,שאף להיות חבר אגד ולמען מטרה זו עבד בכמה משרות,ביניהן לימד רקודי עם בקיבוצים,ובישובי
עמק יזרעאל ובית שאן, דבק במטרתו ולבסוף הגשים את רצונו להיות חבר אגד. שם
החל את דרכו מלמטה, ועלה בסולם הדרגות,עד לתפקידים בכירים ביותר. במקביל שרת כמו
כל הקרייתים במילואים,השתתף במלחמות,נפגע בתאונת צניחה
והפך לנכה צהל, והפך לפעיל בהתנדבות בארגון נכי צהל.
לחיים ושרה'לה נולדו שלושה ילדים, אלי,אורלי ושרון, לאחר שהוריו
נפטרו רכש את ביתם ברחוב א', הבית בו גדל,
וחינך שם את ילדיו
בנוף ילדותו על הערכים בהם התחנך בצעירותו.
לפני כ-20 שנה מסיבות
תורשתיות החלה בריאותו של חיים להתדרדר, באופן איטי וקבוע. חיים בדרכו של
"חיימקה"
לא ויתר ונלחם,גם
כשהמגבלות התגברו, הלהבה של חיים בערה,ביתר שאת וכאשר נאלץ לצאת לפנסיה,מוקדמת
באגד,
התנדב לפעילות בארגון
נכי צהל, וניהל בקרית מוצקין את המרכז לקשישים.
חיים ידע כי במצבו
יתקשה להגיע לגיל 70,אבל בעקשנות בסיוע
המשפחה ושרה'לה
אשתו הוא זכה להגיע לגיל 70 בטרם
הלך לעולמו. חיים עשה זאת-יהי זכרו ברוך,
בשם חבריו הקרייתים הקרובים אומר: היה שלום אח.
יענקלה דוידוביץ.
5.8.10 מאת חניק בית אור: בצער ליווינו את חיים חן למנוחות. חבר ילדות
וחבר גרעין.
חיים ואני היינו זוג בריקודים
בשנותינו היפות., עם להקת הריקודים החיפאית שנקראה "הכובשים".
אני שולחת תמונות מכנס הריקודים
בצמח בשנת 1956
חיים וחניק להקת הכובשים עם הבמאי הצרפתי ואישתו
השחקנית