י"א סיון תשס"ז, 28.5.2007 דברי הספד לדודיה מאת מירה וארנון

את אשר יגורנו – בא לנו. טיפין, טיפין הוא בא . לא בהחבא , אך גם לא בהסתערות. הוא התקדם לאיטו עד שהפיל אותך, דודיה. שנתיים קשות חלפו עליך, על רותי , על המשפחה וגם עלינו החברים . עקבנו אחרי העליות והמורדות , אחרי הדאגות והתקוות , אחרי הכאב והשמחה. ותמיד פעמה בכולנו התקווה כי הכל יסתדר ויהיה טוב . אם כי בתוך תוכנו חששנו ודאגנו . ראינו אותך מחייך, צוחק , מספר בדיחות בסדרות ולפי נושאים , כדרכך , כאילו הכל תקין . ידענו כי הקשיים הם מנת חלקך יום - יום , שעה שעה . ולצידך רותי התומכת , הסועדת עם כל הלב והנשמה. זכית במשענת חזקה ויציבה . אך גם זה לא עז ר. האסון בא וקטף אותך מבינותינו . אולם , החשוב הוא כי בשעותיך האחרונות לא סבלת , וזה מה שהנחה את רותי בדרך המיוסרת . דברים רבים ניתן לומר עליך דודיה , ובחרתי לצטט קטעים מדברי הברכה שכתבנו לך בחגיגת השבעים בספטמבר 2005 :

למרות הכל

לא נשכח ולא נעזב חוש ההומור.

על כך נאמר "לא נס לחו"

אפילו בשעות הקשות והכואבות

הבדיחה, משחק המלים והחכמות

המשיכו לזרום ולשעשע כל העוקבים והשומעים,

כי זרם המבקרים לא פסק כל הימים.

ומה עוד נאמר?

על הנדיבות, האכפתיות לחבר במצוקה ובעת צרה

על הדאגה בצנעה בלי כל תנאי או פניה לבקשת עזרה;

כי כך חבר של אמת נוהג

לסייע, להקל, והכל בלב דואג.

בעבודה ובמלאכה יזמה והתחדשות

אם זה במוסך או בטכנולוגית איכות,

לא רק כבוש הגולן והבשן

אלא גם ארצות העולם.

נוסע ומדגים, מציג ומשכנע

ומוכיח ללקוחות בכוח עד כמה אתה יודע.

אם נסקר את שבעים השנים,

מהן מכירים אנו רק שתים וחמישים,

הרי דודיה הוא כעוף החול

חוזר ומתחדש בעתות משבר וגובר על הכל.

וכמובן יודע אתה במי לבחר לחיים משותפים

כאשר רותי היא העזר כנגדך ויחדו חייכם כה יפים.

והתוצאות ברורות הן לכל הצופים -

צאצאים לתפארת ההורים אשר למיטב שואפים.

ועוד נזכיר את אירועי הפורים

עם השמחה, והעליזות אשר לכולנו זכורים;

ואת ליל הסדר האחרון המרשים

כאשר, כמו תמיד, כל הארגון וההכנות על כתפיכם אתם לוקחים;

את טיולי הגולן והגליל

בימי הפריחה, הצבעים ושאון הנחלים ויפי הצליל.

קשה הפרידה, דודיה, אך הזיכרונות והחוויות ישמרו אותך בלבנו.

בשתי ידיך השגת כל אשר לך, ולא רוממות לשון הייתה תפארתך, אלא החריצות, המעשים, ההתמדה, ההישגים – הם אשר בנו את אשר כוננת במהלך חייך המלאים והפוריים. ידעת לשלב את ההנאה והחובות, את שמחת החיים עם שמחת העבודה והיצירה.

יחד עם רותי ובני המשפחה המלוכדת נזכר אותך תמיד. יהיה זכרך ברוך.

סופדים בכאב מירה וארנון