מחדשים קשרים ...
לזכר
יחיאל שולקיס :
http://www.gshavit.net/site/wordDocs/Izkor/Sulkis.htm
בתחילת יולי ש.ז. מתקשרת אלי ידידתי
התחייבויות קודמות מנעו ממני לצערי את השתתפותי כי מאד
רציתי לפגוש את כולם על אף שמעת לעת נפגשים , במיוחד רציתי לפגוש את זיוה כי בעת
ביקורה הקודם בארץ (כנס 36 – 32) לא כל כך הצלחנו
אפילו להחליף מילה והצטערתי .
פטור בלא כלום הרי אי אפשר , השארתי לרחל מכתב קטן לכל
הנפגשים + כרטיסי ביקור ובהיותי בתל אביב התקשרתי לברך את הנוכחים .
לרצוני הבלתי מתפשר לפגוש את זיוה היו סיבות טובות מאד
שמתחילות בעצם עם מעברם של הורינו נחמה
ויעקב ז"ל שהגיעו ארצה ב - 1935 , מבית משפחת שליצקי
לאחר הצטרפותי למשפחה לרחוב ב' 16 , מעוזה של משפחת
שולקיס והתמקמותינו שם בחדר אחד ללא חשמל עם מטבח ושירותים משותפים לנו ולמשפחת
אפלבוים הלה ומרדכי ז"ל , הבת (גדולה ממני בשנה) אריאלה ואחיה גרשון שלימים
מצא את מותו בתאונת עבודה .
משפחת שולקיס של אותם ימים הייתה משפחה גדולה , האב יחיאל ,
האם רחל , הבכור ישעיהו הבן השני שרגא ז"ל חניך גורדוניה שנפל במלחמת השחרור
ב – 22.10.48
בקרב
על מנרה , הבן השלישי מלאכי , גמלאי חברת החשמל המתגורר בחיפה , יהודית היא
הרביעית ואין לי שמץ של מושג אודותיה , אחרונה חביבה החמישית במספר היא זיוה
שולקיס ובשמה העברי שמרת שעל עברה והישגיה אין לי מה להוסיף , זיוה היא בת גילי
ובת כיתתי בביה"ס ב' ("מגינים") שבנוסף להיותנו בכיתה אחת עד סיום
ביה"ס היסודי , גדלנו ושיחקנו באותה חצר עד שעברנו לביתנו ברחוב י"ח , במחציתה של כיתה א'.
בסיום ביה"ס היסודי פנה כל אחד לדרכו ואינני זוכר
שנפגשנו בנסיבות כאלו או אחרות , קראתי על הצלחותיה והקרירה המזהירה שלה וכשנוצרו
המגעים עם מלאכי לקראת כנס 32-36 והוא אמר שזיוה מגיעה
לארץ מאד רציתי לפגוש אותה אך לא נסתייע בידי .
כשפרשתי לגמלאות (2004) התנדבתי
ב"יד שרה" וניהלתי שם את מח' ההסעות לנכים ומוגבלים ובין היתר היינו
מסיעים אזרחים יקרים ומאד מבוגרים מכתובות שונות למועדון "שילה" בדרך הים . אחד הנהגים התלונן כל הזמן שיש לו
נוסע שהוא אוסף אותו במגדלי פנורמה וכל הזמן עושה לו בעיות , במועדון הוא הבוס .
שמו יחיאל , אמרתי לאותו נהג , קח אותי פעם איתך אני רוצה לראות . יצאתי עם הנהג
למועדון ואני נכנס לחדר האוכל בעיצומה של ארוחת הבוקר וליד שולחן בודד אני רואה
סועד אחד איש מאד מבוגר , עצרתי לשנייה שפשפתי את עייני , עוד מבט אחד ואני אומר
לנהג שאיתי , אני מכיר אותו ! נגשתי לשולחנו ושאלתי , אדוני האם אתה יחיאל שולקיס
? , ונעניתי בחיוב , אכן כן ! צריך להבין לא ראיתי את האיש כ – 60 שנה !
הזדהיתי כבנם של נחמה ויעקב ז"ל ויחיאל שולקיס הרגיש קצת לא נוח וכפי הנראה
נזכר בצרות שעשה מעת לעת לדייריו ולאמא שלנו במיוחד . אחרי כמה רגעי מבוכה של
שנינו ישבתי איתו קצת שוחחנו העלינו זיכרונות והיהודי שלהערכתי היה מעל 90 , היה במיטבו
! סיפר לי על מלאכי שמנהל את ענייניו
וכמובן על זיוה כשאינו שוכח להדגיש שביתו מלא בתמונותיה .
נפרדנו לא לפני שאנחנו מחליפים טלפונים , יצאתי מהמועדון מאד נרגש עמדתי רגע על
המדרגות צלצלתי לצ'ימני ואמרתי לו שמע , פגשתי את שולקיס ואני נוסע לבית הקברות
לספר לאמא ! והוא אומר לי , לא נכון אתה השתגעת !
הקשר עם שולקיס נמשך ומעת לעת הוא היה מצלצל אלי בעיקר ע"מ שאכיר לו
בחורה .
זיוה , בביקורה אצל רחל לקחה כרטיס ביקור שלי , הרימה את
הכפפה ולפני יומיים אני מקבל טלפון .... מזיוה ! שוחחנו עם הרבה ריגושים אולי שעה וחצי , על המון דברים ביניהם (ויסלחו
לי הגולשים באתרינו הנפלא) כמה פרטים שיענינו את גייזי ואמסור אותם רק לו .
החלפנו מיילים והחלטנו על חידוש עמוק יותר של הקשרים . זיוה
הבטיחה לי תמונה שלפי דבריה היא הכי אוהבת מהילדות בה מצולמים שנינו זוללים גלידה
.
גם הפעם התרגשתי , בסופו של דבר חודשו קשרים מאד ישנים וזה
בהחלט לגיטימי להתרגש !
לזכר יחיאל שולקיס :
http://www.gshavit.net/site/wordDocs/Izkor/Sulkis.htm
שבוע
טוב