11.5.2008 שרים
לזכרו של גברוש (גבריאל רפפורט)
ז"ל בבית אלפא מאת אורי
יסוד
"על גברוש אפשר לומר בבטחה , כי היה אחד
הנועזים מבני דור תש"ח . מן כאלו שנשאו את עמם עלי שכם" . גברוש נולד בבית החולים שבמעיין חרוד
בחודש ספטמבר 1924 . על ילדותו ונעוריו נאמר "גברוש
נהג בטרקטור הרבה לפני שלמד ללכת" . קצרה
היריעה מלספר כאן את סיפור חייו , פעולותיו ומעלליו המאוד בלתי שגרתיים , אפשר למצוא חמרים רבים אודותיו בילקוט הכזבים ובאתרי
האינטרנט . חבריו וידידיו מכל קצוות הארץ נהגו לבוא אליו לבית אלפא ולהסב עמו
ב"מרפסת של גברוש" מוסד ידוע מעין פרלמנט צ'יזבטי – חברתי – חקלאי שבו החל לארגן עם חבריו ערבי שירה
שבתחילה פעלו בסתר . אט אט התפשטה השמועה שבמהירות הפכה
לאחת האטרקציות בנושא ערבי הזמר .
כאשר עלה לירושלים יחד עם חבריו ורעיו לנשק להצדיע למפקדו מהפלמ"ח
יצחק רבין , ליבו לא עמד לו ובאוקטובר 2001 נפטר .
חבריו בבית אלפא ובכל רחבי הארץ החליטו להקים מפעל לזכרו אחת לשנה ביום ששי הראשון שלאחר יום העצמאות
מתכנסים בבית אלפא מאות מחבריו של גברוש ואזרחים טובים
אחרים מכל רחבי הארץ לערב שירה במתכונת מאד מיוחדת .
בדרכך לבית אלפא כשאתה חולף על פני צומת עין חרוד
ומעיף מבט לעבר הגלבוע שרובו חשוך נגלית לעינייך מנורת ענק (סמל המדינה) דולקת על
מדרונות ההר . חצר הקיבוץ הופכת במהירות מדהימה למגרש חנייה ענק ! חדר האוכל
"מפוצץ" מכמות האנשים היושבים על כל מה שהוא דמוי כסא או ספסל . על הבמה
מתמקמים בין חמש עשרה לעשרים נגנים במגוון כלי הנגינה שהקשר ביניהם מתקיים אחת
לשנה המגיעים מכל רחבי הארץ והקשר הקרייתי המתבקש הוא
של משוגעים לעניין הגיע מאילת וכאן נכונה לרעייתי אמירה הפתעה אמיתית
כשפגשה חברת ילדות שלא ראתה שנים רבות .
סביב השעה 22:00 נותן אביטל את הטון , הנגינה ושירה האדירה מתחילה , שרהלה שרון מאפשרת
לאביטל מנוחה קצרה נוטלת את ההובלה לפרק זמן מוגדר . והטירוף הזה של ערב זמר בסגנון אחר לגמרי ואני מרשה לעצמי לומר ארץ
ישראל היפה , האחרת , המיוחדת ! נמשך ברציפות עד 03:00 לפנות בוקר ובטרם עזיבתנו את
המקום , שרים את ההמנון !
הגענו הביתה ב - 04:30 לפנות בוקר עייפים ובמצב רוח מאד מרומם ! אורי