10.11.07 חיימקה : סיפור מאת גדעון שדמי
סיפור קטן, שרובו מזרעי ואישי, אבל
גם מאד קרייתי. סוף שנות השישים וראשית שנות השבעים.אני
אחראי למשרד התכנון
ב"תעמל" מזרע.חברי, משה אגוזי(סגן
אלוף משה אגוזי, מגד בשריון,נפל ברמת
הגולן,במלחמת יום הכיפורים), מנהל השיווק של המפעל. אגוזי, מנצל את קשריו
וידיעותיו בענייני השריון, מחפש אפשרויות , לשיפורים טכניים, בטיפול בכלים. אגוזי
אינו איש טכני, לוקח אותי עימו למפגשים עם אנשי חימוש. במסגרת המפגשים האלה, אנחנו מגיעים למתקן
צאלים ונפגשים עם מפקד המוסך. האיש מציג בפנינו בעיות שונות. מאותה הפגישה, נולדו
מספר מתקנים.
שם גם , נולדה "ערכת מזרע" המפורסמת, ִ לטיפול במזקומים, של הזחלמים הישנים (דגם
ד' ).
אגוזי, סגן אלוף, הולך לפגישות עם גורמי החימוש, במדיו. הדבר הזה מסייע לו מאד בענייני החימוש והמפעל.
יום אחד, בעודי משרת במילואים, רק סֶגֶן זקן, מזמין אותי אגוזי, לפגישה במפקדת קצין חימוש
ראשי,לדיון טכני, במספר נושאים. אז איפה "הקריתי"
שהבטחתי ? הנה זה בא. בראש השולחן ישב
קצין חימוש ראשי, אל'מ דומי
ומסביב לשולחן, הרבה פלפלים., כולל
חברי אגוזי. אני, רק עם
כאשר הסתיים הדיון המקצועי, פנה אלי אל'מ דומי ושאל,
אתה מכיר אותי. חככתי בדעתי ועניתי, לא.
דומושוביצקי, אמר הקצין. נשמתי נעצרה לרגע
ופלטתי צעקה רמה: חיימקה. כל קציני המטה,
התעלפו.
חיימקה דומושוביצקי, הנער הקטן, השחרחר והנאה, מרחוב בית. מאותו
הרגע, נעלמו בעיות הטנקים ודברנו
רק "קרית חיים".
גדעון נובמבר 2007