18.10.08 מנפנפים על האש : מאת אורן יהודה (מי שמרבה לטייל בדרכי ישראל צריך גם לסעוד...אמר חכם
גמליאל.)
היכן זה התחיל אצלי?
נשר..נערות..שנות ה 60.בעל בית הקפה-מסעדה השכונתי במרכז משפחת כספי
העסיקו רומני מבן דור שיכין להם במרפסת המסעדה פינת גריל קטנה.
הרומני היה מומחה לקבבים(Mititei) הכינו שלט
מתאים בחלון המסעדה (GRETAR)
וריחות הגריל נישאו ומילאו את הסביבה,הרומני ההוא הבשלן עמד ונפנף בסינורו הלבן
ואנחנו נערי השכונה חיכינו לו בערבי אותו קיץ לטעום את מעדני הקבב
הרומני מעשה ידיו,ואולי ממנו למדנו את החוכמה הזאת של הנפנוף וההכנה של הפחמים
בתיבת הגריל הגדולה שניצבה שם. עסיסיות נהדרת של קבב תחובה בחצי פיתה חמימה
'מיט אשטיקל ציבלה'(עם חתיכת בצל) מטוגן
זה היה תענוג אמיתי!
זוג צעיר..עבודת משמרות ב'נשר'..הרכב הראשון שלי
היה 'כרמל דוכס' צבאית לשעבר(נקנתה אצל הקרייתי משה
הראל שעסק במכירת רכבים משומשים כהובי מהצד) ונקנתה בדמי הפיצויים ההם מהביטוח
הלאומי בגין אותה תאונת עבודה מצערת בעיניי.
אז אם יש רכב לטיולים כמובן שצריך גם גריל וכך הגעתי לשכן שממול לצריף שלנו
בנשר שהיה פחח במקצועו(גלזר) וישבתי אצלו ערב אחד
ותכננתי לו הכיצד אני רוצה את הגריל. לאחר ימים אחדים באתי לקחתי ושילמתי כמה
לירות. מרכב אחד למשנהו מבגז' לבגז'
שם הוא שכן בדרך קבע. בטיולים רבי השנים והגריל הזה שימש אותנו בצליית הבשרים
ובמיוחד במעדני הבשר של 'מרסל' מכביש בן דור, בדרכי הקקל בחורשות הצפון בכנרת ובכל מקום בו נהגנו לעשות הפסקת
גריל עם אשתי ובנותיי ולעתים עם חברים במשותף.
אני חושב שהיה מין חידוש בנושא הזה , עדיין לא נראו רבים
מנפנפים בהכנת גריל בפיקניקים. שנים רבות שימש אותנו הגריל..ויום בהיר אחד שבק
הגריל נרקב והחליד ונזרק. באחד מימות משמרת הלילה ניגשתי לי למסגרית
המפעל,חתכתי לי מהפחים,סימנתי במדוייק את המידות ונתתי
לאחד מהרתכים להלחים לי את קופסת הגריל הגדולה וארבעת צינוריות 1/2 צול שישמשו
כרגליים מתפרקות בהברגה. השבכה הייתה בנוייה מאלקטרודות
נירוסטה מנוקות בעובי 5 מ'מ.שנים רבות היה הגריל הזה
מככב בתא המטען ברכב ולכל מקום היינו לוקחים אותו להכנת הבשרים תחביב הפיקניקים.
לימים הבאתי אותו לחצר הגדולה של בתי ואני כבר נהייתי מפונק קמעה והכנת הגריל
הברוכה הזאת נדדה אל מרפסת הבית כאן בקרייה. בלון גז
שמצית ובלי פחמים ובלי ליכלוך ובלי ניפנופים
מיותרים.
לאחרונה שוב התחלתי עם הגריל הזה בפיקניקי השבת
עם המשפחה,חניוני הקקל..הנכדים..איסוף זרדים..פחמים
משקית הדלקה בגפרורים ובקיצור היד שבה לנפנף וללבות את הגריל ההוא הקטן שמצאתי פעם
באיזה חניון נטוש והוא משרת אותי עד היום..בצהרים כשנסענו לנפנף ב'דרך נוף כרמל'.בגרנו בשנים וכבר החתן בעזרת הנכד כבר מציתים
מנפנפים ומלבים את האש ואני מרחוק נותן הוראות ומחכה למנה המוגשת,טוב..זה גם משהו
ומה בכל זאת אנחנו אוהבים? בימים שבאמת רוצים ליהנות מבשר אחר,לבן,חזיר מחק
את המיותר,נקניקיות לנכדים..
סטייקים בקר,פרגיות,שיפודים,עם הקבבים קצת
הפסקנו..
דגי פורל שלמענם הייתי נוסע לדן..ועל זה אוכל להוסיף; דג פורל מנוקה כמובן
ורחוץ כשבתוכו אני מכניס ענף של רוזמרין ופלח לימון,משמנו מעט בשמן זית ועוטף
בנייר כסף לא מהודק,דקות מעטות על שבכת הגריל והמעדן מוכן!
תנסו ותיווכחו.