24.8.08 אורן יהודה
: תופס ראש טוב –ומזה גם יוצא שיר יפה.
(אומרים שגם אלכסנדר פן לא לקח עיפרון ליד לפני איזה
ההיסטוריה החריפה שלי..או
משקה האלים ההוא : "זיווניה" >
אינני מהשתיינים כלל וכלל אבל בהחלט אוהב לתת דרור
לייצרי וללגום מידי פעם את המשקאות
החריפים הללו על כל טעמיהם וגווניהם השונים.
הבקבוקים הראשונים של המשקאות החריפים שכנו להם אצלנו בבית[בצריף]בנשר.
ארון מרושת שקראו לו פעם 'ארון אוויר' ניצב במטבחון הקטן הכיל את צלחות
האוכל ויתר כלי המטבח ולמטה במדף עמדו ניצבים בקבוקי הליקר הזהוב עם כיתוביות משונות והקוניאק 84 וכנראה שאבא שלי אהב לעתים ללגום
גם הוא מהנוזלים החריפים הללו.
בכל אופן אלו היו בקבוקי המשקה החריף הראשונים שהכרתי ולא העזתי לטעום!
לימים..בבגרותי התנדבתי לשרת ביחידת הצוללות ושם כמידי שבוע היינו מקבלים
'מנות צוללן' שנלקחו כדוגמת המסורת הימית הבריטית.היו אלו חפיסות קטנות של שוקולד
'ליבר' מריר ובקבוק של משקה חריף הנקרא 'ברנדי מדיצינל'.
השוקולד היה טעים לנו אז ואת המשקה הזהוב מבקבוק הברנדי ירקנו בהתחלה מגועל
עד שהורגלנו מעט לקחת לגימה אחת קטנה אל גרוננו כדוגמת וותיקי היחידה.
כזוג צעיר..שימש אז הקוניאק 84 במסיבות,אולי לא בתדירות שתיינית מובהקת אבל
מידי פעם לקחנו 'שלוק חריף וצורב פנימה אל גרוננו.
שנים חולפות..שנים עוברות וכבר הכרנו כל מיני משקאות חריפים כאלה ואחרים.
יום חתונתי באותו ערב קייצי נסתיים בלגימות
מיותרות עם כל חבורת הילדות שלי ב'חוף הכרמל' שם בילינו
לאחר ליל החתונה ואני הקאתי את בני מעיי ובעצם הרגשתי 'גמור' וחולה לאחר כל השתייה
באותו הערב המשמח.
לימים טיילנו בקפריסין האי השכן וכאן הכרתי את המשקה החריף שלאחר הארוחה
הנקרא 'זיווניה'.
נהוג ללגום ממנו למרות חריפותו הרבה אחרי ארוחות ה'מזה',מגישים
ממנו בכוסיות קטנטנות והופ..בחריפות רבה פנימה אל הגרון.ובמסעדה הנהדרת שליד המלון
המהודר בשמו 'גריישן פרק' שבכביש אייה נאפה מזרחה לעבר
עיירת הנופש פרוטראס כאן אכלנו ארוחות נהדרות ולגמנו
מהחריף החריף הזה הבהיר בצלילותו.
ובפעם השנייה שטיילתי בקפריסין..
אני וחבריי יחדיו ברכב השכור בכביש הררי ונהדר מהמפנה המערבי של הרי הטרודוס לעבר הכביש החופי לימסול-פאפוס,
מימין אני מבחין באחד מדוכני הדרכים האלה הנפוצים כל כך באי הזה.
תפוזים לימונים ויתר מפירות העונה נמכרים שם לרוב.
ממתקים מקומיים יינות מעשה בית מזכרות ועוד ועוד.
אנחנו עוצרים ובוחנים מהסחורה המונחת על הארגזים,משמאל בצד אני מבחין
בבקבוקים ללא תוית ואני שואל לתכולתם את המוכר הזקן שם.
הוא מחייך אלי חיוך בלי שיניים וכולו זחוח כשהוא אומר לי 'זיווניה'.
אני הרי כבר מכיר את טעמה ויודע שזה המשקה הכי הכי
חריף שטעמתי מעודי ואני אוטוטו מוציא את מעותיי וההוא
כבר אורז לי בקבוק אחד בנייר עיתון,לא לפני שהוא מוזג ויוצק לי ממנו בכוס מלוכלכת
קטנה את ה'דלק מטוסים' הזה..
אני לוקח ב'שלוק' אחד את אותו משקה והווווווו.....חשיכה נופלת עלי,כל בני המשפחה עוברים לנגד
עיניי,הזקן ממצמץ בעיניו ומחייך ואני..מעורפל ואיני יודע לאן לפנות,חבר מרגיש משהו
ואוחז בידי שלא אסתחרר לצדדים.שכחתי מהרכב השכור,שכחתי היכן אני נמצא ואפילו
התחלתי למלמל מילים אחרונות לפני שאלך לבקר את ה'ריבויינה
של עויילם'.
אשתי מצד אחד וחבריי ממולי ואני כולי נטוע במקומי מאותה לגימת 'מוות' של
משקה האלים הזה ה'זיווניה'.
חלפו דקות ארוכות עד שפג טעמו ויכולתי להיכנס לרכב ולהמשיך בטיול.
שוב חולפות שנים..ובטיול זוגי שלי ושל אשתי לאי השושנים רודוס התוודעתי אל
השתייה החריפה היוונית המסורתית הנקראת 'אוזו' ומאז הבקבוק ההוא נמצא תדיר על
השולחן אצלי כהרגל ואני לאחר ארוחת הערב לוקח כוסית קטנה ולוגם להנאתי.המלאי מתחדש
כל העת אצל חנויות המשקאות בסביבה וכמובן ב'דיוטי פרי'
בדרך לחו'ל.
החברים גם הם כבר מכירים את נוהגי זה ואני מכבדם לעתים במשקה הזה.
ובאותו מקום נופי נהדר שבהרי האי אני מגלה את אחד מהיקבים הנהדרים של
המשקאות החריפים ובקבוקי האוזו המצויינים שקניתי לי
שם.הכפר נקרא בשמו 'אמבונה' ובכפר על ידו באותו כביש
ישנה עיירת ציורית נוספת בשמה 'סיאנה' וכאן נמכר משקה
מקומי הנקרא בשמו 'סומה' הוא הוא
אחיו התאום של ה'זיוניה' הקפריסאית הן בניחוח והן
בחריפות.
זהו..זה כל הסיפור,ולמה נזכרתי כעת לכתוב את רשמיי אלו?
אצל היאכטה של החבר הטוב שלי מונחים במגירת השולחן בספינה אחדים מהמשקאות
האלה ובארוחות הבוקר שלנו שם אנחנו נוהגים לטעום גם מהם וכנראה שהבוקר טעמתי[יותר
מידי] ונהנייתי ונזכרתי בכל ההיסטוריה החריפה שלי!
אוגוסט 2008
שמש : מאת אורן יהודה
שמש שהאירה לנו פנים
זרחה והאירה היום
עלתה ממזרח נעורה העיר
יצאה והשכימה לה קום
כבר שעת צהרים ממעל זורחת
משזפת לנו פנים
ברום השמים קרניה שולחת
לעבר שדות וכפרים
מה לך השמש בקיץ החם
זורעת חמסינים שרב
האין רחמים לך אותנו אהבת
בימות חורף אביב ובסתו
לעת ערב פונה היא לים
לעבר גלי משברים
שוקעת כדור של אש ארגמן
מאירה עוד פני אוהבים
שוקעת בחושך נרדמת העיר
וילד חולם לו חלום
מחר שוב תזרח החמה ותאיר
נתעורר בבוקרו של היום.