27.12.07 "עד סלע" הספר שקראתי פעם בצעירותי על 'חמישה שהלכו' : מאת אורן יהודה
אותם חבר'ה צעירי הארץ שלנו שיצאו בסקרנותם
לטייל ב'פטרה' שבירדן.
נפגעי
פעולות איבה < http://laad.btl.gov.il/text.asp?key=33485
רחל סבוראי
מספרת > http://202.org.il/Pages/moreshet/petra/baretzky2.php
מרכז מידע פלמ"ח > http://www.palmach.org.il/show_item.asp?levelId=38796&itemId=6304&itemType=0&book=17439
צילומי
אורן: פטרה דצמבר 2007 :
המפה
> http://www.flickr.com/photo_zoom.gne?id=2140135337&context=set-72157602827326837&size=o
תמונה> http://www.flickr.com/photos/geyzi_shavit/2140130607/in/set-72157602827326837
38
תמונות בתחתית האלבום : http://www.flickr.com/photos/geyzi_shavit/sets/72157602827326837
מצגת PPS,תמונות פטרה :
http://www.jumbomail.co.il/download.aspx?ref=7d93b76ba925464e93a783f1e9c9dbe3
הפעם,
ההתארגנות שלי לסיור בפטרה כבר היה הרבה יותר מסודר וללא חשש.....
'דיל' של
שלושה לילות במלון באילת+התקשרות לאחת מחברות הטיולים
העוסקות בכך, שהשתדלה כל כל לתת לנו את את המירב מטיול יומי שכזה.איסוף
מהמלונות ברבע לשבע בבוקר..אוטובוס ומטיילים ישראלים ותיירים זרים נפגשו יחדיו
בבוקר ההוא. כולם
מחזיקים בידיהם את חבילות ארוחת הבוקר הארוזה מבתי המלון וקדימה לדרך..
הנה מעבר
הגבול ובשעת הבוקר המוקדמת הזאת כבר מצטופפים כאן בתורים כמה מאות אנשים. אט אט התור מתקדם
והתהליך עדיין בתחילתו,הירדנים משתהים בחתימות הדרכונים וכבר שעה וחצי שאנחנו כאן
משוטטים הלוך ושוב בין מבני מעבר הגבול. נוצרים הכרויות וכבר כל העניין הופך לטיול
מאורגן ב'גדול'. הנה מחלקים את הדרכונים והחבורה מתארגנת
לאוטובוסים הירדניים. נהג חביב,עבדול כארים, שוטר נילווה משרותי
התיירות הירדנית,המדריכה הנהדרת שלנו איריין השבדית
שנשואה לאילתי ומדריך ירדני לדוברי האנגלית.
האוטובוס
מטייל איתנו כ'סיפתח' לעיר הדרומית 'עקבה' שעד
היום השקפנו עליה ממול.. ומכאן בדרך העולה מעלה אל ההרים בדרך ל'פטרה'. מין התרגשות קלה והזכרונות מקריאת הספר הזה
מימים עברו.. עוצרים
בדרך ללגימת קפה שחור חזק בטעמיו באחד מהעיירות הסמוכות לכביש ראס
א נקב או מחטת א נקב. הדרך ממשיכה והנה מיד גולשים לעיר של ממש בכניסה לואדי
מוסא. ירידה מטה מטה בסימטאות העיירה הזאת ועוצרים שם בצד. כל החבורה יורדת מהאוטובוס וניגשים עם מדריכת
הטיול למסעדת 'אוריינטל' שם מחולקות לנו שקיות שי:בננות
תפוח ובקבוק מים.
ומכאן
במאורגן בצעידה קלה של יום אביבי של ממש אל אותו קניון אפלולי וצונן. משמאל בדהרה רכובים על סוסים נהדרים אחדים מבני
הכפר שמחפשים פרנסה להבאת המטיילים אל הכניסה לקניון. הלאה בתוככי אותו קניון מותרת הדרך רק לרוכבי
הכרכרות.
אבל אנחנו ברגל..והמדריכה
מתארת ומספרת וכולם קשובים סביבה.חבורות חבורות רבות של תיירי כל העולם סביבנו
וכולם בדרך מטה אל הקניון האפלולי במקצת בשעת הבוקר הזה.הלאה הלאה..כאן צמחייה
מעניינת וממול גווני הסלעים משתקפים בגובהם הרב. מידי פעם חולפת כרכרה בשעטת הסוס פנימה לעומק
הקניון.
הנה כבר
מגיעים והפלא הזה אותה תמונה מוכרת לנו מהמעשיות מהספרות ומהאלבומים..העמודים
האדמדמים וכל המבנה הזה החרוט בסלע.
עומדים
ומשתהים..ומצלמים ממשיכים
מטה אל עוד כמה מאתרי העיר העלומה הזאת בנבכי ההיסטוריה הקדומה.
דוכני
מזכרות של הרוכלות הבדואית מכאן והמולת הגמלים והכרכרות ובליל השפות ששומעים כאן
מפיהם של המדריכים וקבוצות המטיילים הרבות. שלוש שעות שאנחנו כאן..ומתחילים לחזור 'רגלית'
חזרה לנקודת המפגש. מזכרת קטנה הביתה,איך אפשר בלי..בקבוק ממולא ודחוס בגווני חול צבעוני
בציור נהדר של גמלים.
שעה שאנחנו
מתנשפים בדרך העולה מעלה במעלה הקניון הזה עד..ה'דיל'
קשור גם הוא למסעדה ההיא כאן וארוחת הצהרים המוגשת לנו מלהיבה במיוחד במטעמיה
הטעימים.סלטים מצוינים ובשרים כיד המלך..חומוס טחינה אלוהית וצלי בשר הכבש נימוח
בפה.זו בהחלט לא 'מזרחית' שאנחנו מכירים!
אבל אנחנו
מתכוננים כבר לנסוע חזרה..עולים לאוטובוס..והדרך מעלה מכיוון אחר משהגענו,ככה
בשביל הנוהג התיירותי הירדני להראות לנו את הסביבה. דרך קשה החולפת ויוצאת מסמטאות העיירה הזו אל
רכסי ההרים הנשקפים לנו הישראלים מכביש הערבה. שעת אחה''צ קרירה
ושקיעת השמש במערב והלילה יורד!
לקראת ערב
ואנו במחסום של מעבר הגבול..שוב הדרכונים לחתימה..'דיוטי
פרי' עלוב למד[בכל זאת רכשתי כאן בקבוק עראק ירדני
לטעימה ביתית והנה כבר אנחנו בארץ..ביקורת דרכונים ישראלית ואל המלון באילת.
טיול מהנה
ביותר..ומומלץ ביותר! אורן