30.12.07 "טיולים –ונשמרתם לנפשותיכם" : מאת אורן יהודה (תמונות בתחתית הדף)
בפורום
טיולים\תפוז השבוע..לפני הרצח של החיילים.. שאלו שם אם שקט ובטוח לטייל בנחל
קיני שבקרבת צומת מגידו.
אחדים כתבו
שאין כל בעייה ותטיילו בכייף,אני
הייתי מאד מסוייג מהתשובות הללו ועניתי שבהחלט יש מה
לדאוג,סביבת הכפרים של ואדי ערה ידועה ומוכרת וצריך להיות כל העת על המשמר בעיניים
פקוחות וכבר קרו שם אסונות לא מעט שנגמרו בכי רע.
אני
בניסיוני הרב כל השנים שטיילתי בבקרים לבדי בעמק בכרמל ובגליל הבנתי עם הזמן
שהשתנו הדברים,וצברתי לא מעט חוויות כאלו ואחרות. נכון,זו ארצנו וכאן אנחנו חיים וכייף גדול לטייל
לבד או עם בת זוג אבל לך תדע מי עוקב במבטו ומי מתגרה במבט על אחוריה של זו או
אחרת ההולכת לצידך. הלאומנים,הסוטים,האלימים והרעים רק גברו באחרונה ומהם חייבים להישמר
ולהיזהר!
------------------------------------------------
ואני
נזכרתי בטיול אחד שאולי דומה במקצת לנושא שפתחתי בו כאן, ובכל זאת ככה זה היה; נחל מיצר ברמת הגולן בימות חורף גשומים מראה
נפלא ומרשים למבקרים בו. אשתי יצאה לטייל לאתונה באותם ימים ואני כהרגלי ניצלתי את הבוקר ההוא
בהפוגת הגשמים..אל הגולן..לצלם את מפל נחל מיצר. החפירות החדשות ממול חופי העיר(הארכיאולוג הירשפלד ז'ל ) שנפטר בינתיים..ועצרתי שם ושוטטתי בינות לממצאי
החפירות.
עובדי המקום הזמינו אותי
לארוחת בוקר ויחד עם הקפה והמעשיות וכבר צהרים. בסביבות השעה 14.30 אני מחליט שעוד אספיק לטייל
בסביבת המפל ההוא של נחל מיצר ברמת הגולן והנה אני נוהג בדרכי הרמה מזרחה אל מקום
הנקרא 'מפגש שלושת הגבולות.
המוצב
הצהלי הנטוש שם מול הנוף אני עוצר ומצלם ואחר כך יורד מטה בדרך המשובשת ההיא מטה מטה כ 8 ק'מ עד לחנייה הקטנה של
המקום.
הדרך הזו שוממה ומפחידה
במעט לנהוג כאן לבד באותן שעות אחה'צ וצל ההרים מאפיר
מעט את האווירה הכללית והנה החנייה בעיקול הדרך. אני עוצר וחושב כמה לא נעים לחנות כאן לבד,אבל
מילא אני כבר פה!נתון חשוב נוסף..לא הודעתי לאף אחד שאני אהיה כאן!
המצלמה על
שכם ואני חולף על הפשפש בגדר מטה אל השביל לאורך נתיב הנחל הסבוך.מהיכרותי עם
המקום על המפה אני מבין שתוך כמה דקות אני מגיע..אני מגביר את צעידתי ונזהר שלא
להחליק.ממול אני שומע איזה רחש בסבך..אני מקשיב להלמות ליבי וחושב קצת יותר
ברצינות על המצב המיוחד הזה שאני נמצא בו כעת.אני מוציא את הטלפון הסלולרי שלי ואני מביט במסך הקטן ומבחין שאין קליטה. כעת אני כבר עוצר בתוך השקט הזה שם בוואדי ליד
סבך הנחל...חושב וחושב וחושב: אני כאן לבד..שעה של אחה'צ
מאוחרת..צל ההרים והשמש שנעלמה לה ביינות לעננים..אין קליטה בטלפון..ואם אני מחליק
כאן בבוץ או משהו בריאותי אחר אני בבעייה גדולה,והחלטה
רצינית יותר אני מחליט לוותר.
שב בחיפזון
את הדרך שעברתי..אל החנייה הקטנה אל הרכב. הנה השביל הנה הפשפש בגדר..הרכב במקום,אני מפעיל
את השלט..אני בתוכו,נרגע מההליכה המהירה בנשמותיי הכבדות. מניע ונוהג מעלה מעלה
אל האור אל הכביש הראשי..הנה הישוב מיצר..נרגע!
לקראת ערב
אני כבר בבית. מפעיל
מזגן..מקלחת חמה וארוחת ערב..ובששי הקרוב אשתי
חוזרת.שבת בבוקר..אני מארגן את המשפחה לטיול. אשתי שואלת כהרגלה לאן הפעם? אני עונה לה בגימגום
שאני צריך לצלם משהו ברמת הגולן.
נוסעים..הנה
שוב אותו כביש מערכת משובש..העיקול ההוא..החנייה השוממה אבל הפעם אני בתיגבור המשפחה.
ואנחנו
מתחילים לצעוד,אשתי אומרת לי שאני רואה שאתה מכיר היטב את המסלול הזה?! הבינה משהו אולי..
ממשיכים
לצעוד בביטחון בהרכב המשפחתי המלא,והדרך מתמשכת והנה אנחנו כבר צופים על קילוח
המים..מפל נחל מיצר.
אני חושב
שאולי הגיל מלמד אותנו משהו בעניין הזה של לקיחת הסיכונים שלטייל לבד זו לא חוכמה
גדולה בימים שכאלה. אנא השמרו לנפשותיכם !
אורן
מפל נחל
מייצר>http://www.flickr.com/photos/geyzi_shavit/2148502985/in/set-72157602827326837
האלבום > http://www.flickr.com/photos/geyzi_shavit/sets/72157602827326837