4.9.08
"יהודי דבר עברית" –מאת נילי דיסקין
בקריית חיים של
ילדותנו, בליל השפות, לפי זכרוני לא היה
גדול. הייתה
הומוגניות לשונית מסויימת : פולנית.רוסית.גרמנית.בולגרית.ומעל
כולם -היידיש. אבל האידיאולוגיה גרסה "יהודי
דבר עברית". אני באה מבית שהיה קנאי
לעברית ,אבל
הקנאות הייתה "מוכתמת" משהו. אבי היה מורה לעברית
עוד בפולניה. אימי לעומת זאת -שגתה עד
אחרון ימיה הן בכתיב העברי והן בסגנון. יידיש דיברו בעיקר עם שכנים שהעברית לא הייתה שגורה בפיהם. ופולנית - רק
כשרצו שאני לא אבין ,מאז אני יודעת כמה קללות וגידופים בפולנית, אבל גם כמה ציטוטים
משירים, הערבית שימשה אותנו בעיקר
לקללות ואיומים : רוח מין הון, אתלע, יללה יללה וכד', לעיתים עברתנו חלקית
קללות בערבית. למשל : "אינעל אביך בזוג נעלי אמך".
המנדט הבריטי הביא לנו משחקי "הנדס אפ"
ועוד מספר מילים באנגלית. אבל ה"עניין" הגדול ביותר הייתה המגמה ואפילו ה"תנועה" להחייאת
העברית. לי - הדבר הזה נשאר
חשוב עד
היום. הצעתי לגייזי לעשות פינת עברית. גייזי חשב שאין צורך ( אני מודעת לזה שזה יכול די לנג'ס). חשבתי ,אבל שמדי פעם זה לא נורא להאיר "פינה" זו
או אחרת ,שבה יש שגיאות נפוצות שהשתרשו בעברית,
ולנסות לשרש את השגיאות האלה כדי לשמור
על השפה
שהורינו כל כך התאמצו להחייותה ולדייק בה.
להיום - 3 ביטויים שהפכו לטעויות מאד נפוצות.
1. כש'-לעומת-ש'. פעם
כשהיינו קטנים ( ולא -שהיינו קטנים), בעבר
כשהלכנו לבית- הספר (ולא- שהלכנו) 2.הנבחרת ניצחה
את הקבוצה היריבה ( ולא ניצחה את המשחק. המשחק
לא נלחם נגדה) כנ"ל גם המועמד ניצח את
שאר
המתמודדים בפריימריז ( ולא - ניצח את הפריימריז) 3. קניתי דירה ואני
משכיר אותה לסטודנטים. אבל הסטודנטים שוכרים
את הדירה שלי ( ולא משכירים אותה). מקווה
שלא נדנדתי
לגולשים יותר מדי.ואולי יש בקריה או בתפוצה הקרייתית
עוד אנשים שעניין העברית חשוב להם כמו לי. שבת
שלום. נילי דיסקין.