8.2.09 אורח נטה ללון : סיפור מאת מוטקה ברק

בלי התרעה או הודעה מוקדמת ,בשעות אחר הצהרים, התחילו להגיע בקבוצות קטנות,ומצאו מקום למנוחה בצמרות העצים.ציפורים שחורות עם נקודות לבנות, בגודל בינוני, מקור צהוב.ומנתרת קלילות על פני קרקע,רגל אחר רגל.ומלקטות זרעונים להשביע רעבונם. הציפור מכרת בעולם העופות בשמה זרזיר מצוי.

עננים אפורים מכסים את השמים בחוץ מורגש החורף, קר רוח חורפית קרה נושבת מהר החרמון המושלג כולו, חורף של ממש.

וקבוצות הזרזירים מגיעות ומגיעות .מומחים לספירת ציפורים אומדים את מספרן באלפים.וכשבצמרות העצים צפוף מוצאים הזרזירים שבאו קצת באיחור לפני שקיעת השמש. מסתדרים בשורות ארוכות על חוטי החשמל ,מקום טוב לחניה. ציוץ הציפורים נשמע כשירה אדירה , הנשמעת למרחוק.

חוטי החשמל נמתחים ומקבלים קשת גדולה וכמעט קורסים מעומס הזרזירים, החוטים מיועדים להעביר חשמל, ואינם בנויים לשאת משקל כה רב של כמות כזו של ציפורים .ולפתע בצ'יק כל הציפורים מתרוממות ובמעוף עקלתוני כולן כאחת מעופפות במעגל משנות כיוון ונוחתות חזרה. כאילו רצו למסור הודעה אנחנו כאן.חובבי טבע ונוף נהנים מהמראה המופלא של הזרזירים שבאו בהמוניהם לבקר בגדות .ובמקומות אחרים בארץ. אומרים שהנחיתה הגדולה ביותר של הזרזירים הייתה

באל- חמה.

ציפור אחת, שחרחורת קטנה וחמודה אינה גורמת נזק . אבל כמות אדירה של אלפי ציפורים אשר מוצאות את מזונם במחסן התערובת ,כל אחת אוכלת גרגר וערמת התערובת יורדת פלאים,והלשלשת שמשאירות אחריהן גם כן משהוא לא כל כך נעים.

כשחוט חשמל נקרע מהעומס , לציפורים לא קורה כלום , הן לא נופלות חלילה ומקבלות מכה .פורשות כנפים מתעופפות ומוצאות מקום נחיתה אחר.והקיבוץ בחשכה... עד תיקון הנזק.

וביקור יום יומי לעת ערב של הזרזירים מתחיל להוות צרה צרורה ממש "מכה" באחד הקיבוצים הקליט אחד החברים מומחה לצפרות קולות מצוקה של זרזירים ועם היתקרבם למקומןת שנבחרו לחניית לילה היה משמיע ברמקול את קולות המצוקה שהקליט, זה עבד לא רע עד שהזרזירים הרגישו בזיוף.

ואצלנו התאספו כל הילדים וחברים מצוידים בפחים ובקופסאות ובדפיקות בתופים ובכל דבר מרעיש גרשו את הציפורים.

והיו גם כאלה שנהנו מאוד לבא הזרזירים. נערים "מחברת- הנוער" שהייתה בקיבוץ פיתחו שיטת ציד.פשוטה ומתוחכמת העמידו מסגרת רשת באלכסון נשענת על מקל וממנו נמתח חוט באורך מתאים שנמשך עד למקום מסתור. ליד הרשת הניחו פיתיון גרגרי חיטה ותערובת .הזרזירים הרעבים התאספו לנקר ובמשיכה בחוט המקל התומך ברשת נופל ומספר לא מבוטל של ציפורים ניצודים ברשת.גם בימי הצנע בשנות החמישים לא היו רעבים בקיבוץ אך מה יותר טעים מבשר ציד .

כמה נערים למדו דרך פשוטה ויעילה לצלות את בשר הציד , והווי קומזיצים על זרזירים שניצודו מילא הרבה זמן פנוי .

שנה עוברת ועוד שנה ,כמו שבאו הזרזירים באלפיהם בלי הודעה מוקדמת ונחתו ללינת לילה כך הפסיקו את בואם.

ומי יבין וידע למה בחרו הזרזירים את גדות כמקום טוב להחלפת כח ולהתאוששות ומה גרם להם לשנות כיוון מסעם .

דבר אחד ברור וידוע, קבלת הפנים שחיכתה לזרזירים כאן לא הייתה מסבירת פנים, הזרזירים עפו ולא שבו.

מוטקה