17.2.09 סוודר אדום מאת מוטקה ברק
ימי הצנע חלפו ,כל השווקים מלאים מכל טוב ,לכל דבר יש מחיר שלם וקח.
וכשהארנק ריק וכסף לא צומח על העצים מסתפקים במבט שוקק בחלונות הראווה ...וממשיכים הלאה .
המחסנאית במחסן הבגדים , מכירה את בגדי החברים בקיבוץ . יש הפרדה בין בגדי
עבודה פשוטים ליום יום. ובגדי ערב "מהודרים" . מכנסים ארוכים כחולים מבד
חאקי גס וחולצה לבנה נחשבו לבגדי חג ואין מתלונן !
חיי הצנע והסתפקות במועט היו אידיאולוגיה בחיים.
בעולם החי בטבע ידוע כי הזכר מתקשט ומופיע בצבעים כדי למצוא חן בעיני
הנקבה, ואילו אצלנו, הבנות מתקשטות לובשות
צבעוני ומקפידות בלבושן להראות יפה בעיני
הגברים.
המחסנאית האחראית על הלבשת החברים. מנהלת רישום מסודר "למגיע"
לכל חבר. לפי מפתח אפשרות קניה וחלוקה שוויונית לכל חבר. בקיבוץ- הארצי, וגם היום
בקיבוצים מחסן הבגדים נקרא קומונה.(הכל של כולם)
איש אינו הולך ערום כולם לבושים והרוב מרוצים. המכבסה צמודה למחסן , פעם
בשבוע עושים "חבילה" של בגדים מלוכלכים, פשוט פורשים סדין , מניחים את
כל הבגדים (המסומנים במספר זיהוי כדאי לבדוק אם יש משהו שנשכח באחד הכיסים קושרים
פינות באלכסונים והרי לך חבילה מוכנה למכבסה) מה שנשאר זה להביא את החבילה למכבסה,
לפתוח הקשרים מיון לפי סוג טיב ושייכות לא לערבב מין בשאינו מינו. ומכאן הכל
מסתדר באופן "אוטומטי" בסוף השבוע הבגדים נקיים מגוהצים בתא הבגדים במחסן.
רק לבוא , לקבל ולהגיד תודה.
בשנת 1952 –1953 היה פילוג בקיבוץ-
המאוחד . חברים מקיבוץ יפתח שהיו בדעותיהם קשורים לאחדות- העבודה ומפ"ם
הועברו לקיבוץ "הגוברים". (גדות היום). למרות אהבתם למקום במרומי הגליל .
וביניהם חברי גרעין אמריקאי,ארגון
סטודנטים ציוני כלל ארצי. איזפ"ה . שעלו לישראל
להגשמת חלום למציאות. ונקלעו לוויכוח פוליטי קשה.
לחברה של אחת מבנות הגרעין שעברה לגדות ,
הייתה חנות בגדים בניו יורק, וחליפת מכתבים קבועה הייתה בניהן. חברות
מילדות שומרות על קשר. ואפילו מעבר לים. מספרות הכל אחת
לשנייה. ובין שורות הכתוב באחד המכתבים הבינה בעלת החנות , שהחברים
בקיבוץ נמצאים במצוקת לבוש , הכינה
חבילת בגדים ושלחה לישראל. החבילה היטלטלה שבועיים בין גלי
הים באניית סוחר והיגיעה בשלמות למחסן, החברה בניו יורק קיבלה מכתב
תודה ומהכתוב במכתב , הבינה כי המצב
בקיבוץ דחוק. לאחר כמה חודשים היגיעה חבילה נוספת גדולה
מהראשונה ,( הייתה אצלם מכירת חיסול. חבילת הבגדים הכילה מכל
"טוב". בגדים ישנים מכל המינים מכל הצבעים.
מודעה גדולה נתלתה על דלת המחסן,לכל המעוניין : נא לבא לבחור בגד מתצוגת
האופנה שנשלחה. הפלא ופלא בחירה
חופשית. תוך זמן קצר כל הבגדים מצאו
כתובת.
בגלל היותי בשדה באתי מאוחר למחסן.
ארגז הבגדים היה כמעט ריק. הייתי זקוק מאד לסוודר עבודה. הסוודר שהיה צמוד לגופי שנים, בתחילה היה
כסוודר ערב וכשכמות התיקונים רבתה עבר
לתפקד כסודר עבודה . והיגע שעתו לפח
אמרו חכמינו: "ישן מפני חדש תוציאו" והנה הזדמנות פז לזרוק את הישן .כמות מתאימה של צמר בצבע אפרפר קיבלתי
מהמחסנאית . "תמצא לך סורגת ויהיה לך סוודר ערב חדש." ובינתיים הרוח נושבת וקר...
בתחתית הארגז מציץ משהו אדום בהיר
זורח , אני מכניס את ידי לתחתית הארגז,
והאדום הזוהר הוא , סוודר צמר, מטיב מעולה מתאים לי בדיוק. מונח על הכתפיים כאילו
נסרג עבורי . אך מה עושים עם סוודר בצבע אדום בוהק ?
חשבתי רגע איך אראה בהופעה מרשימה בצבע אדום, מאוד לא מקובל שגברים ילכו
באדום . אך מצד שני דמיינתי כמה חם יהיה
לי בסוודר החדש מטיב מעולה . בזכרי את
הרוח הקרה הנושבת בשדה לקחתי את הסוודר,
נתתי אותו לסימון . אחרי כמה ימים כולם
התרגלו להופעה בסוודר אדום.
ביומי הראשון בשדה, לבוש בסוודר אדום זוהר, בעודי מוביל את העדר למרעה בדרך סמוך לירדן , (קרוב לעמדות הסורים), אני שומע שריקות חיבה מצד
החיילים כנראה גם הם הבחינו בהופעת אורח באדום בשדה.
קרני שמש ראשונות ,דוחקות את קרירות הבוקר , נהייה לי חם בסוודר החדש , אני
פושט את הסוודר ותולה אותו על אחד משיחי הסידרייה.
הסוודר האדום בוהק . נראה מכל מקום ! אין חשש שלא אמצא אותו בשובי מהשדה .
אכן,יש יתרון לצבע.
מוטקה