3.11.08 מאת מוטקה ברק :
רגישות לאבוקדו
עונת האבוקדו בשער
ולכל הנהנתנים בתאבון
אבל מי שרגיש ולא יודע התופעה
הזאת קיימת
בברכה והוקרה
מוטקה
רגישות לאבוקדו.
עץ תדיר ירק הגדל בר באמריקה המרכזית,ומקסיקו. Persea
משפחת העריים,
הופץ ע"י הספרדים , והפורטוגלים ברחבי אמריקה. הובא לראשונה לארץ כעץ למחקר
בוטני לבית- ספר מקווה –ישראל בשנות
החמישים , החל מחקר ע"י משרד החקלאות לגידול הפרי באופן מסחרי ,לאחר עשר שנות מחקר
ראו כי טוב והחל לנטוע בארץ (בשנות השישים)
כמטע מסחרי.
לראשונה הכרותי עם הפרי הזה
בהכשרה בקיבוץ גבעת -ברנר
בארוחת הבוקר הוגש חצי אבוקדו בגודל אגרוף קטן.אפשר היה לקבל לחילופין חצי ביצה.
בזמן היותי . בשנות
החמישים ברעננה כמדריך "קומונר" בתנועת
"המחנות- העולים" חיינו בשיתוף
שלושה מדריכים במבנה רעוע שנקרא הקומונה. השלמנו
את תקציב הוצאות קיום. בעבודה
בפרדס בקטיף פרי הדר: אשכולית ותפוזים.חיינו בדוחק רב , ממש
על הגרוש. והנה נתגלה לנו "מכרה זהב" בצורת
קבוצת עצי אבוקדו שהיו במסגרת מטע ניסיוני.העצים היו גדולים ונושאי פרי .האמת שרק אחרי סיום העונה, התברר לנו שהיינו שותפים בקטיף במטע ניסיוני,
ושינינו במעט את תוצאות המחקר. במשך תקופה
ארוכה היה פרי האבוקדו על שולחננו בקומונה ושיפר לא במעט את מצבנו
הכלכלי.
בשנות השישים עבדתי בפרדס.
בנטיעת פרדס אשכולית צהובה נטיעת האשכולית
היה להיט בגליל! מי שהיה בכוחו וקצת העזה נטע פרדס . שבמשך שנים רבות
הפרדסנות היה גידול בלעדי בידי פרטיים במרכז הארץ. קיבלנו הצעה
מהסוכנות (עוד היינו משק סוכנות) לטעת באופן ניסיוני אבוקדו. הדיון היה אם ללכת על
ניסיון גדול או להסתפק בניסיון קטן כ- 18 דונם.
אני גרסתי ללכת בגדול! אם נצליח
הרווחנו . ואילו שלימ'ה שהיה רכז הפרדס טען ללכת
בזהירות ולא לקחת סיכון .נטענו 15 דונם. ענף משני לפרדס והקצענו
אדם מאנשי הפרדס שיטפל במטע הצעיר. היום מגדלים בגדות כ- 600
דונם מזנים שונים. נחשב ענף חקלאי
טוב.
אצלנו הקיבוץ היה מחולק
לשכונות ואנו גרנו בשכונת הקופסאות. היה
נהוג אחרי העבודה שהילדים באים לחדרים.
מתאספים כולם לארוחת ארבע על הדשא
לפני הבית ,שותים נס קפה עם חלב מהרפת,או
קפה טפו, והיו גם שהעדיפו חלב קר ,
ופרוסות לחם מרוח בריבה ולפעמים
עוגה שנשארה משבת. יום אחד כשכולם יושבים
על הדשא כרגיל לפני הבית , שותים ונהנים מארוחת ארבע מסורתית ובעין תורנית משגיחים
על ילדינו שמשחקים על הדשא , שלא יעשו שטויות.
אני מגיע קצת מאוחר אבל מתכבד
בפרוסת לחם מרוחה באבוקדו מהמטע הניסיוני שהחל להניב פרי.אוכל פרוסה אחת
מסיים את השנייה עם כוס קפה.משתרע על הדשא מיישר את הגב אחרי יום עבודה ארוך. תופס
שלווה לפתע אני מרגיש תחושה מוזרה נהייה
לי קר ומרגיש כבד, אני קורא למאירה!
ואומר "כל היום הרגשתי
נהדר ופתאום עכשיו אחרי ששתתי ונחתי קצת אני מרגיש חולשה ולא טוב." שתיתי עוד
כוס קפה ואחרי מנוחה ... כשעה , הרגשת
הכבדות חלפה הרגשתי כרגיל . למחרת אחר
הצהרים שוב על הדשא לפני הבית, יושבים
לארוחת ארבע המסורתית. רוח קלילה
מעורבת בריח הרפת נושבת , השמש שוקעת ושמים וורודים נאבקים עם אור הים שהולך
ונעלם.
הילדים משחקים במחבואים ההורים יושבים על הדשא ונהנים מארוחת
ארבע חגיגית אני הולך ושורק מנגינה מוכרת,
שמח ובהרגשה טובה מצטרף לכוס קפה.היה לי יום
טוב הכל
הלך נהדר. מסיים את הקפה עם פרוסת הלחם
שמרוחה בשכבה עבה של אבוקדו,מהחלקה הניסיונית והנה .אני מרגיש חולשה,אותה הרגשה
שהייתה לי אתמול .קורא למאירה ואומר "משהו לא בסדר אני מרגיש שוב כמו אתמול
!חולשה וכבדות כל הים עד עכשיו הרגשתי נהדר.,שותה עוד כוס קפה, ואחרי כשעה אני
מרגיש כרגיל. ומגיע למסקנה משהו בארוחת ארבע לא בסדר.
ומתחיל לבדוק! קפה אני שותה
כרגיל כפית גדושה של אבקת קפה עם כוס מים
רתוחים והרי לך קפה. החלב מהרפת כרגיל , נופל חשד על האבוקדו שהוא מאכל חדש בקיבוץ
.אבל בשבילי פרי האבוקדו מוכר מהתקופה
שהייתי ברעננה ואכלתי ממנו כמויות. לא יכול להיות שזה מאבוקדו. סיכמנו , לעשות
ניסיון : כמה ימים לא לגעת באבוקדו. ולאחר מכן לאכול שוב בארוחת ארבע לחם עם אבוקדו , ונראה מה יהיה . וכך
עשיתי כשהחבריה ישבו כרגיל על הדשא לפני הבית . שותים ואוכלים ! ,ובלי הגבלות
טעמתי מכל דבר וכמובן היה שם גם ממרחי אבוקדו עם מיץ לימון . לשיפור הטעם. ואכן עד
מהרה התחלתי להרגיש את אותה הרגשת חולשה
וקור ולא היה שום ספק שזו היא תגובה
אלרגית לאכילת האבוקדו. פרי האבוקדו נתקבל
יפה בכל מקום,ואני ידעתי שאבוקדו לא יבוא
אל פי. וכך נהגתי ! חברי אוכלים אבוקדו, אצלי האבוקדו מחוץ לתחום .
שנים עוברות , ואני מקפיד הקפדה
מוחלטת לא לאכול אבוקדו שהלך והתחזק בתפריט..אני משתתף בכנס ארצי של רפתנים בזכרון- יעקב. ובמקרה,גיל בן אחותי טליה. בנה ביתו בזכרון-יעקב וזו
הזדמנות נהדרת לבקר אצלו.
בסופו של יום ארוך ומייגע,
משמיעת הרצאות אני מגיע אל ביתם של גיל וחוול'ה אישתו. להפגש עם בני המשפחה ולנוח מעט.אני מתקבל בחביבות רבה !לא כל
יום מגיע דוד מוטקה לביקור .חיבוקים ונשיקות ...כולם
מוכנים לארוחת- ערב. גיל מכין סלט ירקות חתוך קטן קטן כמו שאני אוהב, כל סוג של
ירק מאבד את צורתו . חווה'לה "מעמיסה" שולחן
, יושבים לאכול. אני משבח את טעמו של הסלט
ואומר "סלט כזה טעים מזמן לא אכלתי צריך לבוא אליכם כדי לאכול סלט כזה טעים.
מסיימים את הארוחה אני מרגיש שעוברת עלי מן תחושה מוכרת אני מרגיש חולשה ולא
טוב! מלבד זה אני רואה שחווהל'ה אומרת משהוא בשקט לגיל
חווה'לה
במקצועה היא אחות רפואית מוסמכת, פונה אלי בעדינות רבה ואומרת אני רואה
שמשהו אצלך לא בסדר! אולי צריך לנסוע לבית –חולים למיון והולכת לחדרה וחוזרת מיד עמוסה כל מיני מכשירי
מדידה. לחץ דם ,מד דופק ועד כמה אביזרים
שונים. אני באתי להתארח ועושה כזה בלגן.המח עובד שעות נוספות ואני שואל את גיל "תגיד מה היה בסלט
"?והוא מתחיל לציין
עגבניה,פלפל ירוק גזר, בצל ירוק טרי מהגינה, צנוניות
,אבוקדו. .....כשאמר אבוקדו מיד ידעתי וזכרתי את האלרגיה שלי לאבוקדו! שנמנעתי לאכול כבר שנים רבות! ובינתיים, חווה'לה
מודדת לחץ דם .בהסתכלה על המד לחץ פניה מביעות דאגה.
ושומעת ממני את הסיפור איך
גיליתי את הרגישות שלי לאבוקדו. לפני כ17 –שנה .!
אני שואל" מאיפה יש לכם אבוקדו בעונה
כזאת"?, ומתברר שאבא של חווה'לה בני גפן
איש משרד החקלאות, שהיה מבין ראשוני מגדלי האבוקדו בארץ, נאמן לגידול ויש
לו מטע במשקו ותמיד בכל עונה אפשר למצוא מהפרי האהוב על הרבה אנשים. ובכל ביקור
אצלם הוא מביא איזה פרי או שניים.
וכמחווה לדוד מוטקה! הקריב גיל אבוקדו אחד לסלט. שתיתי כוס קפה שכבתי לנוח
כשעה. וחווה'לה האמונה על המדצינה
מודאגת מתי יחזור לחץ הדם למצב נורמלי.את הלילה עשיתי
אצלם כמובן שלא קיבלתי רשות לחזור לאולם הרצאות! הרצאה אחת פחות זה לא נורא.עם שחר
השכמתי קום, בהרגשה טובה! גיל מסיעני לאולם הכנסים,ושלום
לאבוקדו
מוטקה