24.2.08  המראה— סיפור עם  :   מאת מוטקה ברק

 

בכפר דייגים  לחופו של אוקיאנוס חיו בשקט ובשלווה זוג צעיר הרחק "מהציוויליזציה"    .האדם הלבן עוד לא היגיע אליהם. הגבר הצעיר משכים קום ויוצא אל הים ,פורש רשת לדיג ומשיט סירתו לאזור בו נמצאים הדגים אולי יצלח מזלו ויביא שלל דגים .הים הגדול ...  לעיתים נותן ולפעמים לוקח. ובים דגים גדולים וקטנים בשפע, רק צריך להעלותם ברשת.יש יום טוב !ולפעמים פחות. ימים טובים לזוג הצעיר ,ומצפים לבוא החסידה ולהגדלת המשפחה.

עצי  הקוקוס הגדלים בר  נמצאים בשפע משמשים לכל  דבר . ענפי העץ לבניית סוכה למגורים .פרי העץ למאכל, והקליפה של אגוז הקוקוס מתאימה לכל דבר אחר   בסוכה! "כלי- אוכל"  ספלים  צלחות וסיר . חומר בעירה  לבישול  . וגם שטיח יפה עשוי מעלי הקוקוס, פרוס על האדמה ומשמש כשולחן ומיטה ואין צורך ברהיטים נוספים . הסוכה מלאה בשקט ואהבה .וכך עוברים הימים... ללא מחסור ודאגה.

 

לילה אחד הים סער באופן בלתי רגיל  גלים גבוהים אימו לשטוף את החוף.הדייג הגבר הצעיר , קשר את סירתו לאחד העצים והידק הקשרים היטב שלא תיסחף לחוף. בים כזה סוער הוא לא יצא לים העביר את היום בקטיף  אגוזי קוקוס עם אישתו הצעירה.כבר מזמן שלא בילו יחדיו.כעבור כמה ימים נרגע הים.  וכהרגלו יצא עם שחר, והפליג למרחקים לפרוש רשת ,להניח מלכודת לדגים. והנה , להקת שחפים חגה מעל הסירה,ולפי אמונת הדייגים זהו סימן המבשר רעות!  צריך להזדרז להעלות את הרשת ולהפליג למקום אחר .בקושי הוא  מצליח  להרים את הרשת, ובמאמץ רב מוציאה  מן המים. ולהפתעתו ברשת נמצאים חפצים שונים ומשונים שמעולם לא ראה כמותם. ומעט מאד דגים.

 

ובין החפצים המשונים ,הוא רואה קופסא יפה! סגורה במכסה ,   מסיר את המכסה מהקופסא והנה  הוא רואה את פני אביו משתקפים אליו מתוך הקופסא(.המראה, עוד לא  הייתה ידועה בכפר נידח זה) הוא זוכר את פני אביו אך מעולם לא ראה אותו כל כך ברור ומקרוב כל כך.מיד סוגר את מכסה הקופסא. ושב לעסקו מכין את הרשת לפרישה מחודשת. והפעם צלח מזלו ועמו שלל רב. בעוד השמש במרומים  וזמן רב לפניו  מפנה את הסירה לחוף , יוצא מן הים .חוזר בזריזות לסוכתו.  תמונת אביו בקופסא לא נותנת לו מנוח שוב ושוב  הוא רואה את פני אביו לנגד עיניו.

 

בזריזות רבה טיפל בשלל הדגים שהעלה ברשת . ובהסתר נכנס לסוכה להתבונן בקופסאת הפלא שהעלה מן הים.

מאותו יום שהעלה את הקופסא מן הים אין שקט בבית. בכל זמן פנוי הולך בהסתר ומתבודד עם התמונה . ומהאישה אין להסתיר היא מרגישה בהתנהגותו השונה של האיש, שמשהוא אינו כרגיל ! יום אחד היא מוצאת את הקופסא מוסתרת מתחת לשטיח עלי הקוקוס. ובזמן היות בעלה  בים, תר אחרי דגים, פותחת את מכסה הקופסא ולהפתעתה היא רואה פני עלמת חמד, משתקפים אליה מן הקופסא.ומיד קופצת למסקנה לבעלה יש בחורה מסתורית, ומכאן התנהגותו המוזרה בימים האחרונים.

 

מחכה בקוצר רוח לשוב בעלה מן הים ,בודקת שוב את קופסת המסתורין ופניה של אותה עלמה שוב נגלית אליה.מחשבות שונות עולות במוחה... בסיום יום ארוך ומעייף שב הדייג לביתו עמוס שלל רב. כשארוחה חגיגית באופן מיוחד הכינה אשתו.לאחר שתיית חלב אגוז הקוקוס יושבים מחוץ לסוכה לאור ירח . ומספרים איך שעבר עליהם היום.  ואומר האיש לאישתו שכל היום חשב על חפץ מוזר שהניח בהסתר  מתחת לשטיח שמראה לו את פני אביו , לא היה לו אומץ לספר לה את שראה . צוחקת האישה , ואומרת לו אלו לא פני אביך! ראיתי במו עיני  פני עלמת חמד בקופסא שהחבאת !

 

 ובעת לילה  באור כוכבים  נכנסו לסוכה לראות מה מכילה הקופסא שהביא מהים.  מחזיק האיש את הקופסא בידו מרים את המכסה  הקופסא .ריקה לא רואים בה כלום.  ליל נדודים ארוך עבר על הזוג הצעיר, ועם בוקר  קרני שמש ראשונות מאירות את הסוכה , מסתכלים השנים בקופסא . והאישה אומרת לבעלה הצעיר. זו קופסאת פלאים !לא אביך ולא עלמת חמד מסתכלים עלינו ! כך אנחנו נראים. המראה בקופסא זה אנחנו.

"הקופסה"  אינה משקרת!