11.2.08 מתיחה : מאת מוטקה ברק

תכננו קבלת פנים יפה ומכובדת... חברה חדשה זה עתה הצטרפה לקיבוץ הסכימה ורצתה לעבוד בחליבה, בדיר הצאן , עד יציאתה ללימודים . נשארה לה תקופה קצרה לעבוד במשק ואין יותר טוב מעזרה בחליבה .ובהגיעה לדיר עמדה והכריזה אני מכירה את כל הסידורים באתי לעבוד בבקשה בלי שום קונצים . אף אחד לא חשב על "סידור" או "מתיחה"! (היום בתוכנית טלוויזיה קוראים למתיחה פיספוסים) והיו מתיחות רבות ומשונות לפעמים עברו את הגבול של הטעם הטוב במתיחה ,ולנמתח נגרם עלבון צורב.

חבר "הכשרה" עבד באקונומיה האקונומית וותיקה, שהייתה במוצאה מגבעת- ברנר פנתה באדיבות רבה ובקשה אותו "תיגש בבקשה למחסן כלים ותביא דופיה." הנ"ל בא מהכפר מבין עברית של בית ,בחיים לא שמע על דבר כזה כמו דופיה. מיד עלה בדעתו שרוצים לסדר אותו ,כמו ששלחו את החברה שגרו באוהלים להביא אבקת חשמל .

הלך לחדרו, כיוון את השעון המעורר לשעה עשר, הסיט את הוילונות ושכב "לתפוס" תנומה קלה . נרדם וישן שנת ישרים ,וכשהשעון צלצל , קפץ במהירות ,שתף את הפנים התייצב בפני האקונומית והכריז "אין במחסן דופיה!"

לקחה אותו ביד והלכו יחדיו למחסן וזו מושיטה את היד ומורידה צינור שהיה מגולגל על מסמר גדול , "ועכשיו תזדרז יש עוד מספיק זמן לשטוף את חדר-. האוכל! עד ארוחת צהרים".

אחרי הודעה כזאת "אותי לא מסדרים" אי אפשר לעבור בלי תגובה מתאימה ! מיד צץ רעיון" לסידור":עובדיה עושה לי סימן , ואומר לולו ! בין האיילים בעלי הקרניים היה אייל אחד גדול יפה בעל ראש חום עם פסים לבנים בן המקום, עבר את כל המבדקים ואושר כאייל, בדוק ומתאים להרבעה , והמיוחד בו היה אייל גמום ללא קרנים. קראנו לו בשם "לולו" והוא נראה כמו כבשה גדולה ויותר מכל אהב שמלטפים אותו ובייחוד אהב לאכול תערובת .כשהייתה מולו הבחירה בין כבשה ותערובת, תמיד העדיף אוכל על פני כל דבר אחר.

וכשעובדיה אמר "לולו" היה ברור שהוא מתכוון להכניס את לולו לחליבה. ניגשתי אל חצר האילים קראתי לאיל וזה מבין שפת בני האדם הבין את הרמז הריח כבשים ותערובת וכהרגלו העדיף את התערובת הריחנית ,ובייחוד את החרובים שהיו בה. נדחק בין הכבשים ונקשר עם יתר הכבשים לחליבה במחזור שני .אני אומר לאורחת החרוצה שבאה להצטרף לחליבה " תבחרי לך איזה כבשה שאת רוצה ותתאמני עליה, ועוד מוסיף הערה" כדאי לך לבחור כבשה גדולה יהיה לך הרבה יותר קל" . כידוע לכבשים פטמות קטנות והאחיזה בפטמות גדולות קלה בהרבה.ולכבשה גדולה יש סיכוי לפטמות גדולות. וכאן היא נפלה בפח שטמנו לה התיישבה בדיוק ליד הכבשה הכי גדולה בשורה מי אם לא אחרי האייל שבחר לאכול תערובת, ועמד עם כל הכבשים במחלוב.

למסתכל מהצד החליבה ביד נראית מלאכה די פשוטה. מחזיקים את הדלי המיוחד בין הברכיים הידיים חופשיות לאחיזה בפטמות,לדלי צורה מיוחדת ,פחוס עם מאין כנפים לאחיזה,{על חליבה במכונות עוד לא חלמו), במיומנות בלחיצה באופן נכון עי סגירת האצבעות לפי סדר בזו אחר זו, החלב נסחט מהפטמות אל הדלי בצליפים .ומנגינת חליבה נשמעת ... אדי חלב מהביל עולים לאוויר. ידידתינו החרוצה דוחפת ידיה אל בין רגלי האייל מחפשת משהוא להחזיק בו . מצאה דבר הדומה לפטמה , לוחצת מושכת, מקבלת עידוד מעובדיה , חלב לא יוצא ...

עברו כמה דקות מתח... סוף לכל תעלול... צחוקים חיבוקים. ובלי הכרזות מיותרות. מוטקה