סרט וידאו הכבשה   +  תמונות גוזו גז  בתחתית הדף

2.6.08   גוזו גז   מאת מוטקה ברק

 

היה חורף גשום   רוח קרה נושבת מהר החרמון המכוסה שלג  וקר...

הרועה העובד בדיר לבוש "דובון" רועד מקור ...  לכבשים לא קר. יש להן פרוות צמר עבה וגסה ,"לבושות" במעיל והולכות צמוד לכל מקום. מוגנות   מרוח  ומקור.הכבשה מגזע האווסי  שהסתגלה לאקלים ים תיכוני, ידועה ככבשה עמידה בכל שינויי מזג האוויר  הייתה מקובלת מאד ונפוצה במשק העברי.  סימני הכר מובהקים : כבשה עם ראש חום ,ובעלת צמר לבן וגס, אליה גדולה במקום  הזנב  שהוא מלא  שומן , ממליטה וולד אחד בשנה  לפעמים תאומים, בעלת מזג  נוח וידועה בין גזעי הכבשים הרבים כאימא מסורה היודעת לגדל את הוולד לבדה . משך הריון מאה חמישים יום , כעבור חצי שעה אחרי המלטה מסוגל הטלה הנולד לקום על רגליו  ללכת בשדה אחרי אמו מרחק רב... כ-1 קילומטר ואפילו יותר.   

 

לרב הקיבוצים בגליל היו עדרי כבשים .שטחי מרעה נרחבים ...עומדים לרשותם   ומזון לצאן  נמצא  בשדה בשפע, צריך רק לאסוף אותו ומה יותר פשוט לצאת למרעה עם עדר כבשים היודעות ללקט את מזונם במרעה.

וכשהכבשים רועות  בשדה הצמר שעל גופם לא נשאר נקי. מתמלא באבק. בזרעי בר  וקוצים למיניהם. וגם חרקים שונים.  כדי לנקות את הכבשים מכל מיני  "מרעין ובישין" דרושה עבודה רבה. שכנינו הערבים שהיו מומחים בגידול צאן היו מעבירים את הכבשים בירדן  ורוחצים אותן . כמה פעמים בשנה. ולנו הייתה בריכת טבילה , זו מן אמבטיה בריכה גדולה, עם מסלול הליכה צר שנבנתה באופן מיוחד לצורך זה.   היו מוסיפים למים חומר חיטוי  שנתן למים ריח חריף ומטבילם את הכבשים שלא אהבו את האמבטיה הזאת בייחוד בגלל הריח , תופשים אחת אחת וזורקים אותה למים.

החורף עבר ומתחיל להיות חם , ביום השמש מחממת ,אבל הלילות עדיין קרירים והכבשים הולכות עם פרוות הצמר! האם הן מרגישות את החום הגובר והולך ?  הבדל רב בין כבשי בעל הנמצאות יום ולילה בשדה ,וכל תפקידן במערכת להמליט טלאים יפים שדינם נחרץ ביום היוולדם . ובין כבשים המצדיקות את קיומן והטיפול בהן בגלל יכולתן ליצר הרבה  חלב  עתיר שומן וחלבון .

 

יש  סוגי גזעים המיועדים בעיקר לגידול  צמר .וגוזזים את צמרן שהוא  עדין ורך שלוש ויותר פעמים בשנה בלי כל חשש לפגיעה בכמות החלב כי אינן נחלבות. אבל אצלנו, העיקר הוא ייצור החלב ,וכשבלילות מתחיל להיות חם ושמיכות הפוך שהתכסינו בהן משך כל החורף,עולות לבוידם . זה הזמן לגזוז את הכבשים ולהוריד את הצמר שגדל במשך כל השנה.

וכדי לגזוז את העדר  בזמן , והגז יהיה יותר קל, כדאי לטבול את העדר באמבטיה שנועדה לרחצה וניקיון שהצמר יהיה נקי . גזיזת הצמר גורמת לשינוי מוחלט בהרגשת הבהמה ועלולה להשפיע על ירידה משמעותית בייצור החלב   שהפגיעה בכבשים תהייה קטנה ככל האפשר וימי הגז המשבשים את סדר היום הרגיל לא יתמשכו זמן רב , היו מתלכדים כמה קיבוצים שכנים , ובכוחות משותפים גוזזים את העדרים ,עדר  אחר עדר  יומיים   בכל קיבוץ . כ-400 כבשים בכל עדר.

שנה אחת ניסינו לגזוז לבד. כל  יום גזזנו 6 כבשים שלא יצאו למרעה והגז נמשך ונמשך  עד שגזזנו את כל העדר . היה מאד לא מוצלח. הגז המשותף היה מבצע גדול . עוד יותר הייתה השמחה בסיום הגז.

 

הקיבוצים: חולתה ,מחניים וגדות , התלכדו יחד  לגזוז את העדרים. לפי סדר שנקבע כל קיבוץ נתן שני גוזזים מנוסים היודעים את מלאכת הגז ועוד חבר שמלאכת הגז לא אמונה עליו אבל איש חזק.   יום הגז התחיל בשעה מוקדמת בבוקר והסתיים מאוחר בערב עם ארוחה טובה. לכל עדר  הוקדשו יומיים  ! אחרי   שבוע ימים  של עבודה מאומצת העדרים גזוזים.

 

יום הגז:

הכל ערוך ומוכן לקראת הגז : שולחנות ארוכים נבנו בדיר והוקמו   עשר  "עמדות "  שני מטר משולחן  לגוזז ,חוטי קשירה לעקידה, יוד למריחת הפצעים ,  שקים לאיסוף הצמר  מחיצות לבידוד וקרוב הכבשים  לשולחן.חבילות חציר  ,מזון לכבשים הנשארות בדיר ומחכות לתורן . ביום הראשון גוזזים את הכבשים " היבשות"  שלא נותנות חלב והפגיעה בהן פחות ניכרת. וביום השני שהכל הולך כמו שצריך גוזזים את הכבשים החולבות ואחרונים אחר כבוד האילים הגדולים והכבדים.  הכבשה" האווסית"  חשדנית בעלת מזג  נח, אך  אינה עומדת שקטה בזמן הגז.  לכן יש לעקוד אותה בקשר מתאים  הניתן בקלות להתרה , שונה מחברותיה מגזע המרינו באוסטרליה הרחוקה . הכבשים  שם עומדות בשקט בזמן הגז   ואינן נקשרות .תחרויות רבות נערכות בין הגוזזים .מי יגזוז את מספר הכבשים הגבוה ביותר ומוקצבים פרסים יקרי ערך למנצחים!  ההספקים לגוזז באוסטרליה  הם פי שש ויותר מאשר אצלנו.

 

העבודה התחילה  בשעה מוקדמת עם אור ראשון,כל הגוזזים הגיעו בזמן ,לכל גוזז  המגזזים שלו ,מושחזות ומבריקות משמן. מגזזים חשמליות עדין לא היה בנמצא,.  לכל גוזז שני עוזרים תפקידם לקשור את הכבשה ולהרימה  לשולחן ,  תחרות מורגשת באוויר מי יגזוז יותר .  הכבשים שהעלו כסות צמר כל החורף נראות גדולות ונפוחות ולאחר הסרת הצמר נראות די עלובות ומסכנות . כבשה עולה כבשה יורדת  הגז נכנס לקצב עבודה , ישנן כבשים   שנשרטו מעט ע"י הגוזז הזריז,יש אדם המופקד על טיפול בפצעים עליו   להקפיד לטפל בכל פצע , למרוח ביוד  ובשמן עטרן הדוחה זבובים הזבובים שריח  דם קורץ להם מיד "מתיישבים" על כל פצע ויש כאלו שכבר הספיקו להטיל ביצים על הפצע שיגרמו לאחר מכן צרות צרורות .

 

הגז מתנהל בקצב טוב , ראשוני  האורחים הבאים לבקר לראות הם ילדי הגן. מתרוצצים בכל מקום  ונהנים מכל רגע , אחריהם חברים  באים לעודד ולהגיד מילה טובה. גיזות הצמר מגולגלות ונארזות בשקים. הכבשים הגזוזות רצות אל שוקת המים קצת מבולבלות,   נראות די מסכנות  בתסרוקתן החדשה.יום הגז הראשון הסתיים הגוזזים עייפים , עוד ימים ארוכים לפניהם... עושים ספירה. כל גוזז מכריז על מספר הכבשים שגזז , מסכמים ס"ה יש בעדר הרבה יותר כבשים מהקיים .(כנראה בלבול בספירה) ריח צלי כבש באוויר מפיג את עייפות הגוזזים. ,ארוחה חגיגית לסיום היום הראשון הוכנה בקפדנות רבה , עוד  תהיינה  רבות  אחריה וידברו ויתווכחו אצל   מי התבשיל הטעים ביותר.

השעון מראה את השעות הקטנות של הלילה ,מרגישים קרירות באוויר עוד מעט יפציע השחר, הולכים לתפוס שנה קצרה  .יום עבודה ארוך נוסף לפני הגוזזים.  וכך עוברים הימים... מקיבוץ לקיבוץ, עדר אחרי עדר נגזז. היום אחרון לגז מתמשך , עייפות ניכרת על פני העוסקים במלאכה ,  הגז נגמר ! כולם מוזמנים למסיבת  חג הגז בקיבוץ מחניים .

הזמנתי את יעבץ להיות הנהג להסיענו למסיבה .(היה לו רשיון נהיגה)

תבשיל הכבש , בתבנית כמעט ונעלם ואני שם לב שיעבץ לא נוגע לא מכניס פרור לפה .עד מהרה התברר שהוא לא אוהב בשר כבש .הבאתי לו מהאקונומית של מחניים, מלפפון ועגבניה. שילעס גם כן משהו בשעות הקטנות של הלילה נגמרה המסיבה . נפרדנו בברכה להתראות בגז בשנה הבאה.             מוטקה 

 

                                                                                                     

 

סרט וידאו הכבשה....  > http://www.youtube.com/watch?v=YYgVIIb_D9o&feature=related