6.2.08 ארוחה חגיגית, בחצור הגלילית : מאת מוטקה
ברק 
תפוזי יפו ידועים בכל העולם! עד שנות השישים ,גידלו "תפוחי- זהב" מהזן שמוטי בעיקר בשרון,
וכמה
מאות דונם בשפלת החוף . והיה מקובל וידוע
שבאזורים אחרים לא ניתן לגדל תפוחי- זהב . והנה מדריך חקלאי חרוץ וקצת חצוף העיז ופתח את כל אזורי
הארץ לגידול עצי הדר! וכך היגיעה האשכולית הצהובה לגליל. בשיטות עבודה פשוטות עם
טוריה וצינור מים.גידלו והעמידו בגדות עצי אשכולית , פרדס לתפארת .
למרות האמונה הבלתי מתפשרת שבקיבוץ עובדים רק חברי
קיבוץ ללא פועלים מחוץ .! עבודה שכירה הס מלהזכיר,עבדו בפרדס בגדות קבוצת פועלים מחצור מטעם הסוכנות
והכול ישר וכשר . חברי הקיבוץ ועובדים מחצור, "הפועלים", עבדנו יחד בכל העבודות פתיחת "צלחות"
עם טוריה. השקיה בגומות את העצים וכל העבודות האחרות.את יום העבודה התחלנו מוקדם
עם הנץ החמה ,וסימנו את יום העבודה אחר הצהרים . בשעה עשר בבוקר. היינו נוהגים
לעשות ארוחת "בוהורים" היא ארוחה משולבת בוקר
מאוחרת וצהרים מוקדמת. כולם יחד, חברי הקיבוץ והפועלים יושבים
בסככה שהייתה ממוקמת במרכז הפרדס, כל אחד מוציא את האוכל שהביא מביתו ,
באופן פשוט ונוח היו הפועלים מחצור מביאים את ארוחתם
,תבשיל בצלחת ארוז במטפחת או מגבת , הקשורה בארבע פינות. ישנם כאלה שאוכלים מצלחת
ואחרים באופן חופשי. כשהיו פותחים את הקשר ריחות תבשיל נפלאים נישאים באוויר.
לחברי הקיבוץ
הייתה מזוודה משותפת שבה היו דברי המזון שהכין האקונום. מחלקים את האוכל כל אחד נהנה מארוחתו . בקומקום
גדול היינו מכינים תה במשותף לכולם. אחד הפועלים תמיד הביא איתו עשבי תיבול
ריחניים . לשפר את טעמו של התה., איש אחד
גבוה וחזק , שהיה אומר תמיד "העצים הם הילדים שלי" היה נוהג
לאכול את ארוחתו בצד ! ארוחה שהייתה באופן
קבוע לחם וריבה. יום אחד נשאל אותו פועל
האם אשתך לא יודעת לבשל? והלה שתק ולא ענה!
עוברים ימים
העצים גדלים, כבר אי אפשר לראות אחד את השני
ממרחק,
נוף העצים מסתיר את שדה הראיה הפרדס פורח
ריח הפרחים נישא באוויר, אפשר לשמוע את
זמזום הדבורים..יש כבר צל ואפשר לנוח בצל
העצים. יום אחד בזמן הפסקת צהרים , מבקש
אחד הפועלים בשמו של איש הנוהג לאכול רק לחם
וריבה ! להודיע: כולם מוזמנים לחצור, לארוחה משותפת ...
נסענו כל
עובדי הפרדס בטנדר היחיד שהיה בקיבוץ לחצור. עם כניסתנו לבית ידידנו מהפרדס התכבדנו בלימונדה עם
נענע, היום קוראים למשקה הזה לימוננה. ריחות התבשילים
העולים מן המטבח ממלאים את כל חלל הבית , יושבים לשולחן מכוסה במפה לבנה.נאמרת
ברכה. האוכל מוגש ע"י בת חמודה יפיפיה של בעל
הבית.. מטעמים כאלו מימי לא באו אל פי! עוף בגוון ירוק מטובל באורז ומאכלים שונים וצבעוניים שטעמם עד היום בפי.
וידידנו
שאינו מרבה לדבר כי העברית עדיין קשה לו , מסביר בשפתו מתובלת במשפט בשפה פרסית ,מי שחשב שאשתי לא יודעת לבשל הנה ארוחת הכרות עם תבשיליה של אשתי. אבל בעבודה אני אוהב לאכול לחם עם
ריבה.
מוטקה