פרופ' גבי שפר
מהאתר:נ.צ. דמוקרטיה גיליון
מס. 17 - נובמבר 2008
פרופ' גבי שפר,
המחלקה למדע המדינה, האוניברסיטה העברית.
מפלגת העבודה ומר"צ
דועכות. קרוב לוודאי שהן תצטמקנה מאוד בבחירות הקרובות. מפלגת העבודה תפסיד כמה
וכמה מושבים בכנסת, ועתה יש כאלה המביעים ספק אם מר"צ תעבור בכלל את אחוז
החסימה, ותצליח לשמור על נציגות בכנסת. חשוב לזכור שכבר מזמן שתי מפלגות אלה אינן
מפלגות "שמאל" חברתי, כלכלי ופוליטי מובהק. הן מצויות עתה במרכז הפוליטי
של המפה, עם נטייה ברורה לימין המרכז. אם בעבר – יש לומר הדי רחוק – הן היו שייכות
למה שאפשר לכנות כמחנה הסוציאל-דמוקרטי המתון. עתה, עם היחלשותן של שתי המפלגות
הללו, המחנה הזה הולך ונמחק כליל מהמפה הפוליטית בישראל.
התהליך המוצג כאן איננו קשור אך ורק לאופי הבעייתי מאוד של ראשי שתי המפלגות
שציינתי, שלאחרונה קשה מאד להתייחס אליהם כאל מנהיגים אוטנטיים. ראשי מפלגת העבודה
הנוכחיים רחוקים מאוד מכל רעיונות ומדיניות סוציאל-דמוקרטית. ההיעלמות ההדרגתית
הזו של הגישה הסוציאל-דמוקרטית קשורה בראש ובראשונה לשינויים הבסיסיים בתפישות
ובעמדות החברתיות, הכלכליות והפוליטיות של שתי המפלגות, ובייחוד של ראשיהן, שרובם
אימצו השקפות ועמדות די ימניות - מבחינה מדינית ודי ניאו-ליברליות מבחינה חברתית
וכלכלית.
לאור המשבר הכלכלי העולמי כמה מראשי המפלגות, העבודה
ומר"צ, אמנם מיתנו את הניאו-ליברליזם שאפיין אותם עד לאחרונה, אולם באופן
בסיסי גישתם לא השתנתה. עצם הנכונות להיות חברים בקואליציה עם מפלגת קדימה, שהיא
מפלגת מרכז-ימין מובהקת, ודיבורים על אפשרות של איחוד מפלגת קדימה והעבודה במקרה
של הפסד משמעותי בבחירות הבאות, מעידה על הגישה האידיאולוגית לפחות של מפלגת
העבודה.
ישנן לפחות ארבע סיבות חיוניות להכרח בשינוי בסיסי מאד הקשור להחייאת המחנה, או
מפלגה, סוציאל-דמוקרטיים בישראל.
הסיבה הראשונה קשורה למצב המערכת הכלכלית העולמית והישראלית. כפי שמלמד המשבר
הכלכלי העולמי העכשווי, שבמידה לא מבוטלת בא בעקבות המשבר במרכז הניאו-ליברלי
האמריקני, חלה פשיטת רגל של התפישה הניאו-ליברלית, שכאמור הרב המוחלט של ראשי כל
המפלגות בישראל, כולל רב ראשי העבודה ומר"צ, אימצו אותן. אם בארצות הברית
מבקשים עתה לתקן את המעוות בתחום זה ו"לרדת מהעץ" הניאו-ליברלי, על אחת
כמה וכמה חיוני לעשות זאת בישראל. תפישה סוציאל-דמוקרטית מעודכנת תאפשר להתמודד עם
המשבר הכלכלי שהשפיע ומשפיע גם על ישראל. עיקרה של תפישה כזו, התחום הזה צריכה
להיות מעורבות מתמדת של הממשלה בנעשה בתחום הכלכלי (ולא רק זמנית בכדי להתגבר על
הבעיות העכשוויות, כפי ששר האוצר הנוכחי ונגיד בנק ישראל וראשי מפלגות רבים
טוענים) וכן מיסוי ומגבלות חמורות על אפשרות ההתעשרות הבלתי סבירה ובלתי מוצדקת של
מעטים.
הסיבה השנייה לצורך בחידוש הסוציאל-דמוקרטיה, הקשורה לראשונה, היא מצבן החברתי
והכלכלי של קבוצות אוכלוסיה רחבות מאוד. הנתונים על העוני בישראל, כולל עוני של
אנשים עובדים, הפער העצום בהכנסות בין עשירי ישראל והעשירונים התחתונים, המשבר
הגדל של מעמד הביניים, ידועים לכל ואין צורך להרחיב עליהם את הדיבור. קרוב לוודאי
שבעקבות המשבר הנוכחי, בעוד שמצבם של עשירי המדינה הרבים לא ישתנה בצורה משמעותית,
מצבם של העשירונים הבינוניים והנמוכים יחמיר עוד מאוד. השבת יסודות מרכזיים של
מדינת הרווחה, שנהרסה כליל בישראל, עשויים לסייע להתגבר על המצב המדאיג הזה.
המשמעות היא שהמחנה, או המפלגה, הסוציאל-דמוקרטית צריכה לתבוע שהמדינה תיטול על
עצמה שוב את חידושם היסודי של מערכות החינוך, הבריאות, הסיעוד, הטיפול בקשישים
וכו'.
הסיבה השלישית היא המצב החברתי בישראל. גם על התפוררות החברה הישראלית, קיומם של
פערים ואפליות על רקע אתני, ומצב קשה מאוד של קבוצות חברתיות גדולות, בין היתר
בגלל התהליכים הכלכליים שנזכרו לעיל, וכן בגלל תהליכי האינדיבידואליזציה,
הקשר לתהליכי הגלובליזציה והתחרות הכלכלית, שכולם קשורים לניאו-ליברליזם ששלט
בישראל מאז ימי בנימין נתניהו כראש הממשלה, אין צורך
להרחיב את הדיבור. שוב, רק תפישה סוציאל-דמוקרטית מעודכנת והתארגנות פוליטית יעילה
בעקבות זאת, יוכלו ליצור את הרקע לשינויים מהותיים בכל התחומים שציינתי, כולל
במעמד ובמצב המיעוטים השונים בישראל.
הסיבה הרביעית היא המרחק הרב מאד מאפשרות של פתרון הסכסוך הישראלי-פלשתיני והסכסוך
עם סוריה ולבנון. שום ממשלת "ימין-מרכז", שיהיו שותפות לה מפלגות העבודה
ומר"צ לא תחפוץ ולא תתכונן באמת ובתמים להגיע לפתרון הסכסוכים האלה, או לפחות
להגיע למצב של "ניהול הסכסוכים." מהלכים אלה מחייבים, כמו שאפילו אהוד אולמרט אמר לאחרונה, ויתורים מהותיים מאד בגדה, בגולן ובגבול
עם הלבנון. רק עמדות נחרצות של מפלגה ומר"צ, בשנים בהן דגלו באמת בעמדות
"יוניות", תוכל להביא לידי כך, גם אם מפלגה כזו תהיה רק שותפה בקואליציה
שבראשה מפלגת מרכז.
הקמתה של מפלגה כזו, או הפיכתן של העבודה ומר"צ למפלגות הדוגלות באמת ובתמים
במדיניות סוציודמוקרטית ברורה וכן בהחלפת רוב ראשי שתי
המפלגות, עם כל הכאב הכרוך בכך, אבל גם בעיקר בניסוח מצע חד משמעי שיעסוק בארבע
הסוגיות שמניתי, ובשאלות הקשורות אליהן. אם המצע יהיה מנוסח בצורה בהירה ומאירת
עיניים הוא יזכה לתמיכה משמעותית של חוגים רבים בחברה הישראלית, המסכימים ביסודו
של דבר לתפישות כאלה, בייחוד למראה המשברים החריפים הפוקדים את ישראל והמטואטאים
במידה רבה מתחת לשטיח, על ידי ראשי כל המפלגות בישראל. דבר זה צריך לקרות בייחוד
לקראת הבחירות הבאות, שתתרחשנה בקרוב, או בעתיד קצת יותר רחוק.
זה יהיה ה"שינוי" המהותי מאד בישראל, שיביא גם לחיזוק הדמוקרטיה
הישראלית המקרטעת, להפחתת השחיתות, ולמעורבות רבה יותר של אזרחים רבים יותר
בפוליטיקה הישראלית
-
Prof. Gabriel (Gabi) Sheffer
The Political Science Department
The Hebrew University of Jerusalem
Mount Scopus Campus
Jerusalem 91905
Israel
Tel. 03-6915404
[email protected]