מאת משה ברק
"בעלי שם שזכו
לכינוי בקרית חיים"
ש' – ת'
17.5.10
שאמי
כינויו של אברהם
דניאלי, שנפל יחד עם אהרן רוטבליט בעליה לחניתה. מהמדריכים הבכירים בסניף הנוער
העובד, אחד מהשלושה שעל שמם נקרא בית התנועה בקריה, "בית השלושה". מוצא
משפחתו הוא דמשק, שבערבית נקראת "א-שאם" ותושב העיר נקרא
"שאמי", לכן נשאר שם זה ככינויו של אהרן.
שב שב
יעל חרובי
מרחוב י"ח 27, ילידת 1945
שוסטק
כינויו של ארתור שוסטקוביץ,
אחי איציקו. רחוב ד' 17 קיצור שם המשפחה בהשראת שם
מנהיג "המרכז החופשי" בו היה חבר גם אהוד אולמרט
שוני
שמשון סטבסקי רחוב ו' 41, הנוער העובד
שוריקה
כינויה של שרה סלפ-ווייס,
אחותה של דבושה, רחוב ד' 3, קבוצת "שדמה"
הנוער העובד. השם נוצר מסופית החיבה "קה",
שנוספה לשם שוּרֶה שהוא שרה ביידיש
שטוטניק
יורם סטוצינסקי / סתו
רחוב ב' 20 / רח' ה' 82, יליד 1935, התנועה
המאוחדת. כאן יש קיצור שם המשפחה, שעוצב בצורה מבדחת מ”סטוטש"
למילה
העברית
"שטות", לזה נוסף כינוי ההשתייכות הסלאבי "ניק".
שַיְבָּה
כינויו של
יונתן שי-שימנובסקי, רחוב ג' 72, התנועה המאוחדת.
בעקבות השאלה "אם שי בא", נוצר הכינוי "שיבה" שזו דסקית עם
חור בגרמנית
שַיְיקֶה
כינויו של
ישעיהו הלבץ מדור ההורים יליד 1908. בוגר הגימנסיה
העברית ירושלים, חבר "לגיון הצופים" שהפך אחר כך לתנועת "המחנות
העולים" נפל בשערי עכו בתש"ח, בשליחות נועזת מיוחדת
שַיְיקֶה
ישעיהו אלטנהויז / אלטוביה רחוב ה'
55 השומר הצעיר.
הכינוי (כמו קודמו), קיטום הסופית "הו", והתחילית "י"
וכשנשארו רק עם "שי" הוסיפו לכך את כינוי החיבה היידישי
"קה"
שִימ'לה
כינויו של שמעון יסוד, צ'ימני
(ר"ל) הכינוי נוצר מקיטום הסופית "עון"
ותוספת כינוי החיבה "לה" להברה "שימ"
שנותרה וכך קיבלו "שימ'לה"
שִיקֶה
כינויו של יהושע
שופמן, יליד 1935, רחוב הנוער העובד.
קיצור זה נובע כנראה מהגירסה ביידיש של השם
"יהושע", בה מבטאים אותו "יְשִיעֶה".
אז עם השמטת ההברה האחרונה "עֶה" וקיטום
התחילית "יְ" נותרים עם "שי" אליו צורף כינוי החיבה היידישי "קה" וקיבלו
"שיקה"
שלומיקו
שלמה גולדרינג / גולן, רחוב
ט' 51, יליד 1935, התנועה המאוחדת
הפעם זנחו את הסיומת היידישית "יק" והוסיפו משום מה לשם את סיומת החיבה
בלאדינו "יקו".
שְמוּקִי
כינוי לנער
שהיה שגור, אך מסיבות של טעם טוב, לא נציין שמות
שמייקה
שמעיהו שולדנפריי רחוב ד' 7, יליד 1936, התנועה המאוחדת. שוב
המסורת של השמטת הסופית "יהו" והשלמת הנותר
בסיומת החיבה היידישית "קֶה"
שְמיל
כינויו של
גיורא שמי מקרית חשמל. "שמואל" ביידיש מבוטא "שמיל". מכיון ששם משפחתו של גיורא היתה
"שמי" וכולם ידעו שהוא מקרית חשמל,
הדביקו אל
"שמי" את "(ח)שמל", והתקבל הכינוי היידישי
"שמיל" שלא היה לו כל קשר לשם "גיורא"
שָמִיק
כינויו של
שמאי בן יצחק, רחוב , יליד
1937, התנועה המאוחדת. שוב כינוי שנוצר מהשם הפרטי עם קיטום הסופית, והחלפתה
בסופית החיבה "יק"
שמרקה
ד"ר
שמריהו בירינבוים / בירן , מרחוב ג', יליד 1942, תנועה. שוב זניחת הסופית "יהו".
אל התחילית "שְמֶר" הודבקה סופית החיבה היידישית
"קֶה"
שנדה
כנויו של גבי הלל,
מרחוב א', בו קראו לו הוריו לפי מילה כלשהי בשפה הקווקזית
שקופי
יוסי
גרינבוים רחוב ו' 63, יליד 1934,
הנוער העובד
שרולה
כינויה של שרה
מלזק - דיין, מרחוב ג', ילידת 1938, התנועה המאוחדת
שרפי
כינויו של יגאל שרפשטיין רחוב ג' 20, יליד 1937 התנועה המאוחדת, יוטבתה. שם המשפחה קוצר על ידי
קיטום הסופית "שטיין", כשבמקומה הוצבה יו"ד החיבה
שרק'ה
כינויה של שרה
קורלצ'יק, רחוב טו' 26, ילידת 1936, הנוער העובד, עם סופית
החיבה "קָה"
תּוּלָה
כינויו של
נפתלי שדמי, מרחוב ט' 6, יליד 1940 מקבוצת "יודפת" בנוער העובד. את השם
"נפתלי" הוגים ביידיש "נפתוּלה" כי
הקמץ נהגית כשורוק. עם קיפוד ראש המילה מתקבל הכינוי "תּולֶה". אך
בניגוד ל-משה'לה; שלמה'לה;
בהם קודם ל-"לֶה" שם של ממש, הרי במקרה זה "נפ"
הוא חסר משמעות וכך הגיעו להתיחסות אליו כאל
שם עצם, כמו "גוּלָה", "שוּרָה" וביטאו אותו בקמץ...
תּוּלָי
כינויו של
נפתלי סגל שגר בקרית מוצקין אך חברתית חי בקרית חיים.
שוב אמת הקריאה "וּ" מקורה בהיגוי היידישי של
השם.
תומס
כינויו
של מתתיהו ובר 'תומס' - גר בכ"ג .5 התנועה
המאוחדת
תֶּמָה
כינויה של תמר
זקס מרחוב ב' ילידת 1927 הנוער העובד