מאת משה ברק
"בעלי שם שזכו
לכינוי בקרית חיים"
22.2.10
צ' – ר
צָ'אבֶּס
אייל צדיק
יליד 1992 מרחוב הראשונים (ב') מכיוון ששם משפחתו "צדיק" אז נאחזו בבית
הספר במימרה "צדיק אחד בִּסְדוֹם" ומראשי התיבות קיבלו את הכינוי "צָאבֶּס",
שהתנגן יפה כמו "שַבֶּעס" (שבת ביידיש) שהקל על הפיכת ה"צ"
ל"טש" וקראו לו צ'אבס, כחיקוי למנהיג ונצואלה שלא בטוח שהוא כל כך
"צדיק", אך שמו צָ'אוֶוס"
צ'אפו
יונתן דדשוב / ניצני
רחוב א' 51,
יליד 1936, התנועה המאוחדת מהו מקור הכינוי
צֶבֶּה
כינויו של צבי
טוכמן מ"השומר הצעיר". באותם ימים נהגו לפעמים לקרוא לאותיות בשפה
הפולנית. היתה חברת שוקולד בארץ שנקראה C.D., אולי "שוקולד דליקטס", אך הגו את השם בפולנית
"צֶה דֶה". ברוח זו עיוותו כנראה גם את שמו של צבי וקראו לו לפי בית
החרושת "צֶה בֶּה"
צֶ'ה פטש CE
FACI
כינויו של עמוס כרמלי, שגר במחסני
סולל בונה במפרץ, יליד 1942. כנראה נחשף לשפה הרומנית במשפחה או אצל שכנים, כי נהג
תמיד לשאול "מה נשמע" במונח הרומני "צ'ה פטשה" CE FACE שפירושו "מה עושה", או
"צ'ה פטש" CE FACI שפירושו "מה אתה עושה". המושג הזה
השתרש בין הצברים "מלח הארץ גם בשל דמיונו למונח "כיפק" המקבילה
הערבית של "מה נשמע". כי היגוי בדוי מחליף קו"ף ב"טש"
ולכן במקום "כיפק" הם אומרים "צ'יפטש"
צְווָיְגִי
יצחק צוויגנבוים-עציון רחוב יא' 29 הנוער העובד. קיצרו
את השם הארוך. יצחק כתב יפה "חיבורים" לכן "החליטו" כי יהיה
סופר לכשיגדל. סטפן צווייג היה מהמוכרים ביותר לילדים, לכן שילבו את שני המקורות
ויצא "צווייגי".
צוויגי
כינויו של
אורי צוויגנבוים רחוב י' 17 דודנו של יצחק עציון
צוויגי הקטן
כינויו של
דוד צוויגנבוים - עציון, שניתן לו כשרצו להבדיל בינו לאחיו הבוגר יותר יצחק .
צוויג הקטן בריבוע
לא ידוע באיזה נסיבות ולמי מהשלשה קראו כך מהו
מקור "בריבוע" בכינוי
צ'ולי
אברהם
טאוב מרחוב, , יליד 1936, התנועה המאוחדת מהו מקור הכינוי
צ'ומפי
כינויו של
מנחם גילקין - שלגי מקבוצת "שדמה" של הנוער העובד מהו
מקור הכינוי
צ'ופאי
כינויו של
איתן קלמוביץ מקרית חשמל יליד התנועה מהו מקור
הכינוי
צ'וצ'ו
כינויו
של דרור גרינברג- גלבוע מרחוב נ"ה, יליד תנועת הנוער מהו מקור הכינוי
צוציק
כינוי שני של
מנדה הוא נחום לבוב-לבב, מרחוב ה'. בחור מגודל שקראו לו צוציק בלשון סגי נהור. הוא
נהג תמיד להשתעשע ולספר כי: "בגיל צעיר קראו לי צוציק, היום אני כבר
גדול…"
צח / צחיק
יצחק
פרידלנדר, מרחוב , יליד 1928, חבר
ומדריך ב"גורדוניה". התגייס לפלמ"ח ונפל בתש"ח בהגנה על קיבוץ
נירים בנגב. יצחקי ויצחקלה היו עדין במסגרת המסורת מהגולה. אך "צחי" לא
היה רק קיצור, אלא גם ביטוי למרד הציוני בגלותיות ולדבקות בשמות מסיפורי
האבות.
ציבלה
צבי פארן, רחוב כ"ג 33 , יליד 1933, הנוער העובד. "צבי" העברי
אומץ על ידי החלוצים בארץ תוך השמטת השם ביידיש "הרש" מהצירוף המזרח
אירופי "הֶרְש-צבי". אך כשרצו לצרף את סופית החיבה "לֶה",
נוצר צירוף קשה לביטוי "צְבִייֶלֶה". מכאן כבר לא היה קשה להיזכר בשפת
אימם היידיש
ולכנות אותו "צִיבָּלֶה"
שזה "בָּצָל" ביידיש.
צ'יז
אחיעזר
שוואלב - דרור רחוב ד' 71, יליד 1932, התנועה המאוחדת. זהו CHEESE המונח האנגלי לגבינה. זה היה אז הכינוי לסירחון שנדף מגרביים שלבשו זמן ממושך. אינני יודע אם
זו היה הסיבה לכינוי זה, מי שיודע שיספר
צ'יטה
כינויו של
גדעון לאופר מרחוב ה' 35, יליד 1933,
התנועה המאוחדת למה
כונה על שם נמר שכזה
צייז
כינויו של
מאיר צייזלר, מרחוב כ"ג, הנוער העובד. כאן דוגמא טיפוסית של אימוץ שם המשפחה
המקוצר ככינוי פרטי לאחד מבניה.
צ'ימֵני
שמוליק רייטבורד מרחוב ב' 29, יליד 1932, הנוער
העובד "שדמה" שהיה שמנמן, לכן נקרא "שמני", שהפך בהדרגה
ל"צ'ימני" האם זה הכל?
צ'ימֵני
שמעון יסוד רחוב ב' 16 ועבר לרחוב ציזלינג (רח' יח') 42
התנועה המאוחדת. כונה
גם שימלה (ר"ל) ניתן להבין את היווצרות הכינוי מתוך צלילי השם הפרטי
"שמעון", ביידיש = "שמען"; בחיבה - "שימני" שהפך
ל"צ'ימני"
צ'יפאצ'ה
עמוס
כרמלי גר במפרץ חיפה, במפעלי סולל בונה,
יליד 1942 (ראה "צ'ה פאצ'ה").
ציף
כינויה המקוצר
של "ציפציף" היא זיוה פקר.
ציפה
כינויה של
ציפורה גלינברג-גליקשטיין-עוגן קבוצת "חרמש" הנוער העובד חברת קיבוץ
החותרים. קיצור השם שהיה נהוג בארץ
צ'יפה
כינויו של
שמואל בלייכר מרחוב ג' 61, יליד
1935, התנועה המאוחדת מהו
מקור הכינוי
ציפי
כינויה של
ציפורה בן דוד, רחוב ב' 60. בהתבגרות
עברה מהנוער העובד לתנועה המאוחדת
ציפציף
כינויה של
זיוה פקר מרחוב י"ח, ילידת 1945, התנועה . זיוה אהבה ציפורים, לכן
אמרו שהציפורים קוראות לה "ציפציף" ולכן כינו אותה כך, תוך ראיית
ה"ציף" כחלק מהפועל "צפצף". לעתים קראו לה בקיצור
"ציף".
ציפקה
כינויה של ציפורה
בן דוד, רחוב ב' 60. בהתבגרות
עברה מהנוער העובד לתנועה המאוחדת
ציפקה
כינויו של
ציפורה בלייכר, רחוב ב' 60, ילידת 1932, התנועה המאוחדת
ציציונה
כינויה של
ציונה מרחוב ו'. השם נוצר
מכיוון שבכיתות הגבוהות בבית הספר העממי עדיין מצצה אצבע. זה החל כנראה בשם
"מציציונה", אך מהר מאד, עלו הבנים על האפשרות לשם אירוטי בהרבה "ציצי יונה"
צ'יקה
כינויו של
יהושע שופמן רחוב ב' 7 / רחוב ג' 57, יליד
1935, הנוער העובד מהו מקור הכינוי
צ'יקי
כינויה של המחנכת רבקה אשכנזי, מרחוב י"א,
ילידת 1915 מהו מקור הכינוי
צ'יקי
כינויו של
מאיר ברזילי רחוב ח' 12, יליד 1934, השומר
הצעיר מהו מקור
הכינוי
צ'יקיטה
רחל ברטלר מה ידוע עליה ומהו מקור הכינוי
צ'מֵבר / צ'מברליין /
אמנון סניטקובסקי,
רחוב יח' 8 / רח' ח' 43 גבוה ממושקף, הזכיר את השר הבריטי צ'מברליין, ולכן החברה
קיצרו לצ'מבר הנוער העובד
'צ'מבר'
- מכאן השם המעוברת סיני, של שלושת האחים לבית סניטקובסקי, הלא הם אמנון, הרצל
ושאוליק
צפי
כנויה של
צפרירה בורובסקי - בן ברק מרחוב ב'. שוב קיצור המצמצם כמעט כל שם ארוך בעברית לשתי
הברות, כולל את "יו"ד החיבה"
צצי
פרופ יצחק
צוויגנבוים / עציון מהו מקור הכינוי
צ'קאי
אליעזר הרינג
- מרום מרחוב ה' 32 גיל, הנוער העובד. מקור כינוי
זה אך כמובן שכמו לכל
אליעזר, קראו גם לו "
צקי
יצחק הנדל רחוב
א' 66 התנועה המאוחדת. קיצור שאיפשר כינוי
עם כינוי חיבה בסך הכל בשתי הברות
קובלה
הוא יעקב קימל, מרחוב י"ג, יליד 1935, מתנועת
"השומר הצעיר", אחי יהודה שכונה טונטלה. בשפות אירופה, וגם ביידיש לא
ביטאו את האות "עין" גם כשהופיעה עם תנועה משלה. לכן "יעקב"
בוטא "יקוב". כמסורת כינויי החיבה ביידיש קיצרו גם את "יקוב"
ל"קוב". לקיצור זה הוסיפו את סיומת החיבה "לֶה", והתקבל
"קוב'לה"
קוניאק
דני כהן מרחוב י"ח 14 התנועה המאוחדת.
לא ידוע אם
השם "כהן" עוצב לכינוי "קוֹניאק" (בחולם) על שם המשקה, או
"קוּניאק" כקיצור של הכינוי היידישי "פסקוּניאק" שפירושו
"חוצפן"
קוניאק
אמנון כהן רחוב ב' 13, יליד 1934, התנועה המאוחדת. הכינוי
נוצר כנראה, מהרחבת שם המשפחה "כהן" בתוספת כינוי האיפיון הסלאבי-יידישי
"אק". ייתכן מאד שהמקור היה יידישי "קוּניאק" בשוּרוּק,
ולמעשה קראו לו "קוֹניאק" (בחוֹלָם) כי המשקה היה מוכר יותר מהכינוי
היידישי
קוקה
יעקב זילברמן רחוב י' 54, יליד 1934, השומר הצעיר. מקור כינוי זה
קוקו
עמי קורלצ'יק רחוב יליד תנועה מקור הכינוי
קוקויה
כינויו של עמוס שליצקי - "שלו", שלא כאחיו משה
שעיברת את השם ל"שלהב". רחוב א' 34, יליד 1930, התנועה המאוחדת מקור כינוי זה
קורדָה/קורדי
כינויו של
שלום לוי, יליד 1925, בנוער העובד, שמוצא הוריו היה מקורדיסטן. הכינוי
"קורדי" היה מקובל, ככינוי של אנשים עובדים חרוצים, שאינם הוגים בחזון
הפועלי, כפי שהיה אז מקובל בין הפועלים בהסתדרות הכללית. "אנא כורדי"
פירושו "אני כורדי", זו היתה הכרזה מפי קורדים בכוונה להגיד, שהם עובדים
ולא "עוסקים בדיבורים".
עיצוב הכינוי
ל"קורדה", נבע כנראה בהקשר לאהבתו של שלום לקולנוע. שכן באותה עת, פעל
הקולנוען היהודי הונגרי אלכסנדר קורדה, כאחד מגדולי הבמאים של
בריטניה בשנות ה-30 וה-40 .
קורנפלור
כך קראו ליעקב
קורנפרכט, מרחוב א', יליד 1948, תנועת הנוער, מקור הכינוי בדמיון הצלילים הרב בין הכינוי לשם המשפחה, לא
ידוע אם היה קשר ישיר לקורנפלור
קָזַבּוּבָּה/קָזַבּוּבּוּ כינויה של רבקה מקרית חיים המערבית, ילידת
1958, בקבוצת "דרור ברק" ב"הנוער העובד". לדברי מיכל גוטליב
בת קבוצתה היא זכתה בכינוי "אפריקאי" זה, בגלל עורה השחום ושערותיה
השחורות המתולתלות. האם זה צירוף תחילית של "קזבלנקה" אל סופית
"בּוּבָּה", ככינוי שהלם את הרושם הכובש שהיא עשתה. ואולי בהשפעת הסיומת
"אוּ" בסיפורי אפריקה על "לובנגולו מלך זולו", הפך
קָזַבּוּבָּה ל"קָזַבּוּבּוּ".
קיגל
יגאל טננבוים
מרחוב ד', יליד 1935. הוא נקרא בבית בכינוי חיבה "יגאלה" והילדים עשו
מזה "קיגלה",
וקוצר
ל"קיגל" לפי העוגה ביידיש, המוכרת מהצ'ולנט של שבת.
קיקי
צבי גוטמן, רחוב ג' 31, יליד 1932
קיקי
יצחק כץ,
מרחוב א' בקצהו הצפוני, יליד 1958, חבר קב' "חרמון" ב"הנוער
העובד". ניתן להניח שהכינוי הוא תוצאה של גילגול צלילי שהחל בכינוי
"יצחקי" עבר ל"יצחקי כּ." שקופד בראשו ונשאר
"קי-כּ" שקל יותר לכתוב "קיק" ובחיבה "קיקי"
קָנז'ר
הוא אריה
בומוולד מרחוב ו', יליד 1948 תנועת הנוער, מהו מקור השם
קָקָה
צבי קראו לו
"צביקה" זה הפך ל"קיקה" ואחר כך כקינטור אנאלי
"קקה"
קקיש
גיורא בן
יצחק, רחוב א' 46. יליד 1934, התנועה המאוחדת
קרימר
ישראל גרוסמן,
קרמוגלה
כינויו של כרמלי קינקולקין מקרית חשמל
קשאבאלה
כינויו של
מלאכי שולקיס - שרון, רחוב ב' 16, יליד 1935 מקור
כינוי זה
רבה
חיים רבינו, קרית חיים המערבית, יליד 1936, התנועה
המאוחדת
רביט
עמוס
רבינוביץ, רחוב , יליד 1932, קבוצת
"שדמה" של "הנוער העובד". הכינוי נוצר בשל התחילית המשותפת של
שמו, עם השם האנגלי לארנב, "מצאו" אצל עמוס דמיון לארנב, וכך השם הודבק
ונותר.
רוּזָ'ה / ריז'יק
אמנון
זיידנוורם מרחוב ב' , כנראה על שם אימו רוזה
רותה
כינוי
רחליק
כינוי של רחל
פיינברג, השם הפרטי במלואו, בתוספת סיומת החיבה ביידיש "יק" (שמוליק,
חניק וכו')
ילידת 1930,
חברת גורדוני
ריביק
רבקה גרמן-שני, רחוב , ילידת 1935, הנוער העובד ואחר כך
"עדת שדמה" התנועה המאוחדת. כאן רואים שכל הסופית "קה" הוסרה
מהשם "ריבקה" והותירו "ריב" לזה הוסיפי את כינוי החיבה הממזער
"יק" והתקבל "ריב-יק"
ריביק
רבקה
מוטובילוב מרחוב י"א 13, ילידת
1935, הנוער העובד
רינצ'ה
רינה
גורובייניק - נדיב, מרחוב ג' 69, ילידת 1932, קבוצת "שדמה" "הנוער
העובד" היא כונתה גם "גורוביינה" (ראה ערך). זה הכינוי הנוצר מהשם
הפרטי, לעתים בהשמטת ההברה האחרונה בתוספת סיומת החיבה היידישית "צ'ה"
המקבילה באזורים מסויימים לסיומת החיבה "קה", כגון: חייצ'ה, חנצ'ה
ולפעמים גם לזכר - נחצ'ה