מאת משה ברק
"בעלי שם שזכו
לכינוי בקרית חיים"
הגענו ברשימת הכינויים של בני קרית חיים, לאותיות
"י - ל". הרשימה
עדין "תקועה" בגילאים עד ילידי 1940.
אני מבקש מכל הבוגרים האלה, לפנות לבניהם
ולאחייניהם וללקט את הכינויים של ילידי
1950 ואילך. אותם צעירים יכולים גם לפנות אלי
ישירות בטלפון 04-6-549-549, או בדואל
כמו כן אני מבקש מכל אחד מהקוראים ליידע אותי
אודות כינויים נוספים ופרטים על היווצרות כינויים שהם זוכרים.
משה ברק – בתודה
9.10.09
כינויי אנשי קרית חיים
י - ל
יואליק
יואל
אורנשטיין רחוב ה' 62, יליד 1932, השם
הפרטי בחיבה "יואלי" בו נעשתה הרחבה כשהוסיפו סופית
"קו"ף" מכינוי האיפיון "ניק" (מושבניק, פלמחניק ...)
יוחק'ה
יוחאי קופליק רחוב א' 5, יליד 1937, התנועה המאוחדת.
הכינוי נוצר באמצעות קיטום סופית השם
"אי", ותוספת החיבה "קֶה"
יוֹכְקֶה
יוכבד ינאי,
מרחוב ג' שנת לידה, תנועה. כינוי
זה מעיד, שהסיומת היידישית "קה" היא דו מינית.
יולבה
יהודה
יולביץ, רחוב א' 9 , יליד 1934, התנועה המאוחדת. שוב, נוצר מקיטום סופית שם המשפחה
יוסקה
יוסקה חרובי,
חבר קיבוץ אלונים שליח לסניף הנוער העובד. כמקובל הוסרה מיוסף האות פ"א
ונוספה סופית החיבה היידישית "קה"
יוסקה חדשי
כינויו של יוסקה
יוסימוב, שהיה בקיבוץ "החותרים". אך כשהגיע מרמת השרון והיה חדש בקריה,
קראו לו "יוסף חדשי", רק מאוחר יותר עיברת את שמו ל"שרוני".
יופטש/יאופטש
כינויו של
איתמר מתתיהו, רחוב ד' 24, יליד 1932,
התנועה המאחוחדת נסיבות היווצרות הכינוי
יוקי
כינויו
של יהויקים כוכבי שליח ממנרה, שהדריך
כנוער העובד בשנות ה-40, ועבר לקיבוץ החותרים.
הכינוי היה
תוצאה של קיטום השם הפרטי, עם נימה של לגלוג הקשורה במקבילית של "יוק" -
"יוץ" וכו'
יושע
יהושע
לינדנבוים מרחוב ב' 10, הנוער העובד. הוא נקרא יושע כקיצור של יהושע, שנים לפני שהיה
חבר בקיבוץ יפתח שליד נבי יושע
יזוּ
כינויו של יוסי זילברמן יליד
1955, מרחוב ה', תנועת הנוער , נסיבות
היווצרות הכינוי
ייניק
יונה לוינזון
מרחוב ה' 25, יליד 1937, התנועה המאוחדת. כאן מילא תפקיד ההיגוי האשכנזי של
"יונה"
המבטא
"יֵיְנהֶ", מכאן הגיעו בקלות לסיומת האיפיון היידישית "ניק"
ירמולקה
ד"ר אריה
ירום, כינויו נגזר משם משפחתו
'ירמולוק'. מקרית
חשמל.
ישעילה
ישעיהו הוכמן,
רחוב ג' 97, יליד 1934, השומר הצעיר, סופית "לה" לשם הפרטי
יש'קה
יהושע
ענתבי, רחוב י"ג 17, יליד 1932, הנוער העובד. קיטום סוף השם הפרטי,
בתוספת סיומת החיבה
היידישית
"קה".
יתוש - נעמי בן-דב
(אחות של בנדל'ה). כ"ג 4, היתה רזה מאד.
כּוְחְקֶה
ירוחם
הורביץ קרית חשמל, יליד 1937 נסיבות
ההיווצרות לא בהירות
כושי
אורי
ויסוצקי רחוב ה'-54
עדת השדה ילידי 1934 התנועה
המאוחדת סיבת היווצרות השם: היה שחרחר עור
כושי
חיימקה
דמושביצקי מרחוב ב' קבוצת הנוער העובד. כונה כך כי היה
מאותו מיעוט של יוצאי פולניה שצבע עורם היה שחום מאד
כָּלַבָּן
כלב לבן,
כינויו של אליהו נחמנוביץ, וגם הוא אינו זוכר את הסיבה לכך. חבר השומר הצעיר
בקריה, החי בקיבוץ מזרע
לָאוּאִי
כינוי לוי (שם
פרטי) פייגנבויים, שנפל עם השבעה (מתוך השמונה שהיו בסיור)בבית קשת בתש"ח. שם
המשפחה הפך לכינוי, לפי
האיות הערבי
המבטא ו"ו כמו W. היו שהגזימו ואף קראו לו: לָאוּאָה,
לָאוּאָה
לוֹלָה
שלומית
פייגנברג מהכביש הראשי, ילידת 1935,
התנועה המאוחדת. בשם זה בחרו הוריה בתקוה לשלום כי בעת לידתה איטליה פלשה לחבש
שנלחמה על עצמאותה. כפעוטה לא יכלה שלומית לבטא את שמה, כששאלו אותה איך קוראים
לה, ענתה "לולה" כשם אחד השכנים חברם של הוריה שכונה כך. לכן כאשר היה
לולה פוגש את שלומית הקטנה היה אומר לה בבדיחות הדעת: "שלום,
אני!!"
לונדוני
אריה לנדאו,
רחוב , יליד 1926, גדוד
"ניר" השומר הצעיר הכינוי נוצר על שום דמיון הצלילים
לֵייזֶר
הוא אליעזר אפלבאום. אך בקריה יוצאת מזרח אירופה קראו לו בשם לייזר
במקום אליעזר. זוהי הגרסה היידישית
של שם זה. בנטייה לקיצור השם לשתי הברות בשימוש היומיומי, משמיטה היידיש את
האות אל"ף (כמו אפרים המכונה פרוייקה) אך מכיוון שהצירה נקרא ביידיש
"עֵיי" הופך "ליעֵזר" ל"לייזר"
ליסוב
כינויו של
אמנון ליסובסקי מרחוב ב', יליד 1932, מקבוצת "שדמה" של "הנוער
העובד"
ליישי
כנוי של אליהו רבינובי'ץ, אלי רביד
, יליד 1938,מרחוב ט' מספר 2, בית ספר א' {"ארלוזרוב" } ,קבוצת
"עלומים " בסניף " הנוער העובד" וחבר גרעין
"רעות " ,הגרעין השני שחבר למייסדי קבוץ עין
גדי. שנים רבות תושב נצרת עילית ומשנת
2002 תושב הסוללים.
הסיבה לכינוי:
א. לאחר שניצח בריצת
"אליהו מהיר כלייש " {אריה }
ב. הוריו ובני משפחתו קראו לו בשם החיבה
"אליושק'ה " .
התלמידים והחברים קבעו שמו יוסב לליישי.