ט"ז.    סֶ קֶ ס     קיום יחסי מין

 

"סֶקֶס" - זו הצעתי לעיברות המונח הבינלאומי "סֶקְס". כל השפות משתמשות במלים בינלאומיות אך  הוגות אותן בהתאם לחוקי לשונן. כך המונח "אומה" NATION שהצרפתית קוראת "נַסיון", גרמנית "נַציון" והאנגלית "נֵיישן". העברית אינה סובלת שני שוואים בסוף המילה, לכן זו זכותה ואפילו חובתה לעצב שורש עברי. סביר ביותר לעצב כ"סֶקֶס" במשקל הסגוליים, כשם עצם ליחסי מין/"יחסי אישות" שמעבר להתעלסות ולמזמוז.  זהו פועל בגזרת "השלמים", בעלי המקרה הפרטי של פע"פ: נגן, סרס, שבש, ועוד. כבר עשינו זאת עם השם הלועזי "קליק" ממנו עיצבה העברית של היום את "להקליק" מן השורש הצלילי "קלק".

המילה "סקס" השתרשה גם בשפתנו, למרות המצאות הפועל "סקס", במובן יצירת חספוסים. שני פירושים שונים לשורש, הם דבר מקובל בלשון. יעיד על כך הפועל "לזיין" שבשפה הגבוהה מובנו חימוש בנשק, אך בלשון העם מתאר חדירה מינית של בשר בבשר, תוך התעלמות מהמכלול הנפשי. לכן אומרים "יחסי אישות", כאשר מזכירים זיון כחלק מקשר אהבה. כיום, לאחר שאומץ הפועל "לסמס" לפי S.M.S., יהיה זה טבעי שנאמץ גם את "לסַקֵס" בבנין פיעל (כדוגמת לנִגּן ולשִבּש)   סִקּסְתִּי בעבר (סיקסתי בכתיב מלא) מְסַקֵּס בהווה; אֲסַקֵּס בעתיד; סַקֵּס בציווי. 

לכן יהיה קל להיזקק לו לשם ציון החוויה הדו צדדית בבנין התפעל הסתקסנו בעבר; מסתקסים בהווה; נסתקס בעתיד; הסתקסו בציווי. ביחסים בינו לבינה שלנצח יתחילו ב- להתעלס כשהשלב הגבוה יותר עד לשיא ייקרא להסתקס.  

וכשם שיש "אישרתי" ו"ערבתי" כפעולה רגילה ולצדן "אישררתי" ו"ערבבתי" כפעולה בעלת עוצמה גבוהה יותר, ניתן להטות גם את השורש "סקס" במשקל "פעלל"  סיקססתי, מסתקסס וכו'  במובן מסוים יהיה זה קל בשל היותו קרוב יותר למקור האירופי. לאור רמז הגאווה הגברברי  SUCCESS

סיוע רב עשויה הצעה זו לקבל אם ניקח את השורש כולו ככתב יד של סמלים-חרטומים כשפת סימנים ולא אותיות, במקרה זה נקבל:  סַקֵּס כסימול הזכרות של בעל האון בניגוד לשורש סַרֵס חסר האון     

 

משה ברק

גבת