8.3.08 סיפור עתידני מאת ראובן אדיבי .
(מקור: 1.2.07)
אפוקליפסה בגוש דן
ראובן אדיבי - אפוקליפסה בגוש דן (סיפור זיכרון ברוורס)
זה סיפור עתידני, פסאודו- דוקומנטארי, להצגת סידרת אירועים
טראגיים בשנת 2011, על רקע תקופת אופוריה מטורפת
בשנים 2007-2010.
בשנים 2007-2010 התרחשו
מספר אירועים מכריעים בישראל ובסביבתה הקרובה.
ממשלת שמאל-מרכז חדשה כרתה הסכמי קבע עם הפלשתינאים, ועם סוריה, לבנון
ועיראק אשר הצטרפו במפתיע (?) למדינות ערב המתונות.
במסגרת ההסכמים, ובחסות כוח שלום בינלאומי גדול, פונו
ההתנחלויות שמעבר לקווים שהוסכמו, ונמסרו למגורי הפליטים. אלה מהם שהחליטו לחזור למדינה הפלשתינית.
העניינים נותבו בהדרגה
למהלכי נורמליזציה נמרצים. עד כדי כך שישראל הוצפה בכוח עבודה זול מהארצות
השכנות, כוח עבודה שהחליף את התאילנדים, הסינים הרומנים ואחרים. הייתה פריחה כלכלית
ללא תקדים בכל המזרח התיכון.
בלילה בהיר באפריל 2011, "Out of the bleu" , כאילו התנפצה אשליה גדולה בסדרת דליקות מסתוריות בגוש דן,
ובעקבותיה סידרת פיצוצים אדירים שגרמו למאות הרוגים ואלפי פצועים. פעילויות חילוץ
דרמתיות, חקירות מזורזות במקביל עם החלטות ותכנון תגובה 'כואבת' דרדרו את המזרח
התיכון ואת אירופה למיני-מלחמה שהסלימה לגרעינית.
כל זה בטרם התברר בוודאות מה קרה באמת.
סוף 2007: ממשלת ישראל
נפלה אחרי התפטרות רה"מ אהוד אולמרט, עקב הגשת כתבי אישום נגדו ונגד שר האוצר
בעניינים שונים אך משולבים. במקביל הגישה ועדת וינוגרד את הדו"ח הסופי שלה
שהטיל את האשמה למלחמת לבנון 2 ולתוצאותיה על פיקוד צה'ל ועל הדרג הפוליטי ביחד,
ובצורה מאוזנת. כל המועמדים שמונו ע'י מ'מ נשיא המדינה, גב' דליה איצוך, להרכיב
קואליציה חדשה- כשלו. בחירות חדשות נקבעו
לינואר 2008.
מרץ 2008: אילן בורק, המנהיג
החדש של המערך (כלל את מפלגת העבודה, מרץ, מימד, שרידי קדימה, ורשימה ערבית מתונה),
ניצח בבחירות וגם הצליח להרכיב ממשלה חדשה שזכתה לאמון הכנסת החדשה. חוץ מהמערך הצטרפו לקואליציה גם הרשימה החרדית
המאוחדת, רשימת לי-ברמן, ומפלגת הגמלאים. באופוזיציה נותרו הליכוד הלאומי, המפד'ל ורשימה
ערבית פונדמנטליסטית. מצע הבחירות של
המערך, ובעקבותיו ההסכם הקואליציוני, התחייבו להגיע להסדר מדיני עם הפלשתינאים ועם
סוריה תוך שנתיים.
ספט' 2008: אחרי משא
ומתן חשאי שהתקיים בז'נבה בהשתתפות הקוורטט[1] , נציגות משולבת של פת'ח וחמאס, ושרי החוץ של
מצרים, ירדן וסעודיה סוכם על הקמת מדינה פלשתינית מפורזת בגדה המערבית וברצועת
עזה. תוך תקופת מעבר של שנה תפנה ישראל את כל הישובים הישראלים שממזרח לגדר
הביטחון, כולל החלק המיושב ערבים בירושלים.
כל המבנים בהתנחלויות יועמדו לרשות מינהל הפליטים של האו"מ ויושכרו על
ידי האו"מ לפליטים הפלשתינאים שיחליטו לחזור לשטחי המדינה שבדרך.
על מימוש ההסדר הופקד פיקוד המזרח התיכון של צבא ארה"ב שהתחייב
לפרוס בגדה המערבית את מחצית הצבא שמתפנה מעיראק, בשילוב עם כוח שלום מצרי-בריטי-
רוסי שייטול אחריות ביטחונית זמנית על רצועת עזה וצפון סיני. כוחות אלה אחראים
למניעת טרור מאזור פלשתין, ישראל וסוריה גם לכיוון ישראל וגם לכיוון מצרים וירדן.
אוקט'-דצמבר 2008:
עצרת או"מ אישרה את ההסדר ברוב מכריע. הכוחות הזרים התמקמו בשטח,
והתחילו באיסוף הנשק הפרטי שהיה בידי מי שאינו מגויס של כוחות הביטחון הרשמיים של
הרשות הפלשתינאית. צה"ל ומשטרת ישראל
אספו את כל הנשק ואמצעי הלחימה שבידי המתנחלים, והכינו תכנית מבצעית לפינוי מסודר
של כל הישובים שסוכם לפנותם.
ינואר-ספטמבר 2009: הפינוי התבצע לפי התכנית, תוך מאבקים קשים
שסיפורי עמונה, כפר דרום ונווה דקלים נראו משחקי ילדים לעומתם. בעזרת האמריקאים
מחד, ונחישות יותר מרגישות, המבצע הצליח.
חברת בכטל האמריקאית, בשילוב כל הקבלנים הגדולים בישראל, הקימו, במבצע בזק,
50,000 דירות חדשות, בעיקר בערי הפיתוח מאילת ועד קריית שמונה. חוק פינוי-פיצוי
קבע שכל משפחה שמתפנה תבחר לה דירה מותאמת לגודל המשפחה, בלי קשר עם גודל המבנה
שהיה לרשותה בהתנחלות. על פיצויי איזון יקוים דיון אינדיבידואלי רק אחרי השלמת
הפינוי כולו. נקבע כי לא יהיה דיון עם משפחות שלא התפנו בעצמן לפי לוח הזמנים שבתקנות.
אוקטובר-דצמבר 2009:
עקב בחירות ספטמבר שהתקיימו בגדה המערבית וברצועת עזה הוקמה ממשלת אחדות פת"ח – חמאס. כנשיא החדש
נבחר אבו עלא, לפי המלצת אבו מאזן. כסגן הנשיא וראש הממשלה נבחר ח'אלד משעל שהיה
בין החתומים על ההסכם וגם זכה, ביחד עם אבו מאזן, בפרס נובל לשלום. המדינה הפלשתינאית הוכרזה באוקטובר, ונתקבלה
לאו"מ בדצמבר.
במהלך 3 החודשים האלה התנהל, בז'נבה, מו"מ נמרץ עם סוריה,
לבנון ועיראק, פרטיו נשמרו בסודיות ולא נודעו.
2010: שנת המבחן להסדר. הטרור הערבי לקח פסק זמן לגבי ישראל,
והתמקד בניסיונות לפגוע בכוחות הזרים שהיו פרוסים בשטחי המדינה הפלשתינאית, ברמת
הגולן ובסיני. האמריקאים והבריטים, שלמדו
בדרך הקשה את שיעורי עיראק שלהם, ביחד עם הרוסים והמצרים, ובלי סנטימנטים, הראו
לטרוריסטים מאין הדג משתין. לסוף 2010 היו המחנות בגוואנטאנאמו ובמדבר המערבי
מלאים לוחמי אל קאעידה, חיזבאללה וג'יהאד איסלאמי. מחנות המעצר - עד סיביר הגיעו.
מדד הפיגועים ירד למימדים זניחים. רק בין
לאדן לא נמצא.
במהלך החודשים הראשונים של 2010 נחתם הסכם ביניים ונפתחו
נציגויות דיפלומטיות בדרג נמוך בין ישראל לבין סוריה, לבנון ועיראק. התחילו קשרי
תיירות מצומצמים בין הצדדים, אבל יחסי המסחר שהתקיימו בחשאי כבר שנתיים – פרחו מאד
ויצאו לפעול לאור השמש. חל שינוי גדול לטובה
בתכני החינוך בכל מדינות האזור.
אפריל 2011 – האסון. מיום שישי
17/4/11* שעה 2100 עד שבת שעה 1300
אלוף משנה אורן רחמימו נשאר ללילה כקצין התורן של חמ'ל אג'מ- מבצעים. על
מפה מבצעית של פינוי רמת הגולן.. מתכנן את פינוי קצרין. עמו סרן גיא וסגן שולה.
2235-
טלפון החירום מצלצל . שולה : "אג'מ מבצעים ערב טוב". אחרי 10 שניות מזדעקת: "יש דווח על שני
פיצוצים אדירים. אוניברסיטת בר אילן ותע'ש רמת השרון בלהבות.." . אורן: "מה את אומרת? תזעיקי מייד את נציגי
המשטרה והג'א לכאן".
עד כאן נערך מחדש
1/2/07
בין 2330-0600 עוד
פיצוצים: העירייה בכפר אז'ר, תחנת דלק גבעת שמואל, בנין יב'מ בקרית אריה, לאורך
רח' רבין בפ'ת. בין 6 בבוקר ל- 1 בצהריים
מתקבל דיווח על התפוצצויות ודליקות ענק לאורך קן החוף מרידינג עד אגני הביוב
בראשון לציון.
כמדקרת חרב ניחתה בליבו הדואב של רחמימו. זכר, כמו לא עברו
שישה חודשים וחילופי תפקיד, את הדו"ח המפורט שהוגש לממשלה, בחתימתו ובחתימת
הצטרפות של ראש אמ"ן. הדו"ח כלל הערכת מצב אופטימית ביותר לגבי
כוונותיהם של המשטרים במעגל המדינות הצמוד לישראל, לדבוק באמת ובתמים בהסדרי השלום
שנחתמו. ועכשיו נראה לו הכול כמתנפץ לנגד
עיניו. בגבור הלחץ איבד רחמימו את שלוות
נפשו הנודעת וזינק אישית לטלפון בכל צלצול.
כאילו הטיל על עצמו עונש נפשי על טעותו בהערכת המצב. יהיה ראשון לשמוע על
כל בשורת איוב נוספת.
במשך הלילה והבוקר התמלא החמ'ל בעשרות קצינים בכירים שלא בדיוק
הבינו מה קורה ומה עליהם לעשות לבד מלצאת והצטרף אישית למאמצי החילוץ. רחמימוב התעשת, אסף סביבו צוות קצינים
מידידיו, והוציא לביצוע פקודת מבצע חפוזה: "אל היחידה לסילוק פצצות. מאת:
אג"ם / מבצעים. לאור הפיגועים הנרחבים יש לשלוח מייד חוליות זיהוי ופירוק
פצצות אל כל האתרים המנויים להלן: . . . . .
יש להציב עתודה בשיעור כשליש היחידה בסמוך לצומת כביש גהה/
ז'בוטינסקי. ליצור קשר פיקודי ישיר בין מפקד העתודה לבין בור המטכ"ל. יש לגייס מייד את כל מילואי היחידה, ולהציב
עתודות נוספות בחיפה, ירושלים, באר-שבע – למקרה שהפיגועים יתפשטו גם לשם."
מטה מכבי האש, רמת גן. רשף עקנין
בתורנות, מכין דו'ח שבועי. מקיים טיפול שגרתי בשריפות..
להלן ציטוט מיומן התחנה:
" 2140- בית נשרף בגבעת אונו. מוזעקים גם לסייע
לרמה"ש. 2240- דווח על דליקה גדולה באוניברסיטה ובמתחם תע'ש הרצליה. 2310- כוחותיו לא מסוגלים להשתלט. מזעיק ומקבל עזרה מתל אביב.
0600- אגני הביוב, ראשון לציון, עולים באש, כאילו הם אגמי נפט.
תחנת הכוח רידינג ד' מתפוצצת וכל המכלים לידה מעלים עשן כבד.
מכבי אש מחיפה, עמאן וירושלים מוזעקים ומגיעים תוך שעתיים-שלוש .
החדר הופך למטה הג'א ושרותי חירום. מתנהל מאמץ נואש לחילוץ הנפגעים."
בית כהן ברמת השרון. משפחת כהן ברמת השרון מארחת 2 זוגות. שיחת יום
ששי משולבת בהשמצות. 2130- פיצוץ קל. בית שכן עולה באש.
מתקשרים למכבי האש וחוזרים לקטר. מדליקים את הטלביזיה כדי
לעקוב אחר המתרחש. 2300- מבזק: פיצוצים ברמת גן, הרצליה ורמה'ש. 'כתבנו בכביש גהה
היה עד להתפוצצות לאורך הכביש מהמחלף עד
לתחנת הדלק מול קוקה קולה'. חדשות 0500:
'עד כה נמנו 350 הרוגים וכאלפיים פצועים הגיעו לבתי חולים מחדרה עד ב'ש. כהן אומר:
"זו מלחמה. תמיד אמרתי שהערבים מרמים אותנו". מר צוקרמן טען ששום דבר
איננו בטוח. "אילו זה היה פיגוע זה היה קורה בתיאום זמנים, ובינתיים היו
נתפסות חלק מחוליות המפגעים. לא שמענו דבר" , הפטיר צוקרמן.
. מערכה ב'- חילוץ
והצלה. 18-19/4/11
אג'מ מבצעים מנסה
לתכנן תגובה מיידית. לא ברור נגד מי. פלשתין? סוריה? איראן? אין ודאות מי
אשם. אין אפילו ודאות אם זה פיגוע או
תאונה. בכל זאת מרעננים את תיק התקיפה של
הגרעין באיראן. אולי זו הזדמנות היסטורית
לעשות מה שהמערב הזניח במשך שנים?
בלשכת רוה'מ התנהל דיון
חירום של הקבינט בקריה בת'א. לא הבינו מדוע לא היו כל התראות. לא מובן הקשר בין קווי הדלק לקווי הביוב.
לאט לאט, בעזרת צילומי אוויר, שהוקרנו במקביל בחדר הקבינט
ובחמ'ל המבצעים, התבהר כי ההרס התמקד לאורך 3 קווים: קו הדלק ה'לבן' שמחבר את בתי
הזיקוק באשקלון ובחיפה, ועובר צמוד לכביש גהה.
מובל הביוב המזרחי החדש מפ'ת לראשל'צ. מובל הביוב המרכזי הישן לאורך הטיילת
בחוף ת'א – יפו.
מערכה ג' -חקירה/ות. 20-30/4/11
הוקמו 3 ועדות חקירה נפרדות, למרות הדרישה הציבורית לועדת
חקירה ממלכתית אחת.
וח'ק של צה'ל ושרותי הביטחון. דורה בנש ,
יו'ר .
לוועדה התברר שהאסון נגרם ממחדל באחזקת שרותי תשתית, בשילוב עם
פעילות עולם הפשע לגניבת דלקים מהצינור לאורך כביש גהה ולגניבת גז טבעי מחברת חשמל
ליד רידנג. בכל זאת המקרה נראה לכולם כהזדמנות
היסטורית לחסל חשבון עם איראן. (כולם היו
בדעה זו חוץ מדרורי, היועץ לוועדה לענייני ביטחון לאומי.)
וח'ק של משרד הפנים והתשתיות. ליה זמל, שופטת עליונה בדימוס- יו'ר.
עדים משרותי הצלה + נציג אגוד ערים דן לביוב טוענים כי כנראה
התפוצצו דלקים וגזים שדלפו מצנרות הדלק לביוב. חברות הדלק מנסות להדוף כל קשר
לאסון או למימדיו. * כל ראשי הערים: דוב הלפרין, אייזק ברגר, צ' מולנר: אין
לעיריות יד ורגל בנושא. אולי הפיגועים
החבלניים גרמו לדלקים ולגז לזרום במערכות הביוב ולהתפוצץ.
* מכתב אנונימי
: הועדה קיבלה מכתב בלתי מזוהה שהציע לבדוק בתשתיות תחנת הדלק שנשרפה, ובית
הלפרין סבא שנשרף. שמא ימצאו עקבות להתחברויות לא חוקיות לצינור הדלק. התחברויות שגרמו
למילוי צנרות הביוב בדלקים וגזים, וכתוצאה לשריפות ולהתפוצצויות. למחרת נרצח המפקח הראשי של משרד איכות הסביבה
שהיה אחראי על ביקורות דליפה במאגרי הדלק בארץ.
התנגדותו הנמרצת של דובי הלפרין מנעה מהוועדה להעמיק לחקור בכיוון. המשטרה
חוקרת קשר בין הרצח לבין המכתב.
וח'ק של הקוורטט והאו'מ. קפה עונן, מזכ'ל א'ום לשעבר – יו'ר.
הפלשתינאים והליגה הערבית ניסו להוכיח שאין להם קשר לעניין.
מחוסר נגישות למידע פנים מישראל הם חסרי אונים. שני עיתונאים, צרפתי ואנגלי,
יהודים, כמובן, נחלצו לעזרה. הם הביאו עמם, למגינת ליבה של ישראל, שני עיתונאים ישראלים
נודעים, לביא מטאור ונכד כספין, אשר פיתחו בפני ועדת ה-או"ם את התיאוריה של
אסון אקולוגי, ללא שום הקשר ביטחוני.
אחרי עדותם נפלו שני העיתונאים הישראלים קורבן לתאונת דרכים
מסתורית בדרכם מז'נבה לבזל. שתי המכוניות נשרפו כליל. הנהג המתאבד במכונית השנייה
לא זוהה. בדיקות של משטרת שוויץ גילו שהמכונית הפוגעת הייתה עמוסה במכלי בנזין. גם
נגבו עדויות של נהגים כי המכונית הפוגעת עקבה אחרי הקורבנות לאורך מרחק רב, ונכנסה
בהם במודע.
עדים רבים שהופיעו בוועדות שונות – שינו את עדותם לפי מה שנדמה
להם שכל וועדה רוצה לשמוע..
מלחמה יוני 2011 . ישראל התחילה
בהפצצת מתקני הגרעין באיראן, פעולה
שהתדרדרה למלחמה אזורית בין נאט"ו שנחלצה להגן על ישראל, לבין קואליציה מוזרה
בין איראן, עיראק, ואפגניסטאן. ירדן, סוריה ולבנון, וכן מצרים שמרו על ניטראליות
עוינת. בפלשתין הסתפקו בלרקוד על הגגות.
איראן. מגיבה על הרס
מתקני הייצור בשילוח פצצת הגרעין היחידה לעבר ישראל. הפצצה נפגעת בעזרת טיל 'חץ'
ונופלת בירדן, ללא ביקוע, עם זיהום רדיואקטיבי חמור בעיר אדרעי..
ברית נאט"ו מאיימת על ישראל ואיראן להפסיק מיד, ולהדגמת
האיום משגרת שתי פצצות גרעין טקטיות לנגב ולמדבר שיראז. מעט נפגעים, ונזק סביבתי
אדיר.
העולם המערבי נחלק לשניים: תומכי ישראל מתמקדים בעוינות הנצחית
של השיעה לישראל ולמערב. מתנגדי ישראל, נתלים
בתיאוריה על אסון אקולוגי שדורדר ע"י ישראל, בזדון, למלחמה גרעינית.
מדינות המזרח, כולל רוסיה, סין, הודו ויפן – שמרו על
ניטראליות. בשבילם שני הצדדים הם אויב כלכלי שמוטב שישחק זה את זה – הם יבואו בסוף
לאסוף את השברים ולהשתלט על מה שאפשר..
אפילוג.
האסון נגרם משילוב גורמים: תחזוקה לקויה של מערכות התשתית וקווי
הדלק והגז בגוש דן – משולבת בפעילות פלילית של משפחות פשע אשר גנבו דלק וגז מכל הצינורות
הציבוריים ומכרוהו בזול ללקוחות עסקיים עצומי עיניים.. כל זה נוצל על ידי חלק מהממשלה הישראלית כדי
לפתור סיכון קיומי לישראל מהאסלאם הקיצוני, השיעי בעיקר. האם זה היה מוצדק?
הערה ואזהרה: כל דמיון לאנשים קיימים או לאירועים שהיו –
מקרי בלבד. המחבר מתנצל מראש אם מישהו נעלב מהכתוב. אין כוונה למישהו מסוים.
[1] - קוורטט: מסגרת בינלאומית שכוללת את ארה"ב,
בריטניה, רוסיה ומזכיר או"מ. היעד של המסגרת לנהל מגעים נמרצים לפתרון הבעיות
המדיניות והצבאיות במזרח התיכון.