5.12.05 (כתבה משוחזרת )
יורם סטוצ'ינסקי : "אסטרטג
קרבות רחוב" מנתח את מהלכי הקרב בין
רחוב א' ל-ב' .
בעצומה של מלחמת העולם השניה, בו בזמן שצבאו של רומל נחל
מפלה באל-עלמיין, כן נחל גם מפלה
צבאו של
"דודו שועל" מפקד רחוב א', מכוחות הלוחמים
של רחוב ב' בפקודו ש ל "ביקי" חיים קיסילביץ ז"ל, שנפל
בשיירה בפריצת הדרך ליחיעם. ביקי היה ראש הקבוצה וכן
מפקד מעולה, בו בזמן שאנו חממנו את כסאות בית הספר
ולמדנו "אלף בית" , ביקי
דאג לחמש אותנו ברובים ורוגטקות, אשר אותם היה מייצר בצריף התחמושת ששימש כאורווה לסוס,
אשר אביו נהג לחלק אתו לחם ברחובות הקריה. בשעות שלאחר הלמודים, דאג
"ביקי" לאמן אותנו בקליעה למטרה. בזכותו אני
משער שזכיתי במקום השני בתחרויות הקליעה למטרה של פקוד הצפון
בשנת 1960.
[קבלה על כך אפשר לראות באתר הקרייתים, הודות לחברנו היקר גייזי].
" זהירות צולפים "
הבנדיטים של רחוב א', תפסו שליטה
על מסילות הברזל של "רכבת ישראל" ומנעו מאתנו את הזכות
להניח מסמרים
על הפסים. עובדה זו היתה
סיבה מספקת עבור "ביקי," להכריז על "דודו
שועל" ורחוב א' פקודיו, כאויב שחובה להביסו אחת ולתמיד ובו בזמן
להגן על כבוד רחוב ב' . הקרב המזהיר שזכור לי היטב, למרות
שחלפו מאז 60 שנה,
היה באחד מימי השבוע, "טיוכק'ה"
חברו הטוב של אחי "חופש", זיכרם לברכה,
הצטרף אל כוחותינו גם כן ובפקודו של "ביקי" יצאנו למערכה.
אנו הצעירים יותר היינו הגל השני,תפקידנו היה להסתער אחרי הגדולים מאתנו
ולידות אבנים בקשת גבוהה במיוחד, מעליהם, כך שדודו ופקודיו יהיו
עסוקים בלהבחין במטח האבנים שבאו עליהם מלמעלה, בו בזמן "חופש וטיוכק'ה" ידו
אבנים אל האויב בגובה נמוך מגביל לפני האדמה.
התכסיס עבד להפליא, עוד אנו מסתערים,
"דודו שועל" חטף אבן ישירות ברגלו והתחיל לנוס מפני
כוחותינו המסתערים בצליעה איומה ובקריאה
שלא אשכח לעולם : "לא קרה לי כלום , לא קרה
לי כלום , לא קרה לי כלום," זה היה כמדומני הקרב
האחרון שלנו, HISTORY AND THE
REST IS
בכדי שלא יחשבו שזה ספור בדוי כל
אלה מפקודיו של "ביקי" שזוכרים את הקרב הזה
קומו והניפו יד, תנו כבוד
לאלה שלא זכו לחגוג אתנו את המפגש הזה.
בידידות ,
יורם סתו [סטוצ'ינסקי]