ליל הסדר שלנו ברביד:
תמונה> http://www.flickr.com/photos/geyzi_shavit/3430033925/in/set-72157610843251430
האלבום > http://www.flickr.com/photos/geyzi_shavit/sets/72157610843251430 > הדפדוף באלבום
בשנה שעברה , עקב בעיות קשות בגבו של בנינו רועי (שמאוחר יותר נותח
ובהצלחה) , החלטנו שאת ליל הסדר נערוך אצלו בקיבוץ המחנכים של הנוער העובד והלומד
– רביד
במתכונת משפחתית מצומצמת .
רועי ואחיו אייל דאגו ללוגיסטיקה , אמירה ובתנו מירב לגסטרונומיה
והעובדה שכל כך היינו מרוצים מהביחד המשפחתי הזה , שהשנה החלטנו להפוך את הניסיון
המוצלח הזה לנוהג של קבע וליצירת מסורת משפחתית חדשה .
לכאורה , סדר משפחתי סטנדרטי רגיל , אבל רק לכאורה ! את הסדר תכנן וערך
בקפידה רבה רועי כשלפנינו מונחות הגדות שהוצאו בשנת 1948 ע"י תנועת הנוער
העובד והלומד עבור מדריכיה וחניכיה מתוך הרצון לקיים את מצוות "והגדת
לבנך" , תוך התבוננות במציאות חיינו .
צורפו להגדה זו ששודרגה מעט מאז 1948 לצד הטקסט המסורתי , קטעים ,
טקסטים ,
כמובן שרועי לא ויתר לנו , קראנו את ההגדה כולה תוך שילוב מדהים בין
המקורות לבין ההתבוננות במציאות העכשווית וזה בהחלט ריתק וריגש אותנו במיוחד , כל
זה תוך כדי הקפדה על סדרי שתיית ארבעת הכוסות וסדרי הארוחה עפ"י תכנונו של
ה"מפיק" .
ריגשה אותי במיוחד קריאתו של נכדי עמית בן השבע תלמיד כיתה א'
בביה"ס "רקפת" שבכרמיאל , את ההקבלה ל"הא לחמא עניא" ,
בשורה של "זהו לחם העוני , לחם העוני והעינוי" , להלן הציטוט :
"להיות עני זה...
...לאכול לחם כי זה ממלא את הבטן .
...לראות את אבא יושב כל היום בבית כי סגרו את המפעל
...לישון עם אחי באותה המיטה .
...ללבוש סוודר שמישהו אחר זרק לפח .
...לא לבקש ממתקים כדי שלא תבכה .
...שכל יומיים מנתקים את החשמל או את המים .
...לא לעלות לאוטובוס של הטיול השנתי .
...במקום קייטנה עם בריכה אני מבלה את הקיץ עם הבת של השכנה
...לחזור הביתה ולגלות שהאנשים מהבנק לקחו את כל מה שהיה בו .
סוף ציטוט .
צמרמורת קלה עברה בגופי כשנכדי קרא את הקטע הזה תוך ידיעה שהוא הבין
היטב את המסר שבו . כי אני משוכנע וכולנו יודעים שמאות אלפי ילדים החיים מתחת לקו העוני לא זכו ולא זוכים לשבת
בליל סדר שכזה ,למסר הכל כך חשוב הזה בהגדה של פסח ישנה חשיבות עצומה , אולי אף
רבה יותר מהסיפור על "הא לחמא עניא די אכלו אבהתנא בארעא דמצרים" , כי
זה קורה כאן ועכשיו במדינה עצמאית ומתוקנת שלא כל כך מצליחה לעזור ובונה על עמותות
מתנדבים .
כך או כך המשכנו בקריאת ההגדה המיוחדת הזו עד תומה תוך כדי שאנו מטבלים
קריאתנו ב
בני זמננו של יונתן גפן , עוזי חיטמן ז"ל , יורם טהר לב , אהוד
בנאי , יענקל'ה גלפז ,
ואחרים .
מרוצים מאד מעומק החוויה ושבעים מאד מהמזון הרב הלכנו לישון . בבוקרו של
חג קמנו לסיור קצר ברביד לצפות בהתקדמו
בניית מרכז הסמינרים (סיפרתי על כך בכתבה קודמת ) וסיור קצר ב"
בארוחת צהרים דשנה וטעימה הכל לפי תכנונו של המפיק .
בסיפוק רב ניתן לומר שחווינו ליל סדר מאד מיוחד ותחילתה של מסורת
משפחתית מבורכת .