-62-

מוּל

מוּל עַינַי הֵם מִתַּמְרִים,

שְׁתֵי שׁוּרוֹת בְּרוֹשִׁים.

הַעֵצִים שְׂבֵעֵי יָמִים,

עֲמוּסִים בְּסִפּוּרִים.

בַּיָּמִים הָרְחוֹקִים,

אִישׁ אוֹתָם נָטַע,

לְהַגֵּן עָל הַמָּטָע,

מֵרוּחוֹת פְּרָצִים.

הָאִם חָזָה בַּכּוֹכָבִים,

אוֹ רָאָה בְּאוֹת,

שֶׁיוֹם אֶחָד,

הֵם יִהְיוּ,

שְׁדֵרַת הַנְּשִׁיקוֹת.

יְזַוְּגוּ הַזִוּוּגִים,

לָהֶמְשֵׁך שֶׁל הָחַיִים.