21.7.09 מאשר רון:
גייזי היקר
שלום,
משך כשנתיים אני קורא את
עתונך - מבלי לשלם . אמש שלחתי כתבה לכתובת ישנה שלך . מאחר והכתבה קשורה לאזור
הטרטוריה
שלך - נחל עוז , אני שולח אותה לכתובת שפרסמת . קיץ נעים ושמחת חיים. אשר רון ( בחמוצקי )
" חץ שחור
" בחום של יולי
בשבת האחרונה היה
חם בנגב . ביום כזה טוב ללכת לים . הלכתי למקום שהכי
קרוב לים והכי קרוב לעומר .
והמקום ? צדקתם , הגעתי לאתר " חץ שחור " הנמצא בין
ניר-עם וקבוץ כפר עזה . כקילומטר מהגדר ,
לא רחוק מהים של עזה . עם חוש ריח
טוב , בבריזה נעימה של אחה"צ , ניתן לחוש בריח הים .
משך שנים , האתר היה עזוב ושומם . היה
שלט קטן מפח שהותקן על רגלי עץ המטים ליפול .על השלט היה כתוב :
תצפית חץ שחור לזכרו של מ"פ פלוגה א' , סעדיה אלקיים – סופפו ז"ל לאחר עשרות שנים של עזובה , הקימו
הצנחנים אתר להנצחתו של סופפו ז"ל .באתר מסופר ספור הקרב על עזה ב 28.2.1955
וכן ספור פעולות התגמול בשנות החמישים
.
היה חם כאמור ובאתר המסודר
לא היה איש . מספר ילדים שיחקו עם הוריהם בחורשה הסמוכה .חלפנו על פני הסלעים המספרים את ספור הקרבות
של פעולות התגמול , נגד השכנים המתנכלים .
בקרנו במקום פעמים רבות ותמיד הבקורים מרגשים .
תמי , ישבה על ספסל אבן והתמזגה עם השקט והנוף . בריזה של אחה"צ החלה נושבת מכיוון
עזה . בלון התצפית ריחף ממעל ולא
הפריע לדממה . הרוח החלה
להתגבר תוך השמעת קול חרישי
. התקרבתי לראש החץ , חלפתי על השיש השחור המזכיר את הקשר לשם הפעולה .בראש החץ ניצב לוח אבן לבנה המוגן בין סלעי
בזלת שחורים שהובאו מרמת הגולן . על הלוח
חקוק שמו של המ"פ האהוב – סופפו
ז"ל .
יחד עם סופפו נהרגו באותו קרב , עוד שבעה לוחמים מהצנחנים – ז"ל בחלוף הרוח בין הסלעים היא השמיעה שריקה
עמומה . מתוך הסלעים השחורים נשמע קול יבש
וחנוק . היה זה קול עמום , לא ברור .זקפתי אוזניים , סובבתי ראשי , אימצתי
עיניים . לא ראיתי איש לידי . הקול
המסתורי הלך והתחזק , הלך והתגבר . כאילו מנסה לגבור על קולות הרוח השורקת
ומיבבת .
נשמעו משפטים קצרים ועמומים . הקול חזר פעמיים ושלש על כל משפט .
" עשרות שנים חיכיתי "
" עשרות שנים חיכיתי "
" היה כדאי לחכות "
" היה כדאי לחכות "
" ידעתי שתגיעו "
" ידעתי שתגיעו "
" מסור תודה לצנחנים "
" מסור תודה לצנחנים "
" מסור תודה לחליווה "
" מסור תודה לחליווה "
התחלתי להזיע .כולי רועד מהקול המסתורי בשמש הקופחת . תמי
! תמי !
קראתי וקרעתי את הדממה .
את שומעת את הקולות ?
ותמי : אתה שוב פעם עם ההזיות שלך
? שוב פעם לא לקחת כובע
? שוב פעם חטפת מכת
שמש ?
הלכנו לחורשה , שתינו מים ועדיין
לא נרגעתי .
את לא מאמינה ? נשבע לך ששמעתי את
קולו של סופפו .
אשר
19.7.2009