13.3.10   אשר רון / בחמוצקי    נ ח מ י ה    (ספור על אנשים פרדות ,סוסים והמבורגרים)

 

סוף שבוע ושוב הגעתי לסופרמרקט בבאר-שבע . חנות כולבו ענקית  , אפילו יותר גדולה מהצרכניה שהיתה פעם בקרית-חיים . אני , תפקידי לחלוף על דוכן המחשבים , לרחרח באזור מכשירי החשמל ובהמשך להמתין בקפיטריה . שם אינני מפריע לתמי בקניות ושם היא תדע למצוא אותי מבלי שאלך לאיבוד .

 

אין תענוג גדול יותר מלנצל את ההמתנה , בלעיסת המבורגר עסיסי בתוספת ערמה נכבדה של צ'יפס הטובל בים של

קטשופ . חייב לסיים הזלילה לפני שהאינספקטורית מגיעה .וזאת למה ?  תמי טוענת שהאוכל בקפיטריה זה זבל ומוסיפה למתקפה שזה ממש רעל . ואני מתגונן : רעל רעל אבל טעים . זבל אני מודה שיכול להיות אבל רעל זה לא .

 לא יכול להיות שנוחי דנקנר ירעיל את הקונים האוכלים בסופר . שהרי הוא מעוניין שהקונים יגיעו בריאים ושלמים גם בשבוע הבא . בעניין הבריאים אני כבר לא בטוח , זאת מאחר ובסופרמרקט , בסמיכות לקפיטריה , נפתח לאחרונה – בית מרקחת .

 

בעוד אני מרוכז כל כולי בזלילה , מצטרף לשולחן נחמיה . גם הוא ממלא זמנו בהמתנה ל "מנהלת "  שלו . גם לו יש סידור עבודה דומה לשלי . גם הוא אוהב המבורגר , צ'יפס וקטשופ . אנחנו מחליפים פרטים של שנת לידה ומקום לידה, 

אם כך אומר נחמיה , הרי שאנו שכנים מילדות . הוא מספר איך אביו היה רותם בשבתות זוג פרדות לעגלה וילדי יגור היו מגיעים לחוף קרית חיים לבלות בים .  אני מאמץ את זיכרוני ורואה מה שגם אתם ודאי ראיתם . זוג פרדות רוחצות בים קרית חיים . תמיד חשבתי שהם הפרדות של אלישע או חגי אבל , לאחים הסימפטים שמכרו נפט לתושבים , הרי היו סוסים ולא פרדות . אולי היו הן הפרדות של בלזברג מרחוב י"א ,  שכנו של צוויגי . אבל בלזברג  בשבתות נתן לפרדות לנוח . בשבתות הם שוטטו וליחכו עשבים , בשדה ליד השביל המוביל לרחוב י"ג .

 

הקרייתים לא היו ידועים כשומרי שבת אבל העגלונים שבהם , התחשבו בצורכיהן של הבהמות - מנוחה בשבת .

גם בשאר ימי השבוע , לא ניצלו אותן יתר על המידה . סוציאליסטים כבר אמרתי ?

ונניח שיש שמץ של ספק ואולי בלזברג " חטא " באחת השבתות ביחסו לבהמות ולקח אותן לרחוץ בים .

מתברר שלא " חטא " ולא נעליים . את ההוכחה סיפק לי נחמיה באיחור של  שישים שנה .  

לטענת נחמיה  , לפרדות של קיבוץ יגור היו סימנים : לאחת היה כתם על המצח ולשנייה כתם מאחור .

וחוץ מזה , איך שכחתי פרט כל כך חשוב .  לבלזברג לא היו פרדות , לשמואל בלזברג היקר - היו סוסים .

 

במבט לאחור , לא חשוב אם היו פרדות או סוסים . מה שבאמת חשוב שבאותם זמנים כל אחד ידע את תפקידו . הסוסים ידעו למשוך את העגלות והעגלונים ידעו לאחוז במושכות ולנהוג את הסוסים . נכון , גם שוט היה תקוע בצד העגלה אבל לא זכור לי שהעגלונים הצליפו בסוסים . מקסימום הניפו את השוט באויר , השוט השמיע שריקה והסוסים הבינו את הרמז . היום , היום אין עגלונים ואין שוט .

 

מעלים זכרונות על ימים עברו . איך הוא כילד זוכר את " השבת השחורה " וחיפוש הבריטים אחר נשק .

איך מצאו את הסליק הגדול בעזרת מלשין שהסתנן לקיבוץ . ואני עדיין זוכר איך הבוגרים מהקריה חוצים

את כביש חיפה עכו בדרכם ברגל לקיבוץ יגור . זוכר איך שריוניות וזחלמים בריטיים נסעו הלוך ושוב על הכביש תוך נסיון לעצור את הקרייתים הצועדים  בנחישות ,בקבוצות ובודדים , לעזרת קיבוץ יגור  > השבת השחורה ביגור

נראה גדול וכבד , נחמיה החביב ,הבוגר ממני רק בשנתיים . ההליכה כבר קשה עליו מרוב שעות ושנים של

ישיבה אחרי ההגה . ואולי נעשה כבד ומגושם בגלל  ההמבורגר והצ'יפס . 

 

מזלי שהאינספקטורית הקשוחה הגיעה  אחרי שלא  נותר אפילו פירור של צ'יפס על השולחן .

" אני מת מרעב , בואי נאכל סלט בריא במסעדת ארומה , כאן האוכל ממש זבל " אמרתי לתמי ופרצתי

בצחוק שהסגיר את הפושע  השובב שבתוכי .  שבת שלום ,        אשר רון / בחמוצקי   

 

    "שבת בשכונה" – ציור של ראובן רובין       יוחנן סימון=שבת בקיבוץ