13.3.10 אשר רון / בחמוצקי נ ח מ י ה (ספור על
אנשים פרדות ,סוסים והמבורגרים)
סוף שבוע ושוב הגעתי לסופרמרקט בבאר-שבע . חנות כולבו ענקית , אפילו יותר גדולה מהצרכניה
שהיתה פעם בקרית-חיים . אני , תפקידי לחלוף על דוכן המחשבים
, לרחרח באזור מכשירי החשמל ובהמשך להמתין בקפיטריה . שם אינני מפריע לתמי בקניות
ושם היא תדע למצוא אותי מבלי שאלך לאיבוד .
אין תענוג גדול יותר מלנצל את ההמתנה , בלעיסת המבורגר עסיסי בתוספת ערמה
נכבדה של צ'יפס הטובל בים של
קטשופ . חייב לסיים הזלילה לפני שהאינספקטורית
מגיעה .וזאת למה ? תמי טוענת שהאוכל
בקפיטריה זה זבל ומוסיפה למתקפה שזה ממש רעל . ואני מתגונן : רעל רעל אבל טעים . זבל אני מודה שיכול להיות אבל רעל זה לא .
לא יכול להיות שנוחי
דנקנר ירעיל את הקונים האוכלים בסופר . שהרי הוא מעוניין שהקונים יגיעו בריאים
ושלמים גם בשבוע הבא . בעניין הבריאים אני כבר לא בטוח , זאת מאחר ובסופרמרקט ,
בסמיכות לקפיטריה , נפתח לאחרונה – בית מרקחת .
בעוד אני מרוכז כל כולי בזלילה , מצטרף לשולחן נחמיה . גם הוא ממלא זמנו
בהמתנה ל "מנהלת " שלו . גם לו
יש סידור עבודה דומה לשלי . גם הוא אוהב המבורגר , צ'יפס וקטשופ . אנחנו מחליפים
פרטים של שנת לידה ומקום לידה,
אם כך אומר נחמיה , הרי שאנו שכנים מילדות . הוא מספר איך אביו היה רותם
בשבתות זוג פרדות לעגלה וילדי יגור היו מגיעים לחוף קרית
חיים לבלות בים . אני מאמץ את זיכרוני
ורואה מה שגם אתם ודאי ראיתם . זוג פרדות רוחצות בים קרית
חיים . תמיד חשבתי שהם הפרדות של אלישע או חגי אבל , לאחים הסימפטים
שמכרו נפט לתושבים , הרי היו סוסים ולא פרדות . אולי היו הן הפרדות של בלזברג מרחוב י"א ,
שכנו של צוויגי . אבל בלזברג בשבתות נתן לפרדות לנוח . בשבתות הם שוטטו
וליחכו עשבים , בשדה ליד השביל המוביל לרחוב י"ג .
הקרייתים לא היו ידועים כשומרי שבת
אבל העגלונים שבהם , התחשבו בצורכיהן של הבהמות - מנוחה בשבת .
גם בשאר ימי השבוע , לא ניצלו אותן יתר על המידה . סוציאליסטים כבר אמרתי ?
ונניח שיש שמץ של ספק ואולי בלזברג " חטא
" באחת השבתות ביחסו לבהמות ולקח אותן לרחוץ בים .
מתברר שלא " חטא " ולא נעליים . את ההוכחה סיפק לי נחמיה באיחור
של שישים שנה .
לטענת נחמיה , לפרדות של קיבוץ
יגור היו סימנים : לאחת היה כתם על המצח ולשנייה כתם מאחור .
וחוץ מזה , איך שכחתי פרט כל כך חשוב .
לבלזברג לא היו פרדות , לשמואל בלזברג היקר - היו סוסים .
במבט לאחור , לא חשוב אם היו פרדות או סוסים . מה שבאמת חשוב שבאותם זמנים
כל אחד ידע את תפקידו . הסוסים ידעו למשוך את העגלות והעגלונים ידעו לאחוז במושכות
ולנהוג את הסוסים . נכון , גם שוט היה תקוע בצד העגלה אבל לא זכור לי שהעגלונים
הצליפו בסוסים . מקסימום הניפו את השוט באויר , השוט
השמיע שריקה והסוסים הבינו את הרמז . היום , היום אין עגלונים ואין שוט .
מעלים זכרונות על ימים עברו . איך הוא כילד זוכר
את " השבת השחורה " וחיפוש הבריטים אחר נשק .
איך מצאו את הסליק הגדול בעזרת מלשין שהסתנן לקיבוץ . ואני עדיין זוכר איך
הבוגרים מהקריה חוצים
את כביש חיפה עכו בדרכם ברגל לקיבוץ יגור . זוכר איך שריוניות וזחלמים בריטיים נסעו הלוך ושוב על הכביש תוך נסיון לעצור את הקרייתים
הצועדים בנחישות ,בקבוצות ובודדים , לעזרת
קיבוץ יגור > השבת
השחורה ביגור
נראה גדול וכבד , נחמיה החביב ,הבוגר ממני רק בשנתיים . ההליכה כבר קשה
עליו מרוב שעות ושנים של
ישיבה אחרי ההגה . ואולי נעשה כבד ומגושם בגלל ההמבורגר והצ'יפס .
מזלי שהאינספקטורית הקשוחה הגיעה אחרי שלא
נותר אפילו פירור של צ'יפס על השולחן .
" אני מת מרעב , בואי נאכל סלט בריא במסעדת ארומה , כאן האוכל ממש זבל
" אמרתי לתמי ופרצתי
בצחוק שהסגיר את הפושע השובב שבתוכי
. שבת שלום , אשר רון / בחמוצקי