2.8.10 אשר רון : אלפית שניה של נחת
"
איש היה בארץ עוץ , איוב שמו והיה
האיש ההוא תם וישר וירא
אלוהים וסר מרע " . ויוולדו לו שבעה בנים ושלש בנות .
והאיש איוב עשיר
בעל נכסים שהמזל ואלוהים
האירו לו פנים . אבל לא לאורך
זמן , רכושו אבד וילדיו מצאו מותם
באסונות לא עלינו . האיש דבק באמונתו באלוהים . תשובתו לטרגדיות שפקדו אותו הייתה
:" ה' נתן ה' לקח , יהי שם
ה' מבורך " .
ומה
הביא אותי ביום קיץ חם
להיזכר באיוב , הצדיק
הסובל . זה לא החום
המעיק , הדופק את הראש וגם לא
הוודקה .
נזכרתי
בסיפור על איוב בעת
שהתרווחתי והסבתי לשולחן
עמוס מכל טוב
, באחוזת דוברובין . רוח
ערב קרירה , מוזיקת רקע נעימה
והמקום המיוחד הסמוך ליסוד המעלה הביאו אלי
את סיפורם של החלוצים
שהקימו את האחוזה היפה .
סיפור טראגי של משפחה רוסית
, נוצרים סובוטניקים שהתגיירו
ועלו ארצה בראשית המאה הקודמת . אבי
המשפחה,יואב דוברובין
, חקלאי אמיד היודע את עבודת האדמה
, התיישב במקום עם אשתו
ואחד עשר ילדיהם .
בדומה למכות שהכה השטן
באיוב , גם במשפחת דוברובין הוא הפיל
חללים . יואב , ( שימו לב ששמו מורכב מהאותיות
של איוב ) למרות הקדחת
והמוות שפקדו את משפחתו ,
דבק בעבודת החקלאות בארץ הקודש
ובאמונה באלוהי ישראל . ומה פתאום
אני מסתובב ונהנה בשעת לילה מאוחרת באחוזה הנ"ל . יפה
ניחשתם - חתונה . והחתן
, בן מטולה
, הוא נינו של סבי , אהרון ( אורקה
) בכמוטסקי . גם סבי הגיע ארצה בראשית המאה הקודמת ,
התיישב במטולה ועסק
בחקלאות . הוא הגיע
מרוסיה . לא היה סובוטניק אבל
היה יהודי ירא שמים . האמונה באלוהים עזרה לשרוד במקום – כנראה . חשבתם שהסיפור
הסתיים ? התעייפתם
? למרות החום אני ממשיך
.
קצת
רכילות ברשותכם . זה הולך טוב בחתונות . בחתונה
אני פוגש את בני בסביץ , בן כפר
גלעדי הנשוי לבת דודתי
חוהל'ה המטולאית .
התגוררו מספר שנים בקרית-חיים
. מכפר גלעדי הגיעו לחתונה גם הוריו הקשישים
. רק בני תשעים ושש
וממשיכים ליהנות מהפונץ' והבשרים
בהם מתמחה המקום
. האוויר של הגליל עושה טוב ונותן בריאות לבנאדם .בני עצמו נראה עשר . זה אודות ללב הצעיר שהשתילו לו
לפני שנים רבות . הזהרתי
שאני בקטע של רכילות אז בלי טענות בבקשה . מולי בשולחן
ישבה מירה . קרייתית מרחוב
ו' אשר נטשה את הקריה לטובת נהריה . צוציקית בת חמישים וחמש הרוטנת שקרית חיים זה לא מה שהיה פעם . זאת לא הקריה השקטה והאינטימית , הקריה = בלאגן , אמרה ולא יספה . הדודה של מירה
היא גם הדודה שלי .
שלי היא דודה מהגב התחתון ( תרגום חופשי מיידיש
) .
הדודה ששמה גאולה , היא בתה של
דינה ,
בתו של יואב דוברובין .
גאולה היתה
נשואה לדודי המטולאי , גרישה ( גרשון
) בכמוטסקי . מירה הקרייתית , היא
הנינה של יואב דוברובין .
סיבכתי אתכם ?
העיקר שהבנתם שיש קרייתים ולהם קשר
משפחתי עם יואב דוברובין - הגלילי
. על הקשר של משפחת אורני הקרייתית ליואב דוברובין ועל
השיר "רקפת " כבר נכתב בזמנו
באתר הקרייתי .
כשנוסעים מעומר לגליל זה סיפור של יומיים . חובה
לקחת אויר פסגות וליהנות
מהגליל היפה תמיד , למעט
הימים שהחיזבאללה מלכלך . נפרדתי
מהאחוזה בשעות הקטנות של
הלילה .
בעודי יושב במקום הפסטורלי , הבזיק בי הסיפור המופל
של
החלוצים בגליל . חשבתי
על הכוח שהניע אותם להתיישב במקום . כוח
מגי שקשר אותם למקום למרות כל הקשיים .
הכוח הוא התקווה והאמונה בבורא עולם שיעמוד לצידם בעת
צרה . למרות שהוא לא היה בשעות הקשות , הם עבדו
והמשיכו להאמין שהוא
פשוט מתעכב קצת בדרך .
בשעות האלה שהוודקה מתחילה לעבוד ורוב הקרואים פינו את המקום
, פניתי אליו . להוא מלמעלה .
אמרתי לו , ריבונו של עולם
, אתה יודע שגם אני יודע .
הסיפור שלך זה הבלוף הכי גדול שאני מכיר
. אבל זה עבד , עובדה . אותי
תעזוב ,
אבל תעשה חסד . תעשה נס , נס לשניה . אם
זה קשה אני מתפשר על אלפית השניה .
תן אור
לאלפית
השניה
בעיניים של יואב דוברובין ובעיניים של אורקה בכמוטסקי , למען יראו
את שחלמו , על
גליל פורח .
למען יראו שדבקותם באמונה בך , לא הייתה לשווא . למען יראו שיש פרי
לסבלם ועמלם .
" מזל שהזמנת מלון ביסוד המעלה "
, ניערה אותי
תמי . אתה לא רואה
שכולם כבר הלכו . בוא לישון
, עד הבוקר תשתחרר מהוודקה
. אני בכלל לא עייף השבתי
לה . כדי להוכיח
שאני בשליטה אני אפילו זוכר
שאמרתי ושאלתי : דינה בתו של יואב הייתה נשואה לברנר ממטולה . אורי ברנר ממעוז חיים , בנו של יוסף חיים
ברנר , קשור למשפחת ברנר ממטולה ? בוא
, בוא לישון , עד הבקר תשתחרר מהוודקה ומהשאלות . זוכר שעוד אמרה לילה טוב ועד הבוקר אפילו לא הרגשתי עקיצת יתוש שתחזיר
אותי למציאות . מי אמר שיש
יתושים בעמק החולה . עמק החולה
והגליל היו פעם גן עדן ליתושים , עכשיו הם גן עדן לחקלאים .
תראו את התפוחים . התפוחים של גן עדן . כל תפוח
- מלמיליאן .
מעניין , חשבתי לעצמי . את
אשתו של איוב בכלל לא הזכירו
בתנ"ך . אחרי הכל , ילדה וטיפלה
בעשרה ילדים ובבעל מאמין באדיקות
באלוהים . לא זכורים לי סיפורים על
אשתו של יואב דוברובין שילדה וגידלה
אחד עשר ילדים . החזיקה מעמד
בצרות ותמכה בבעלה החרוץ והקנאי
לבורא עולם . מאחר וכמעט תמיד שוכחים את
הנשים בסיפורים על גברים חזקים , אני
מוסיף לרשימת האמהות החזקות את סבתי , יחה , אשר
ילדה וגידלה שנים עשר ילדים ותמכה בסבי ,
אהרון ( אורקה
) בכמוטסקי ,
לאורך כל הדרך .
סיפורן של הנשים , האמהות החזקות , כמעט ולא נשמע
בסיפור על החלוצים שבנו והפריחו את
השממה .
והסיבה האמיתית , הן תמיד היו
עסוקות . להן לא היה
זמן לספר סיפורים .
אשר רון / בחמוצקי (בכמוטסקי)