27.2.10  סיפור מאת אשר רון/בחמוצקי

 

" גימל "  וזה לא גרנייביץ'         

 

 

בעיות חניה בבירת הנגב ?

הצחקתם אותי  .

הפנסיונרים של קק"ל ימצאו מקום חניה בחצר הצריף הירוק הממוקם בפאתי העיר העתיקה  .

אמרתי : קק"ל , צריף וחצר הרי שגם עצים  דשא ושולחן פיקניק  מחוברים  למקום  .

משך כל ימות השבוע  , פינת הישיבה  המטופחת , שוממה ומבוישת  , למעט מספר יונים ודרורים המלקטים פרורים שנותרו מיום שישי .   

בימי שישי , השולחן מקבץ סביבו כמה  " בטלנים " המחפשים להתבטא ולהקשיב  ל" מועצת החכמים "  המקומית  .

השחקן המרכזי שמביא למקום שחקני חיזוק  , הוא  פלמחניק בדימוס .  צ'יזבטניק עם קבלות  המכונה  " גימל " .

 

הכינוי " גימל "  משמש לי שכפ"ץ הגנה נגד הפעלת  הסעיף בחוק " לשון  הרע  "  .

לכל מקרה לא עלינו , שבכתבה תופיע טעות כלשהי . זאת למדתי לאחרונה מבריון חיפאי שהחליט שהוא המתאים ביותר להיות מאמן נבחרת ישראל בכדורגל .

טוב , לא נבזבז זמננו על הספונסר  של בית"ר ירושלים שנדבק ב "סינדרום ירושלים " ולא נבזבז זמננו על כדורגלן שנדבק

כנראה במחלה משונה . מחלה ההופכת שחקן כדורגל לקשקשן  פנטזיונר המדמה עצמו לראש ממשלה  .

מילא ראש ממשלה ,  אבל מחר יאמר שאפילו מיס פיגי תומכת בו .

 

ובכן , אותו " גימל " , מידי יום שישי בבוהוריים ( חיבור של בוקר וצהרים ) , פותח שולחן . גם היום , למרות מזג אויר סגרירי , הוא פתח שולחן . גם היום הגיעו להסב עמו לשיחה

קומץ מעריצים ואני ביניהם .

מתיק שנשאה על גבה מתנדבת חיננית  מאנגליה  ,  הוא פרק  שתי חלות  טריות , חומוס אסלי  , זיתים  , דבש  ובקבוק קוניאק  . למי ששכח , חזר גימל על סיפורו מהשבוע שעבר  .

שוב פעם חזר וסיפר :  על כיבוש ביר עסלוג'  , על הקרב בעוג'ה אל חפיר  ועל גורלם המר של חיילי " הקומנדו הצרפתי " בקרב נגד המצרים מדרום  לרביבים .

הוא מתאר את סיפורי הקרבות כאילו התרחשו אמש . למקשיב נוצר הרושם שגימל לבדו הכריע את הקרב  .

 

זוכרים את הפרבלום של " המחוטל מאכר "  ?

גם על ירכו של גימל תלוי אקדח . האקדח שהעלה מעט חלודה מבצבץ מתוך נרתיק קרוע מברזנט .

את  הנרתיק מפארים רצועות עור  המחוברות בניתים

( מסמרות ) לאבזם מנחושת  .

עיניו הכחולות ושפתיו הקפוצות  , מסגירים חיוך עוקצני למראה הסובבים השותים סיפוריו בצמא .  מידי פעם הוא מזכיר לנוכחים מדוע חייבים להמשיך את חיינו כשאקדח

צמוד למותנינו  .  מישהו חיכך בגרונו כמטיל ספק  בדעותיו על הערבים  . מייד קפץ גימל ממקומו והזכיר לנוכחים את הקרב האחרון של לוחמי תל חי  שחל ב י"א באדר , בדיוק

אתמול , לפני תשעים שנה  .

 

כשמבחין גימל בפנסיונר טרי שהצטרף לשולחן הוא חוזר פעם נוספת על כך שיגאל אלון היה חבר שלו , בני מרשק היה חבר שלו ושליצחק רבין הוא הסביר איך צריך להתנהג עם

ערבים  . רק שלטענתו , רבין לא מילא אחר עצותיו  .

את בן גוריון הוא מזכיר בכעס על שום שפרק את הפלמ"ח  .

 

אלוהים לא ברך אותו , את גימל ,  בהורמון הגדילה לגובה . בעזרת מאמץ של אצבעות הרגליים הוא סוגר בקושי מטר ושישים .  אלוהים שקימץ בגובה , היה נדיב עימו בכישרון הדיבור והסיפור .  אלוהים העניק לו לשון מתגלגלת היודעת על בוריה את מלאכת סיפור הצ'יזבטים  . בסיפוריו המתובלים בבטויים ביידיש וערבית הוא ממגנט גם את כבדי השמיעה שבקרב הפנסיונרים  . משך שנים הוא שימש כמסבירן של חברה לאומית מוכרת  . התפקיד הגביר אצלו את הביטחון העצמי עד לרמה שהוא עצמו כבר מאמין לצ'יזבטים .

כשהוא  מבליט את סנטרו  ואת חזהו , מקבלים תחושה שפייטר רציני ניצב לפנינו .

 

אם במקרה הגעתם לשולחנו בחצר קק"ל , אל דאגה ,  הוא מייד יבחין ויקלוט פראיירים חדשים .

עם שקיעת החמה  , בטרם תתפזר ההפגנה  סביבו , הוא ישכנע  אתכם להצטרף לוולבו הישנה והמקרטעת  כדי לבקר ב " בית אשל " הנטושה . שם יספר ויתאר את הקרבות במקום – ב "מלחמת העצמאות" . יוציא מזמרה  הצמודה אליו ויגזום שני ענפים צעירים מעץ אשל ותיק . במהרה תמצאו עצמכם נוטעים יחד עימו עוד יחור בחורשה ההולכת  ומתפתחת  בניצוחו של פלמחניק חייכן , הממשיך להנחיל ולהקרין אהבת ארץ ישראל  .   

 

 

שבת  שלום

 

אשר רון / בחמוצקי                    י"ב  אדר  התש"ע

הערת המערכת: יש את האות > גימל  ויש ש"ג / וגם כ"ג / או גימל יפית  /   ויש בצבא ספר איך להוציא גימלים / וגם יש ג'מייל   ביי