14.8.09  אשר רון  :  הפיצוץ בחליסה      (והמפונים לק"ח ביוד גימל)

 

בטרם עזבו הבריטים את פלסטינה , הם הספיקו לפוצץ בחליסה , בנין בן ארבע קומות ,כיוון שעל גגו היתה עמדה שולטת של ההגנה  .

יחד עם הבנין נהרס מהפצוץ ביתה של משפחת שאולסקי .אם המשפחה ( אחותו של אבי ) וארבעת הבנים , נקלטו בביתנו הצנוע ברחוב י"ג  .

 

לפני שנים הוטל עלי לקבוע כיצד יהרסו בתי מחבלים ברצועת עזה .תמיד הכרעתי על הריסת חדר מחבל בעזרת שופל . באם היה חשש לנזק לשאר חלקי הבנין , קבעתי שיש לאטום את החדר . ( לא יודע למה הטילו את התפקיד המחורבן על אחד שחווהבילדותו לראות בית הרוס ) .

יתכן והמקרה של פיצוץ הבתים בחליסה , עשה לי משהו  .

 

שואלים איפה זה רחוב י"ג  ?

זה קצת מסובך  . אם הגעתם לרחוב יוד או לרחוב י"א  ,  אזי אתם כבר די קרוב . " גאון " מועדת השמות החליט שי"ג זה אחרי יוד ולפני י"א . 

היום , בעידן הבגצים , זאת סיבה מספקת  לתביעה יצוגית  .

 

שבת שלום

אשר רון  ( בחמוצקי )    

                                                                                         רחוב י"ג

 

רחוב י"ג כמעט לא מוכר

רחוב שני מהצריף  , מימין יש סנדלר .

שביל מתפתל , עשביה וקוצים

בשדה סוס בודד , לפעמים - צמד סוסים .

לטאות מתרוצצות , מאורות עכברים

כיף להתחקות על עקבות הצבים .

 

בהמשך , כביש סולינג שזכה באספלט

כשהיו כאן הבריטים – בתקופת המנדט .

עשרה בתים מכל צד- ביחד עשרים

יש ים של חולות וכמה אורנים .

ערבי על חמור – בקולו הנחר

א-ב-טיח , מ- לון  - מכריז התגר .

הרחוב רק התחיל וכבר הוא נגמר

שלשה בתים מהסוף – שם אני גר .

 

הבית הראשון הוא גן ילדים

הילדים התבגרו והפכו לקשישים

הזכרון קצת  נחלש אך לא שוכחים :

שמות השכנים

טובה הגננת

החברים מהגן

וציפורה העוזרת  .

 

רחוב די קצר עם התחלה - לא ברורה

הסוף הוא סופי , כי אין לו מוצא .

למי שנכנס  יעזור אלוהים

ילדים נלחמים וזורקים אבנים .

כשיש הפוגה זה קורה לעיתים

הילדים רודפים - אחרי גלגלים .

 

קובלה וטונטלה - הם הכי אחים שובבים .

שימרו על הראש- הם זורקים אבנים .

ברחוב י"ג הלילות חשוכים

היתה תחרות של פצוץ פנסים  .

 

מרחוק לקראת ערב נשמעת קריאה

אושרקה אושרקה  ותשובה : אני בא

זה סימן שהחושך לקראת ירידה

השמש שקעה וההמולה הסתיימה .

 

 

שוטפים הלכלוך במקלחת קרה

לפעמים בחורף היתה גם חמה .

תפקידי בין השאר – עצים לקושש

שעות נהניתי להסתכל  על האש  ......

 

מזכרת יש מאותם הימים

הגיע חייל במדים וצילם ילדים

בנו בלנקמן ביקר את אימו

וצילם גם אותי

חופשת מולדת  קיבל

מחיל האויר האנגלי  .

 

הקטנצ'יק משמאל -  זהו אני

קובלה עומד ממש לידי

אשר אלבוים , ציון ועוזי.

הבנות , משמאל לימין

רוחלה , אביגיל , רות אשכנזי ,

עליזה  וציפורה .

שרה'לה הקטנה – בקדמת הבמה  .

 

בצדדים הבתים ,

תשע עשרה ועשרים

מאחור יש קוצים  .

מלפנים הצלם –

בזיכרוני הוא צולם .

 

בתמונות של אז –

לא רואים מלפנים

לכן אני כאן

כדי לתת הסברים  .

אני זוכר את עיניו

ואת צבע מדיו

הסמלים , שערו

ואת כובעו .

 

בעקבות תאורי

בלש אמיתי

אורי – ידידי

איתר הצלם

   ואימת ספורי  .

                                                          אשר רון  ( בחמוצקי )                2009

                                    התמונה  >  http://www.pbase.com/geyzi/image/116057763 , 

* צולם  ב  1943  ( אולי 1944 )

 

 

                                                    מפה >  http://www.pbase.com/geyzi/image/98565369