במטוס: http://www.flickr.com/photos/geyzi_shavit/3628324583
15.6.09 אורן יהודה : עמך ישראל..ביחד לטוב או ברע ....
התור לדלפקי הטיסה,נדחקים אט אט וגוררים את
המזוודות.הנה הרגע שאתם בדלפק,מגישים את הדרכונים
ומעלים את המזוודות לשקילה ולסרט הנע. אומרים תודה ופונים משם..
כבר לא
מביטים כלל לתור שממתין,מין זרות מוחלטת לכל הקהל הזה שיהיה איתכם במטוס או אפילו במלון חדר ליד.
ואז..הקניות
בדיוטי, שוב תור לעלייה
למטוס,מצטופפים
באוטובוס ההוא..ובמדרגות המטוס ישנה כבר איזו התרככות ורק כעת מתחילים קצת חיוכים,את החיוך הראשון מקבלת הדיילת בפתח המטוס
ומתחילים להידחק פנימה על תיקי היד וה'פקאלאך' שבתאים למעלה. החברותיים יותר מחייכים
ומנסים לעזור וממתינים שהמעבר יתפנה,הקשוחים
יותר הרציניים ממתינים אמנם אבל רואים שהם חסרי
סבלנות,הם
אף פעם לא יניפו יד להרים מזוודה למישהו.
מתיישבים..מציצים
בחוברות ההן ושותקים. שעה ארוכה כולם זרים כאן בטיסה ולוקח זמן עד שמתחילות שיחות ההיכרות הראשונות.וכוונתי כמובן לחברותיים מביננו,מי ש'מאעכצך גרוייס' הוא לא מתערב כלל בשיחות הללו,הוא רק מאזין ולעתים נדמה לי שהוא מת להשחיל מילה,אבל!
נחיתה..דוחק
בביקורת הדרכונים..נדחפים..ולאוטובוס למלון. כעת,אלו שנותרים כקבוצה מרגישים מין הרגשת ביחד וכבר הפיות מחייכים יותר. המלון..החדרים..המזוודות..ארוחת
הערב..בלובי עם הבטן התופחת..הנה זו
מהמטוס,היי,מה
נשמע איך הסתדרתם? לעתים יהיו כאלה שיחפשו כל
העת ריחוק מה'ביחד,
ויהיו גם
כאלה חברותיים יותר שיחפשו קרבה ולעתים כל החופשה מקבלת כיוון של שותפות לטיול לבילוי משותף וישיבה יחד בחדר האוכל.ויהיו גם כאלה..מעטים אולי,שהחברות
ממשיכה
זמן רב לאחר אותו טיול.
וכשחוזרים
והנחיתה בנתב'ג..הזרות חוזרת כבר באוטובוס לטרמינל,בתור של ביקורת הדרכונים כבר שכחתם עם מי
הייתם. לוקחים את
המזוודה
מהמסוע..ממהרים כל אחד לדרכו..הביתה !!!