7.12.09 מוטקה ברק :
לאן
הובילו העקבות
כביש מס' 918 מגדות לצומת הגושרים,
המתחבר עם כביש מס'99, רובו או חלקו-
נקרא פעם (עד מלחמת ששת הימים) דרך הפטרולים. זו היתה דרך עפר משובשת ,"השריונית" וג'יפ של משמר –הגבול היו עוברים בה מדי פעם להפגנת נוכחות.. "השריונית" מתחנת
מג"ב היתה נוסעת עד דרדרה וחזרה.
חברי גדות ,שנקראו פעם הגוברים, לא
היו "מיודדים" יותר מדי עם נהר הירדן ,שלמעשה היה הגבול בנינו ובין סוריה.
מלבד הרועים של הבקר והצאן ומפעיל מכון המים, מעטים מאד ירדו לירדן .
היה שקט בגבול. "מתח" בטחוני רגיל.
בסוף הקיץ ,בחודש נובמבר, בשנת 1962 ,שדות הבר היו מלאי עשב יבש והגבעות
מסביב היו מכוסות בקוצים ! כשהשריונית עברהכנהוג יום יום ,הבחין "הגשש"
ממשמר הגבול
שהיה בג'יפ לפני "השריונית" בעקבות של שני אנשים
החוצות את הדרך, כשעקבות של האחד מהשניים הן של בן- אדם ההולך , יחף
בקוצים. לא זכור מקרה שהיתה חדירה של סורים באזור זה העקבות עוררו חשד רב ביחוד אלו של היחף.אולי
חצה את הירדן עם הנעלים ביד ?אולי כדי להסתיר ראיות? כל הגזרה נכנסה לכוננות ! הטוב
שבגששים נקרא לבדוק ולראות מה קורה.
מי שלא התלווה פעם לגשש ולא ראה איך הולכים בעקבות יקשה להבין. "הגשש"
הולך בשטח ורואה כל דבר ,עשב שבור כיוון
רמיסת העשב,לשלשת של ציפור ועוד סימנים
רבים המספרים סיפור שלם.
ככול שמתקדמים בעקבות המתח עולה, מפקד
משמר- הגבול הזעיק עוד כוחות צבא לאזור!
ללא כל ספק העקבות "מוליכות" לקיבוץ גדות, לאזור המגורים. כנראה
"חדירה " של חוליה סורית לישוב.השמש
שקעה ,שעת דמדומים, עוד שעה קלה יחשיך, הכל
נראה לא "יפה" וחשוד מאוד.
מפקד משמר- הגבול החליט להשאיר את הכוחות בשטח.והחקירה נמשכת....
יום או יומיים לפני שנתגלו העקבות , בגדות היתה חתונה. לפי המסורת: שיר חתן כלה, כיבוד ,ברכות ,ריקוד שהרל'ה והיה
שמח. המסיבה נערכה בחדר- אוכל הישן ,מה שהיום אולם ספורט. למחרת החתונה נסע הזוג
הצעיר לבלות .
וה"גשש" המומחה הגיע עם
העקבות עד פתח הדלת של הזוג הצעיר שזה עתה נישא.
ובשיחה קצרה בשוב הזוג הצעיר . התברר : הכלה ובת –דודתה, עם בוקר ,יצאו לטייל
בתום לב ,למקום הכי יפה למורדות הירדן ליד מעין הגופרית, שהיה בזמן הטורקים מקום
מרחצאות בילוי ונופש.
הכלה, כהרגלה, הלכה יחפה כי כך היא אוהבת, והבת –דודה בנעלי ספורט .שוטרי משמר
הגבול התכבדו בקפה ועוגות ...
מוטקה