26.3.09   אני חזק     ספור מאת מוטקה

איך זה התחיל אף אחד אינו יודע. היה מקובל לקרא לילדים בשם אחר מהשם שנתנו לו ההורים .בזמן מסוים קראו לילדים בשמות של חיות : אריה דב  צבי .אחר כך שמות מהתנ"ך ויותר מאוחר בשנים. קראו בשמות של עצים , ופרחים .

והכל לפי איזה השפעה מסוימת .

אצלנו בכתה היה ילד אחד קצת עב בשר והילדים קראו לו שמן. הוא קיבל את שמו באופן פשוט ורגיל וענה לשם שמן כשהדגש על השין. באמת הוא  היה קצת שמן ! הכתה בא למדנו הייתה בחדר די קטן אבל בגלל מצוקות העיתים הוסיפו עוד שורה  והיו ארבעה שורות .ישבנו זוגות זוגות ליד כל שולחן

אני ישבתי ליד שמן בשורה האמצעית  בהתחלת השורה.  כשהילדים היו יוצאים להפסקה עוברים לידינו ,שולחים ידיים לשמן שלא הספיק לקום ממושבו, אחד מלטף לו באוזן, אחר מעביר לו ספיחס , (מן ליטוף חזק על העורף). ועוד ילד שעובר צובט אותו בלחי. וכך הילדים עוברים ורבים נוגעים בעדינות בכל מיני מקומות . שמן יושב ולא  זז  יוצא אחרון מהכיתה.

וכך הילדים עשו להם מנהג  בכל פעם שיצאו להפסקה ושמן ממשיך לשבת, מחכה  שהאחרים יעברו . היו  מציקים לשמן בעדינות . והוא אינו מגיב. יום אחד שאלתי אותו למה אתה מרשה לילדים לנגוע בך? והוא משיב "מה אני יכול לעשות נגד כולם. אני מפחד" ! אמרתי לו אתה גדול וחזק. תקום בתחילת אחד השעורים תבקש מהמורה רשות להודיע הודעה  לכתה תאמר בקול צלול ...  שמהיום מפסיקות כל הנגיעות  בך   . שמן הסס רגע ואמר אני מסכים כך אעשה, למחרת אחרי שעור גיאוגרפיה  למדנו על הפטה מורגנה במדבר ,שהיא מראה תעתועים *

לפני שיוצאים מהכיתה להפסקה ,קם שמן והודיע," אני חזק! מהיום אף אחד לא נוגע בי יותר,"אני מזהיר אתכם אוי למי שיגע בי.  אחד הילדים שמו היה יוסף אבל אנחנו קראנו לו סיסי, מתקרב לשמן מושיט את ידו ומחליק לו על הלחי. שמן בלי להסס רגע , מחזיר לו סטירת לחי מצלצלת. סיסי המום לא יודע מאיפה זה בא לו ובלי להגיד מילה יוצא מהכיתה.הילדים מסתכלים זה אל זה לא אומרים כלום  ויוצאים להפסקה מאז לא נגעו בו יותר.      תופעת ההתעללות נעלמה כלא הייתה.          

                                                                                                          מוטקה

                                                             

*פטה מורגנה

תופעה אופטית באוויר בהיר וצח כששכבות שונות התחממו במידה שונה ועל ידי כך נשברות קרני האור באוויר, באופן שעצמים הנמצאים באופק משתקפים וניראים מעליו, כאגם מים לעוברי אורח במדבר נדמה לעיתים שהם רואים אגם מים הנשקף מרחוק.

אך כשקרבים נכונה אכזבה האגם נעלם.