הפסנתר
התאספנו כל המשפחה לחגיגת יום
הולדת לאמא סבתא מאירה, והפעם למקום מאד מיוחד למרגלות הר הלל. בהמשך להר מירון,
בית בודד בין עצי החורש, המקום נקרא
"חמדת - ימים". המכוניות
נוסעות זו אחר זו צמודות, עזבנו את הכביש הראשי 866 נכנסנו בכניסה למושב שפר,
נוסעים בכביש אספלט צר המתפתל בשיפוע תלול כשמסביבנו צמחיה סבוכה. אחרי נסיעה קצרה ובזהירות מרבית,
הגענו לבית בלב היער. החנינו את הרכבים בין עצי אלון, חנייה מסודרת להפליא יש מקום לכל מכונית, בלי
לפגוע בצמחיית הבר הטבעית הגדלה במורדות ההר.
את פנינו קבלה ליאורה במאור פנים. ידידתי משכבר הימים , הכרנו לפני
שנים בעיר צפת .
עלינו במדרגות עץ מהוקצעות היטב ,כשאנו נכנסים בדלת לא רחבה
באופן מיוחד מתאימה לאווירה כפרית . לפנינו אולם די גדול, שבמרכזו פסנתר יפה מבהיק
בצבעו המיוחד
הפתעת יום הולדת למאירה קונצרט
בטבע.
הפסנתרן יצחק תוויאור
מנגן ! לקהל מזדמן, ונודע שמו בעולם המנגנים. האש הבוערת באח מפיצה חום נעים, אנו
מתיישבים באופן חופשי בין כריות וכורסאות
יצחק מסביר על היצירות שהוא עוד מעט ינגן ומבטיח אחרי הפסקה. לנגן עבורנו
משהוא מיוחד יצירה שהוא כתב בהשפעת חזון העצמות היבשות מנבואת הנביא יחזקאל, פרק לז פסוקים א-יד. וכן הסבר על דרך הכתיבה.
אצבעותיו העדינות של יצחק מלטפות
את מקשי הפסנתר ונגינתו מהפנטת את המאזינים. במשך כל הנגינה אני מרגיש שמשהו מסיח
את דעתי, ובין האזנה ברב קשב ומחשבה אני משתהה
איך פסנתר כזה היגיע לקומה השנייה כשמסביב לבית מצד אחד פעורה תהום ואדי
תלול. מצד אחר אין דלתות או חלון שאפשרי
להעביר דרכו משהו בגודל כמו הפסנתר .אני מחליט שבתום הנגינה אגש לשאול
את יצחק איך היגיע הפסנתר לכאן. ובינתיים חוזר ברב קשב לנגינה המופלאה שנשמעת
באולם.
הפסקה ! הפסנתרן צריך לתת לאצבעותיו
לנוח קמעה ואנו יוצאים למרפסת ליהנות מקרני שמש חביבות המציצות מבין העננים ביום
חורפי ולהחליף רשמים. העננים מתפזרים אפשר לראות את ים כנרת מצד אחד ומהצד המערבי
רואים את ים תיכון ,אכן חמדת ימים. אנו נהנים מקפה חם .ועוגות מיוחדות בטעמן הנפלא
מעשי ידיה של ליאורה.
הקונצרט נמשך ואנו מתפרקדים על
הכריות ומאזינים לנגינה הכובשת כל
אוזן.שעת הצהרים היגיעה עוד מעט הזמן
לסיים. יצחק מדגים ומסביר איך כתב את היצירה חזון העצמות היבשות ממש מרתק את כולם.
ומקדיש למאירה לכבוד יום הולדת קטע נגינה מאוד מיוחד.
שעת פיזור היגיעה. אני ניגש לברר
איך העלו את הפסנתר !
ימים לא קלים עברו על מתיישבי "חמדת
ימים" השנה היא 1966 ללא דרך ובתנאי
מחייה קשים. מלבד משפחת תוויאור שנשארה במקום
עזבו כל האחרים שעלו בהתלהבות חלוצית למקום נאחזים במקום.מגדלים משפחה לתפארת .
וכדי לשפר מעט את המערכת הכלכלית יצחק מנגן בסלון ואורחים מתאספים
בבית הקטן והצר. לשמוע וליהנות
מנגינתו של יצחק ביום מן הימים הועלה רעיון לבנות אולם קונצרטים קטן על הגג.
הרעיון העלה עור וגידים .
החלו
תכנונים לבניה והעסק כלל לא פשוט . אולם בנחישות ובכוח רצון עז, כעץ הנאחז בשורשיו
בסלע. קם והיה. אך לפני הכל צריך פסנתר.
הישועה היגיעה מאי שם ... בדקו
ומצאו פסנתר מדגם פציולי הנבנה בעבודת יד מעץ ה ABET ROSSO
הגדל בהרי האלפים . מאותו עץ
נבנו הכינורות של סטרדיבריוס. אך טוב מעשה במחשבה תחילה . הפסנתר המיועד היגיע
מפורק וארוז היטב בארגזים
העלו את הארגזים ב"דחילו ורחימו" על
הגג. כשבניית הקומה הושלמה הרכיבו את הפסנתר הגדול והמיוחד והנה אנחנו כאן.
לסיום האירוע המיוחד נכנסנו ליער,
מצאנו מקום מיוחד שהוכשר ע"י הקק"ל למנוחה וישיבה
"פתחנו שולחן" ונהנינו
מכל טוב מתכולת הצידניות שהבאנו איתנו.
אכן סוף מעשה במחשבה תחילה. הידד
למתמידים!
מוטקה