26.3.10
מוטקה ברק : האוטו שלנו
"האוטו שלנו גדול וירוק
האוטו שלנו נוסע רחוק
בבוקר נוסע
בערב הוא שב
מוביל הוא לתנובה
ביצים וחלב"
כתבה המשוררת פניה ברגשטיין.
היו שרים אוטו בשמחה ובגאווה
ילדי הגן בקיבוץ.
לפני שנים גם לנו היה בקיבוץ אוטו גדול משאית ,
אך לא ירוק ,צבעו היה אפור מדגם
"סופר וויט"
רשום בסידור העבודה תחת השם תחבורה. והאוטו כל יודע כל יכול, התאים לכל
צרכי הקיבוץ.במסגריה בשיתוף עם הנגריה
התקינו ספסלי ישיבה הניתנים בקלות לפרוק והרכבה . ספסל דו צדדי עם משענת לגב במרכז .ושני ספסלים בצידי המשאית. כן התקינו
סולם מדרגות לעלות למשאית הגבוהה. לאחר יום הובלות ,כשיש הצגה באמפיתאטרון
בעמיר, איש התרבות אחראי על הנסיעה מטאטא את משטח המשא ומכין את האוטו , מרכיב את הספסלים שהיו מונחים באופן
קבוע ליד חדר- אוכל. המשאית הגדולה מוכנה להסעת
נוסעים.בימי שבת אחר הצהרים, אוהדי הפועל
טבריה נוסעים לראות משחק ולעודד את הקבוצה המנצחת.במשך השבוע בחיי יום יום מקבל הנהג הקבוע את "הסידור", בדרך כלל מהסדרן "בקואופראטיב" גליל –עליון. וענף התחבורה ממלא את צרכי
המשק .
ויש "סידור"
טוב ולפעמים פחות טוב ובאופן מפתיע את
"הסידור" הפחות טוב מקבל הנהג המחליף. אריה זאבי היה נהג מחליף וקיבל
סידור להוביל מלונים מאילת-השחר , לשוק
בירושלים . לשם שינוי הפעם המלונים נקטפו יום קודם והיו ארוזים יפה בארגזים . המשאית בבית האריזה
והחבריה מעמיסים ומעלים ארגז ועוד אחד ואין לזה סוף ... אריה בוחן את מצב הקפיצים
והגלגלים , ומודיע עד כאן!לא להעמיס יותר . זה גם קצת יותר מדי , משאית עמוסה 500
ארגז, וקושר את הארגזים בקשר מיוחד, בחבלים שהביא איתו , ומוקדם בבוקר יוצא
לדרך...מאילת- השחר, בדרך העפר העתיקה העוברת בשדות לגדות. המשאית מתנדנדת מצד לצד כשיכור, הארגזים
מתנועעים מצד לצד, אך הקשרים מחזקים היטב, ואחרי נסיעה איטית ומחושבת בזהירות
וסבלנות רבה מגיע לגדות,למחרת בטרם עלות השחר עם חשכה יוצא לדרך לשוק בירושלים ,
האוטו עמוס לעייפה . בנסיעה איטית וארוכה
שנמשכה כ-6 שעות,מגיע לירושלים בריא ושלם! כל הסוחרים מסתובבים סביב המשאית בוחנים
אותה מכל צד ונשמעת הקריאה: "אם היו אומרים לנו שבאת מהגליל לא היינו מאמינים
", והנה אתה כאן ! כעבור זמן קצר הסבלים פרקו את הארגזים, אריה נוסע לתל
–אביב להעמיס סחורה. יום עבודה מיוחד
שייזכר זמן רב. משאית הסופר וויט נוסעת ונוסעת הלוך
ושוב בכל יעד מבוקש בארץ המנוע קצת עייף !
אבל נוסעת . בוועדת משק דנים האם למכור את המשאית ולקנות חדשה!ובינתיים ,הנהג
הקבוע יצא לחופשה קצרה , ואריה זאבי מקבל הזמנה
הובלת חול זיפזיף מנהריה לגליל.באותו יום פתחו בנהריה
בחוף איזור כריית זיפזיף חדש והחול היה
רטוב מאוד. המשאית עמוסה ואריה יוצא לדרך לגליל.
בכביש הישן
עולה ומתפתל העובר ליד צפת. אחרי שעה ארוכה הוא מגיע מנהריה
למעין- פרוד , הפסקה במעין. ניתן
למנוע קצת להתקרר אריה מתרענן במימי המעין
הקרירים, מדליק סיגריה ונח קצת. עד כה היה מישור ,המשאית אמנם כבדה והנסיעה מתנהלת
ללא בעיות. מהמעין עד לצפת עליה ארוכה
ומתמשכת. העיקר להגיע למירון.מי שנסע פעם בכביש הישן
לצפת , יודע מה זאת עליה! את הכביש סללו בימי המנדט , לפי השביל שהחמורים היו
הולכים בו , וכך נשאר עד היום. בתחילת העליה המנוע
מתאמץ אך לא נורא המשאית בדרך אל מעלה ההר. ואריה נזכר בשיר "העפילו העפילו לראש ההר העפילו" ומזמזם להנאתו את המנגינה , עוד
כשדנו שוב
בוועדת משק על עתידו של ענף התחבורה , הוחלט למכור את המשאית ולא לקנות חדשה.
לשירת הברבור
של המשאית יצאנו לטיול משק לכמה ימים במרחבי סיני , ובכל עליה קשה שהמנוע לא סחב כולם
ירדו לדחוף את המשאית, המושבים מאחור היו
קשים , הרוח בפנים נושבת! על מזגנים לא
חלמו , היה טיול נהדר . וכשחזרנו הביתה
האוטו נמכר.
מוטקה