30.4.10          מוטקה ברק  -גדות

30.4.11           

טיול משפחות (לג'לבינה)  מפל הגילבון

 חג השבועות חג הקציר, השדות שנזרעו בחורף מבטיחים השנה יבול טוב, זרעי החיטה נבטו עלו יפה , שבלים מלאות מבטיחות שמחה לקוצרים. הפלחים  מכינים את הקומבין המשוכלל לקציר החיטה ,ובעוד כמה ימים ינועו בשדות לאסוף היבול.

ובין קני החיטה נרדמו לשנת החורף חרקים קטנים שבפינו שמם העממי הוא הברחש.

וכשמכונת הקומבין עוברת יודעים הברחש שזו שעתם לעזוב את משכנם החם ולצאת להתרבות להקים דור חדש. ועיקר מזונם הוא דם.

 

חברים שלנו , ידידים מהעיר הגדולה  פתח-תקווה ,ארזו מכל טוב ובאו לגדות לבלות ולהשתתף בחג השבועות, הנחוג אצלנו ברב עם.

למחרת  טכס החג , יצאנו לטייל  שלוש משפחות לרמת הגולן . משפחת גדיש :גדעון ועופרה  והבנות הקטנות טלי ונירית .משפחת ברק: מאירה מוטקה והבן חן . ומשפחת ברוך: משה ואורה והבנות רונית וגילי .הילדים בגילאי שמונה תשע  כבר גדולים.

רק בשנה שעברה רמת הגולן הייתה סורית, שמימנה הומטרה אש ופצצות על קבוץ גדות . ואילו היום אנו מטיילים ברמה,  בממלכת ישראל. לגלות את מסתורי הטבע.!  כשהסורים הרחק מאיתנו .

שעת בוקר מוקדמת קרני שמש ראשונות נראות כמוצאות דרכן בין העננים , יוצאות לשוח  לחמם את האוויר. החזאי מבטיח יום חם . אבל בינתיים מורגשת קרירות . נחמד להיות בחוץ.  עברנו את הירדן , חצינו את גשר בנות- יעקוב , הגשר מזמר למגע הגלגלים , המשכנו בנסיעה עד מחנה "עוצבת ברק".

החננו את המכוניות  בצידי הדרך ומכאן טיול רגלי , מפלסים  דרך  בצמחיית הבר ,

בין גדילנים וברקנים. שרידי המלחמה  והריסות ניכרים בכל מקום במקום.

לאחר כשלושים דקות הליכה  בשדות קוצים , נתגלה לפנינו מפל- מים שכמותו לא נראה בארץ, מים רבים זורמים נופלים מגובה רב , בדרכם אל נהר- הירדן ומשם לכנרת.דרך שביל מאולתר שעדיין מעטים האנשים שהלכו בו המשכנו לרדת במדרון תלול עד תחתית המפל,  מפל- המים יוצר ברכה גדולה . התרחצנו במים הקרים שעוד לפני זמן קצר היו במצבורי השלג בהר החרמון. השחיינים שביינינו שחו ממש אל מתחת למקום נפילת אשד  המים.

 זוג נשרים חגים מעלינו ,ונוחתים בקרבת מקום .כמודיעים לנו שהגיע הזמן לחזור אל המכוניות.אנו הולכים בנחל, הנשים מובילות ראשונות. אחריהן הילדים והגברים הולכים בסוף הטור . מי הנחל מגיעים לעיתים עד למותנים.

רונית הבת של משה קצת מתקשה  בהליכה ומתחילה לילל וכדי לעודד אותה מעט אבא משה

נותן לה יד , הילדה נרגעת  , ושמחה מתקדמת במימי הנחל הקרים."אני יכולה גם בלי יד" מכריזה בקול וממשיכה קדימה .

 המכוניות בחניה הרחק מאיתנו . לפתע נשמעת קריאה! "אבא !".רונית הקטנה מעדה ונפלה למים, אבא מושיק מזנק למים ומוציא  את הקטנה מהמים . רונית נושמת הכל טוב .

ומן הפח אל הפחת סלסילית הנצרים שהיית בידו של מושיק  נשמטה ונפלה למימי הנחל.

 את רונית הוצאנו צ'יק צ'אק  מהמים  שכיסו את ראשה. אבל סלסילת הנצרים . נסחפת במים הזורמים גועשים, כמו בראשית ימי הגשמים.

ובסלסילה :הארנק עם הרשיונות, המצלמה . המפתחות של המכונית, המפתח של הבית ...

כל הביצים בסל אחד! גידק'ה שם עין  מיד ועוקב אחרי הסלסילה הצפה במים מתרחקת עם הזרם,..מושיק מתקדם לאורך הנחל  מהר ככל יכולתו , וברור לנו שבלי הסלסילה לא עוזבים את המקום.

הילדים והנשים ממשיכות בואדי     למקום חניית המכוניות , ואילו הגברים נשארים במקום ללכוד את הסלסילה השטה הנסחפת במימי הנחל, וכמו שאומרים אצלנו "אלוהים גדול" .

גזר עץ שהיה תקוע  באמצע הנחל  עצר  את הסלסילה הנסחפת,.קריאת הרווחה נשמעה הייטב  למרחוק. הד הוואדי עונה  לנו . כמחזיר תודה. נכנסנו למים הקרים והסלסילה בידנו.

ובינתיים הקבוצה ההולכת קדימה הגיעה ליד המכוניות  ודלתות המכוניות  נעולות.

הברחשים הרעבים, הצמאים לדם נכנסו לפעולה ועקצו ומצצו :באוזניים, בצוואר, בידיים וברגליים. בכל מקום גלוי מצאו הברחש מקום  לטרף .

באיזה קריאות שמחה קיבלו את פנינו אין לתאר, נכנסנו כולנו למכונית  כשצרור המפתחות הרטוב  מוחזק הייטב בידי משה ! מיהרנו  להסתתר מפני הברחשים הרעבים. המוצצים ללא רחם!

 שנים רבות עברו, חג השבועות ,מפל -המים  כמעט ונשכחו .אבל את הברחשים  הרעבים לעולם לא ישכחו .

 

                                  גילבון = אלף מילים לא ימחישו מה שעושה מראה עיניים      

       

                                                                                                       מוטקה