16.9.09 מאת משה ברק

ראיון חלומי עם הבורא לראש השנה

לכבוד ראש השנה חיפשתי את הדרך לראיין את אלוהים, הידוע כידוען מזה אלפי שנים כ"ריבונו של עולם". כדרכם של כל העומדים בראש, לא היתה דרך כלשהי להגיע אליו, אל הוד רוממותו. כל פנייה שלי בצינורות המקובלים של התפילה, הכריעה, תקיעת השופר, הצום וההתנזרות, לא פתחו לי כל שער. לא הצלחתי ליצור כל קשר איתו, כדי לדעת ולהבין, מי הוא ומה הוא. לפניותי למלאכיו ושרתיו נעניתי בהחלטיות שאסור בתכלית לראות אותו. הוא חייב להישאר סמכות עליונה, שבן אנוש יכול להתקרב אליה, אך מעולם לא יגיע עדיה. כאמור הודיעו לי במפורש, שלמי שינסה לחדור מבעד למעגל מלאכי השרת, הם יחסמו את דרכו, יסתמו לו את הפה, ויש מלאך אחד העושה זאת אפילו עד כלות הנשימה.

במבוכתי, הזדמנה לי ברירה טובה בבריחה לעולם חלומותי, שם להפתעתי התממשו הזיותי. כי למרבה הפלא מצאתי את עצמי בחלום ישוב על כסא, עם מיקרופון ביד מול הוד קדושתו, שנאות להתראיין אצלי. למען האמת הוא דאג

שלא בדיוק להיראות. ראיתי מולי מערכת עינים, אוזנים, שיניים ושאר אברי גוף, שהקיפו ככוכבי לכת מוח גדול במרכז, במהירות כה גדולה עד כי לא יכולתי לדעת, כמה ואיזה אברים מרכיבים את דיוקנו. לכן לא הצלחתי להרכיב לעצמי את מראהו, כמו שנאמר: "וראיתם את אחורי ופני לא ייראו". אך זכיתי בכל זאת ביתרון חלומי אחד. קולו מהשמים היה צלול וממוקד, והגיב בו ברגע על כל מה שחש אחד מאבריו שנעו בחלל, ושידרו אל המוח.

במבוכתי במעמד זה, אך טבעי היה שהוא זה שפתח בשאלה ראשונה,.בלי לשאול לשמי וזהותי, שהכיר מדיווח מדוייק של מלאכיו שברשימותיהם אנו מופיעים כולנו. לכן ניגש ישר לענין, הפה עצר את סיבובו הקוסמי ושאל: "מה ברצונך לדעת אודותי, כי טרחת והצלחת לעלות לגובה כה רב ולהתגנב דרך מעגל ההבטחה המלאכי עד לכיסא כבודי?"

אני - הוד קדושתו חובקת רובו של העולם, אני רוצה לדעת: האם באמת נכון שאתה בראת את כל היקום בששה ימים?

הקב"ה - כן! אני בראתי בששה ימים את האדם, בעלי החיים, הצמחים, הרי הגעש, הרוחות, השטפונות וכל השאר...

אני - האם אתה מפעיל את כל אלה עד עצם היום הזה?

הקב"ה - ודאי וודאי. כל דבר על פי יישק, הרי אתם מודים תמיד ש"הכל נעשה בדברו"

אני - אז מדוע יש כל כך הרבה דברים רעים עלי אדמות: הרי געש מתפרצים, שטפונות, ורעידות אדמה בהם נהרגים הרבה אלפים. מדוע יש עמים רעבים לעומת עמים שבעים ועוד ועוד.

הקב"ה - כי על ידי כך תלמדו להעריך את מעשי הטובים

אני - טוב! למדנו כבר! אנחנו מסכימים אתך שאתה יודע לעשות טוב. אך מדוע אתה כה אכזרי ועושה כל כך הרבה רע.

הקב"ה - כי אינכם נוהגים כיאות וחוטאים על כל צעד ושעל

אני - אבל אתה מעניש גם את אלה שאינם חוטאים. מה עוד עלינו לעשות.

הקב"ה - עליכם לשמור על מצוותי: לאכול בשר פרה אך לא בחלב; לכרוך תפילין על יד וראש; להדליק נרות בשבת וכו'

אני - מה הקשר בין זה לחטאים. הנה אתה מתיר לשחוט פרה כדי לאכול את בשרה, ויש עמים שאצלם הפרה היא קדושה

הקב"ה - אתה מתחיל להתחצף. אל תספר לי על הודים וסינים, עבורי הם אינם קיימים. "אני אחד ואין שני". "דע בפני מי אתה עומד", וכרע ברך על שהסכמתי לפגוש אותך.

אני - ומה עלי לעשות?

הקב"ה - אל תרבה ב"קלוץ קאשס", ותעביר אלי את כל פניותיך בעל פה בתפילות, שתשמיע מן הקרקע הכול מוקלט אצלי, ויש אפילו כוס בה מתרכזות כל דמעות הבוכים בעת תחינתם.

אני - אבל איך אדע את תשובותיך?

הקב"ה - אתה חייב לחכות לתוצאות. אני עליון על כל. אני פטור מלהשיב לקטני ארץ. אני עושה מה שמתחשק לי.כדי להשתעשע. לכן אני דואג להיות בלתי צפוי, ומכה פה ושם בטרם עת, כי זה מרגש יותר... הרי אתם מתנחמים בכך ש"אני נותן, ואני לוקח"

אני - אז למה להתחנן אליך ולהתרפס, כשאיננו יודעים אם זה יועיל או לא ?

הקב"ה - כי אני עליון ובני אדם הם תחתי. לכן עליהם לכרוע ברך ולהתחנן מכל הלב. כל זאת כשאני חופשי להחליט מה שארצה ופטור אפילו מהצורך להשיב להם תשובה.

אני - אם אתה מתפעל עד היום את בני האדם, החיות, הצמחים ואיתני הטבע המאיימים, הרי שאתה רודן אכזר ביותר האחראי לסבל הגדול של העולם.

זה היה כנראה יותר מדי. כי מלאכי השרת:קראו לפתע "תם הראיון", והם אחזו אותי בידיהם, להורידני למטה. התעוררתי.

עתה התפניתי לחשוב על הדברים ואמרתי לעצמי: "אין כל ספק ששלמות הבריאה דוחפת לחשוב שאכן היה רגע

בו היה בורא, או בורא עם פיצוץ שהפיח חיים בברואיו.

אך מאז, הגיוני מאוד שעולם זה מתפתח לפי יחסי הקיום בין אדמה ומים המגדלים צומח; צומח המאכיל בעלי חיים, הנטרפים על ידי חזקים מהם (כולל בני אדם) שיגרה מתאבקת בנסיון להישרדות בתוך ההתפתחות. אך בתוך פעילות

שכזאת, יש גם תקלות ותקרים. זהו על כן מקורם של הדברים הרעים המעכירים את חיינו.

אל יספרו לי, ש"היושב במרומים" מנהיג כך את העולם. אין כל סיבה שהוא יהרוג משפחה שלמה בתאונת דרכים

עדה שלמה במגיפה, או חייל צעיר המטפל בזוג הוריו העיוורים. אלה הן תקלות טבעיות בכל תהליך, עם גורל בלתי צפוי. אך אסור בשום אופן לראות בכך "רצון אלוהים". לראות בהריגת מיליון ילדים בשואה שזה נעשה מרצונו, ואסור אפילו לומר החלטה משלו גרמה להריגתו של היתום אסף רמון, שאביו נהרג בשליחות האומה אך שש שנים קודם לכן.

יש מקום לקדש, להלל בחגינו ובמועדינו את היישות של קיומנו עלי אדמות. אך עלינו להפסיק לחשוב, שתחנונים וכריעת ברך לפני "רודן העולם", יוצרים סיכוי כלשהו למניעת האסונות. יש להשלים עם העובדה, שהאסונות הם תקלות

טבעיות בתהליכים כה ארוכים ורבים. זהו היוצא דופן הבלתי צפוי גם ל"אדון העולם", שהיינו רוצים כי גם הוא יחוש שזהו אסון בלתי צפוי גם עבורו. טוב לנו יותר אם יהיה אלוהים "מופתע והמום ועצוב" למשמע התקלה שהיתה לבשורת האיוב, מאשר לחזור ולומר שהוא גרם לאסון מתוך שיקולים אלוהיים משלו, שלנו אסור לתהות על קנקנם.

משה ברק. ער"ה ה'תש"ע