22.7.09 גייזי : מה שקרייתים
זוכרים
מי לא זוכר באהבה את ילדותנו בקרית חיים, את החול המפציע בין אצבעות הרגלים
היחפות, בהליכה דרך הדיונות לחוף הים, את הריחות של פריחת ההדרים בחצרות או ריח
הגויאבות, את ריח גבעת הנרקיסים, את הדגים במי הקישון או הדגיגים של תעלת ה"אפוערה", את המורה שלום עטיה , את חגיגת
הבכורים המסורתית בבית הספר, את טריטליס מתקן האופניים,
את מולקה הסדרן של הפועל, אשר ארב למתפלחים לקולנוע הקיצי, את
מוטקה קרצמן אשר "קרע" את הכביש הראשי
בדהרות האופנוע, את וונדרמן על הסוס ,את רשקס מפעיל מכונת הקולנוע ....והתרגום בבית העם. את
ערבי הקן וה"פעולות " בתנועה, את הכביש הראשי ואת הפרלל, את
"הקפה" בפינת רחוב ה' ואת המזנון של סרדני. והצריף,
את השחייה אל המצופים, את שוני ועזרא מהפועל ק"ח, אלה הם רק פירורי
זיכרונות של ילדות יפה בקרית חיים. הריחות. הזיכרונות, הורינו, המורים
וחברינו כל אחד ואחד ,כל זיכרון הוא פיסה מתוך תמונת הפאזל אשר מרכיבה
את תמונת נוף ילדותנו.
גייזי.
גויאבה