15.3.10 גייזי : על ספרו של אבינדב בגין- "סיום הסכסוך"

בשונה ממסורת המשפחה –אבינדב בגין משוחרר מסיסמאות לאומניות, וכתיבתו היא מלאכת חשיבה מקורית ועצמאית.

כשאבינדב מתנגד לציונות, זו אינה התנגדות או התנכרות לתנועה הלאומית שלנו,אלא התנגדות לכל התארגנות על בסיס, קבוצה

עם זהות המפרידה את עצמה. אלה הקוראים "בילדי בילדי" או אלה המתגנדרים באהבת ארץ ישראל, אלה כמו אלה,על פי בגין הצעיר

מסמלים צביעות : כי אהבתם אינה אלא שנאה לאחר, כך הדתות האחראיות לזריעת שנאה ולשפיכות דמים, את הביטוי לכך הרי אפשר

לראות ביציעים של מגרשי הכדורגל,יותר מאהבת הקבוצה שלהם הם שונאים את הקבוצה היריבה. על האדם ,לפי בגין הצעיר ,להשתחרר

ממנהיגויות פוליטיות דתיות וגורו למיניהם, לא להיות תלוי "בהדרכה והכוונה" אלא להיות הוא עצמו ופתוח לזולת. להשתחרר מהתארגנויות

המפרידות בין אדם לאדם. בגין קורא לספרו "סיום הסכסוך" אבל החיסרון הגדול של הרעיון, כמו של רעיונות אחרים ומוזרים,

הוא בחוסר יכולתם להתממש על פי הטבע האנושי.....

לדעתי האישית, הזדהות לאומית היא תופעה הנחוצה לקיומו הבריא של האדם, בתנאי שהיא מבוססת על ערכים חיוביים של כבוד למסורת,

לערכים ולסמלים, וגם מכבדת את ההזדהויות של הזולת, רק מהרגע שהזדהות הופכת ללאומנית עם סימני היכר של שנאה אי כבוד ושלילה

של ההזדהות לאומית של אחרים, או אז הי זורעת שנאה מדון ושפיכת דמים. גייזי

> אודות הספר