10.2.09  עם אהוד נצר    

                    

ממצאים   1>  http://www.pbase.com/geyzi/image/112672130

              2>  http://www.pbase.com/geyzi/image/112672131 

 

 

21.11.08         >   הרודיון עדיין בחדשות

 

 

           *************************************************************

  8.5.07      פרופסור אהוד נצר / מנצ'ל – חוקר ההרודיון.    קליק > אהוד בנחל עוז 1954

                         אהוד בנם של המחנכים למשפחת מנצ'ל, חבר נחל עוז בראשית ימיה, חוקר ארכיאולוג בעל שם ומצליח.

                         גלוי קברו המיסתורי של הורדוס הוא גולת הכותרת ושיא הקריירה שלו

שמו של אהוד נצר מוזכר בחדשות כמגלה הקבר בחפירות הארכיאולוגיות בהרודיון.

 

    קראו בעיתון הארץ:

http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/856785.html  

 

(וידאו הרצאה של אהוד  >   http://www.youtube.com/watch?v=QXuhfVX6Rvk )

 

  קברו של המלך הורדוס התגלה באתר הרודיון ליד ירושלים; כך הודיע  הפרופ' אהוד נצר מהאוניברסיטה העברית. גילוי קברו של המלך הורדוס פותר את אחת התעלומות הגדולות שהעסיקו את הארכיאולוגים בארץ ישראל מאז ומעולם, וצפוי לעורר התרגשות גדולה בקרב ארכיאולוגים והיסטוריונים בעולם. זהו הממצא האישי ביותר של הורדוס שהתגלה עד היום, שעשוי ללמד עליו ועל נסיבות מותו.

נצר, הנחשב לאחד מבכירי חוקרי הורדוס, מנהל חפירות בהרודיון מאז שנת 1972 בניסיון לאתר את קברו של מלך יהודה. במסיבת עיתונאים שערכה האוניברסיטה העברית נמסרו פרטים נוספים על הקבר

לפי נצר, הורדוס בחר להקים את אחוזת הקבר שלו באתר הרודיון, משום שבמקום התרחשו שני אירועים דרמטיים לו ולבני משפחתו. בשנת 43 לפני הספירה, בזמן שהורדוס היה עדיין מושל הגליל, הוא נאלץ להימלט יחד עם בני משפחתו מירושלים, לאחר שאויביו הפרתים הטילו עליה מצור. ליד אתר הרודיון התהפכה מרכבת אמו של הורדוס, והמלך נתקף היסטריה עד שהתברר כי האם נפצעה באורח קל. זמן קצר אחר כך השיגו הפרתים את הורדוס ופמלייתו, אך בקרב שהתפתח ניצחו הורדוס ואנשיו.

בהרודיון בנה הורדוס את אחד המתחמים המלכותיים הגדולים ביותר בעולם הרומי-הלניסטי ששימש ארמון מגורים, מקום מקלט, מרכז מנהלי ומאוזוליאום. הורדוס בנה תחילה תל מלאכותי בצורת חרוט, כדי שייראה מירושלים ועליו ארמון מבצר מוקף מגדלי שמירה, ששימש אותו רק לימי מלחמה. למרגלות התל הוא הקים ארמון נוסף, בגודל של עיר קטנה, שכונה "הרודיון תחתית" וכלל מבנים רבים, גנים מפוארים, בריכות מים, אורוות ומחסנים. הורדוס לא חסך במשאבים בניסיון להפוך את הרודיון לאתר מנקר עיניים בפארו. הוא הביא לאתר מים באמצעות מוליכי מים מבריכות שלמה, וייבא אדמת גן משובחת בשביל הגנים שהוקמו בלב המדבר.

יוסף בן-מתתיהו כתב על ההרודיון, כי "לא רק מראה הבתים בפנים היה תאווה לעיניים כי אם גם מחוץ היה עושר רב שפוך על הקירות והקרנות והגגות (...) וגם בתחתית הגבעה הקים הורדוס בנייני מלוכה אחרים, בית מסכנות לכלי בית המלך ובתי משכן לעבדיו, עד כי דמתה המצודה הזאת לכל חוקיה לעיר שלמה בתחום ארמון-מלכים".

לאחר מותו של הורדוס המשיך בנו ויורשו ארכילאוס להתגורר בהרודיון. לאחר שיהודה הפכה לפרובינקיה רומאית, שימש הרודיון מקום מושבם של הנציבים הרומאיים. עם פרוץ המרד הגדול ברומאים נפלה הרודיון לידי המורדים, אך הם מסרו את המקום ללא קרב לרומאים לאחר נפילת ירושלים בשנת 70 לספירה. 50 שנה אחר כך שימש הרודיון את המורדים במרד בר-כוכבא, אך לאחר מכן ננטש. במאה ה-5 לספירה התיישבו במקום נזירים ביזנטיים ולאחר מכן מצורעים, עד שהמקום ננטש סופית במאה ה-7. החפירה הארכיאולוגית הראשונה באתר בשנים 1956-1962 נערכה על ידי נזיר פרנציסקני, ובמהלכה התגלו מרבית השרידים המוכרים כיום. במהלך מלחמת ששת הימים נכבש האזור על ידי כוחות צה"ל, ובשנת 1972 החלו לחפור בו הישראלים.

עמירם ברקת
  =   מאמר בעיתון הארץ  8.5.07