Get Adobe Flash player

דן רונן : חבורת הרוקדים

 מצ"ב תמצית הרצאה שנשאתי לפני חבורת הרוקדים הירושלמיתבערב יום העצמאות על שירים שעלו עם עולים ,ההרצאה היא על מקורות "השיר ה עבריועל השפעות העליות השונות על התפתחותו.פרק בהרצאה עוסק בהורה הישראלית - ריקוד החלוציםלדעתי הנושא  כולו ובמיוחד הקטע על ההורה יעניין את הקריתים  שרקדו הורה בכ"ט בנובמבר בלילה ברחוב הראשי של הקריה "פינת רחוב ה'. איך הפכה ההורה לריקוד החלוצים?  איך הייתה בה גם שלילת הגלות וגם המשך החסידות? מה כתב על כך אברהם שלונסקיאיך רקדו בקן השומר הצעיר קרית חיים בלילות שבת שעות הורה באותה התלהבות  כמעט כמו בחצר הרבי . לגבינו - השירים של פעם הם בבחינתלא רק אל שנות נעורי אני מתגעגע כי אם לאש שלהבתן"

(רבי אורי מסטרלסקי) 

בברכה ובתודה,
דן רונן

  ערב יום העצמאות תשע"ה 2015

עולים שעלו עם שירים - ושירים שעלו עם עולים
"שיר שיר עלה-נא" (כותרת ספרו של נתן שחם)

בשנת 1925 בחוברת תיאטרון ואמנות, כותב א-רן:
"אין שירה, קשה לחיות בלי שירה, נחוצה לנו שירה, תנו מילים ומוזיקה, מלוא החזה שירה אמיתית עברית,
הכל דורש זימרה".
"עם ששר חי ועם שחי שר" כתב י.ל.פרץ
בתחילת הדרך ניכרות ההשפעות החסידית ("ניגונים הם מו"מ באמנוה"), האידית, הרוסית, התימנית, הערבית, הלדינו, ועוד. היום בארכיוני השיר העברי, יש למעלה מ- 160 אלף שירים.

דוגמאות: עליה ראשונה: אם אשכחך (ציון תמתי), המחבר דוליצקי בביאליסטוק סוף המאה ה- 19
חושו אחים חושו ( 1902) שיר אידי מילים עבריות לעידוד עליה.
יש לנו תיש (ורשה 1902) המחבר יצחק אלתרמן אביו של נתן אלתרמן, שיר ילדים שנתכתב לבני העולים
מעל פסגת הר הצופים , מנגינה אידית מילים אביגדור המאירי

עליה שניה ושלישית: השפעות שירי עם רוסיים ואידיים, שירי ביחד, שירי עבודה והורה ובין השאר: ארצה עלינו, אנו באנו ארצה, הבו לבנים, מי יבנה בית בתל-אביב (לוין קיפניס ונחום נרדי מאורעות 1929). בוקר בא לעבודה, זיבחו צדק, גילו הגלילים, אל יבנה הגלילה ועוד.


שירים שצמחו מבתי ספר

שיר המעפילים (אל ראש ההר); בשנת 1912, ד"ר בוגרשוב מנהל גימנסיה הרצליה, ביקש מהמורים שיכתבו שיר, לקראת טיול של מכבי הצעיר והגימנסיה הרצליה למצדה, ליד אחד הצוקים נעצרו התלמידים חסרי נשימה, שלשה הצליחו לטפס לפסגה וביניהם ל.א. סוקניק ולוין קיפניס שאת רשמיו הנציח בשיר.
בחשאי ספינה גוששת 1934 (שנהר ופוסטוצקי)

ניחוח המזרח
בהשפעת עליית יהודי תימן וארצות ערב, ובין השאר:
למדבר שאנו, (שרה ברכה צפירה בפתיחת שידורי קול ירושלים), מרים בת ניסים, רומיה ויואל, לנר ולבשמים, יש לי גן, אל תפחדי תמר (מרדכי זעירא), דודי לי (שרה לוי תנאי), עץ הרימון, לחן פרסי (מילים אלכסנדר פן), הפינג'אן (שיר ארמני).

שירה ערבית
בין השאר: דבקה החמור (עמנואל זמיר) שאנו בתוף (זמיר), דבקה רפיח (שיר ערבי בדואי המילים עמנואל זמיר) ועוד.

שירים רוסיים
שירים רבים עם מילים עבריות כמו: פרחי הגן,בין גבולות  , הבו לנו סוסים (שירי קוזקים שירי המהפכה וכ"ו).

תנועות הנוער
השפעה של שירים רוסיים ושירים גרמניים של תנועות הנוער הגרמניות והיהודיות בגרמניה. כמו: בלאו-וייס; שירה הנוער, מתנוסס הנס על תורן, להבה עלי להבה.

שירי יידיש בעברית
שירים כמו: , דונה דונה, טומבלליקה, רקפת עוד.

שירים בהשפעת לדינו- ספרדית יוונית וצרפתית
שירים כמו: אני חולם בספרדית, אברהם אבינו פדרה קרידו, אברה-טו, פררה ג'קוב, כשנמות יקברו אותנו.

"על כל אלה השירים כתב אריק איינשטיין: "זה לא געגוע, סתם נעים להיזכר, אני לא רוצה להתעמק מדוע, זה בא ונמוג מהר". ושר יוסי באי: "זה לא יחזור זה כבר איננו, רק זיכרונות רק זיכרונות".

ניתוח התופעה של הזמר העברי

לשירים שליוו את העולים ואת  ההתיישבות נוצרו במסגרת החלטת הקונגרס הציוני 1905 על יעד מרכזי של הציונות והוא יצירת תרבות עברית ישראלית. לשירים אז היו שתי מטרות עיקריות:

המטרה האחת היתה יצירת שירי עם כמו לכל עם נורמלי וזאת במסגרת האידיאולוגיה הציונית על יצירת "יהודי חדש"
- פרודוקטיבי, חזק וכ"ו, לכבוש את העבודה העברית להגן על היישובים, לאהוב את הארץ ולטייל בה ("לעבודה להגנה לקיבוץ להכשרה"). השירים הושפעו גם מהשאיפה של דוד בן גוריון, לבסס את התרבות הישראלית על התנ"ך, ועל מיזוג העדות. מבחינה מוזיקלית, המטרה היתה ליצור יצירה חדשה על יסוד היצירות הקיימות ובהשראת התרבויות השונות של העולים, המטרה היתה להיות מושפעים אבל לא שבויים בהם.

המטרה השניה (הלא מוצהרת) - לאפשר ביטוי של געגועים לבית אבא ואמא ולמורשת הבית שעזבו.
דוגמאות לשילוב של שתי המטרות: השירים ביידיש - מצד אחד מלחמת שפות, מצד שני התרפקות על מנגינות ביידיש ומורשת הבית שעזבו בגולה.

שירים רוסיים נקלטו כשירי עם לא רק בגלל המנגינות היפות הפשוטות הרגשניות והמלהיבות, אלא גם משום שביטאו מהפכה, מאבק של העם העובד ושל איכרים מנוצלים ושל אהבת מולדת; השירים עודדו אמונה ברעיון הציוני והתאימו לאידיאולוגיה הציונית.

עולי העליה השניה והשלישית שרבים מהם עלו מרוסיה, השפיעו על התרבות, הם תיעדו, כתבו ויצרו. זו היתה אחת הסיבות ששירים רוסיים ולא השירים הרומנים והצוענים, הפכו לשירי עם ישראליים וזאת על אף שהעולים מרומניה הקדימו את העליה מרוסיה בעליה הראשונה.

מדוע בכל זאת ההורה הרומנית הפכה לריקוד של החלוצים - כי מצד אחד היה בה שלילת הגלות ויציאה מהגטו, ומצד שני היא היתה מעין המשך של המתכונת החסידית של ריקודי מעגל שהיה בהם ביטוי להתפשטות הגשמיות לאקסטזה, לדבקות ואמונה, לגבי החלוצים האמונה היתה באידיאולוגיה הציונית ובחלום הקמת מדינה עברית (לא במקרה הפכה ההורה לסמל חגיגות העצמאותהחל מההורה הספונטנית עם החלטת האומות המאוחדות על הקמת מדינה יהודית כט' בנובמבר 1948).

וכך כתב שלונסקי "ההורה החסידית והשירים של החלוצים היו ביטוי לא מאיים, על רבדים של מסורת יהודית גלותית וכוח חזק של המשכיות שפעל מדעת ושלא מדעת" (זה איפשר לנו בקן קרית חיים של השוה"צ לרקוד הורה בליל שישי באותה התלהבות כמעט כמו בחצר של הרבי).
ההורה הפכה לריקוד החלוצים גם משום שרוב החלוצים היו גברים מה שהקשה ריקודי זוגות.

התימנים תפשו מקום מרכזי בהשפעתם, לא רק משום שהיו הראשונים לעלות לארץ, אלא משום שהמקורות של שיריהם היו עבודת הקודש, והושפעו משיר השירים, התנ"ך וכ"ו, וזה קרה על אף הקיפוח ממנו סבלו העולים מתימן (תרמ"ב 1882 ואילך). השפעתם היתה גם בגלל הדימוי שהם ממשיכי המסורת התנכית ובזכות תרבות השירה המסורתית המפותחת שלהם בהשפעת שיר השירים.

הערבים התרבות הערבית נתפשה כתרבות ילידית ובמיוחד שירי הרועים הבדואים, החלוצים ראו בהם ביטוי של חיזוק הקשר לארץ ולנופיה. המלחינים הישראלים הוסיפו לשיריהם גוון מזרחי, להרכב התיזמור (האקורדיון עם חליל רועים, תוף מרים, טמבור וכ"ו), וכתבו בסולמות עם משקלים מזרחיים, סילסולים וסינקופות כתבנית מלודית.

מורשת העדות - מקור חשוב של שירי העם והצלחתם היתה ההכרה שהמטען של מורשת העדות חייב להיות נכס תרבותי כללי ולא עדתי בלבד.

כך בזכות ההשפעות שאוזכרו ונוספות, הדבקה נמהלה בצעדי הקרקוביאק, ההורה ב"אל גינת אגוז, שירת הבקשות בהבו לנו סוסים וכ"ו".

שירי העם יצרו מודל של קיבוץ גלויות המקורות השונים שווים השפעתם היתה מעין שילוב של ניגודים משלימים. השירים איפשרו דיאלוג עם העבר מבלי שיהפוך לאיום. הפתיחות לסיגנונות השונים איפשרה הסתגלות לשינויים מבלי שיערערו את המקורות המסורתיים; המפגש עם שירי העולים לתקופותיהם העשיר את השירה העברית בארץ ישראל.

האם שירי הזמר הישראלי ישארו? - לדעתי כן, לא כולם אלא הטובים שבהם, אלה העונים לצרכים של חברה מתגבשת. וכן אלה שיש בהם תרומה להתמודדות עם גיבוש הזהות הישראלית המורכבת ולדיאלוג בין ההווה והעבר היוצר את העתיד. יש בשירים גם השאלות וגם ההצעות לתשובות.

לגבינו השירים הם בבחינת: "לא רק אל שנות נעורי אני מתגעגע, כי אם לאש שלהבתן" (רבי אורי מסטרלסקי).

לגבינו השירה היא "טל העולם היא המגינה עלינו מפני הגלים הדלוחים והעכורים העומדים עלינו יום יום ושעה שעה, ומפני הכיעור והכמישה שאין מיסתור מפניהם".(יעקב פיכמן תרגום מיידיש)

                                                       דן רונן

Joomla! Debug Console

Session

Profile Information

Memory Usage

Database Queries