Get Adobe Flash player

אלי סט : גרימי ז"ל

  גרימי  

ב- 12 במאי 2019 הגיעה הידיעה שגרימי עזב אותנו, למחרת הוא הצטרף לאדמת עין-גדי שאהב.

אני בז לתיאורים מוגזמים, אבל על גרימי אין לי אלא המילים הבאות: בכיר חוקרי ה"שירים רוסיים" (שירים שאומצו לזמר העברי מארצות הגוש הסובייטי) בדורנו.

שמעתי עליו לראשונה בסוף המאה הקודמת, כשמחקר שלי על "שיר רוסי" הגיע לקיר אטום ונזקקתי לעזרה. כשהגיעה עזרתו, בכמה דיסקטים, היה בהם כל האוצר הדיגיטאלי שהיה ברשותו של גרימי, לא רק על אותו שיר בעייתי אלא על כל ה"שירים רוסיים".

ההתכתבות בינינו נעשתה אינטנסיבית כשהתמניתי, לפני כ- 10 שנים, לעורך ז'אנר "שירים רוסיים" ב"זמרשת". לגרימי היה ידע בהיקף ובעומק שקשה לתפסם ומה שהיה מופלא עוד יותר - ההתמצאות שלו בהיקף האדיר ובעומק הדברים.

לעתים היינו מתווכחים. גרימי היה דעתן קנאי. אהבתי להתווכח איתו. ויכוח עם גרימי הכריח את הצד השני להיות במייטבו ולהתמצא בצורה מושלמת בכל העובדות, עד הפרט הקטן ביותר (ר' הפולמוס שלו עם עפרה אורן  https://ofra-offer-oren.com/about/). תוצאות ויכוח עם גרימי לא היו יכולות להיות טריביאליות.

הייתה לו, לגרימי, גם יכולת ההמראה להשערות רבות השראה. כרגע מה שעולה בזיכרוני, כתרומה רבת ערך, ייחודית של גרימי - ההשערה שלו ובעקבותיה הגילוי שתרגומו המקורי של אברהם שלונסקי לשיר "שלום עירי נוחמה" היה תרגום נאמן למקור על "ימאים" שבראשם "רב-חובל" ורק מאוחר יותר שינה שלונסקי את התרגום, למה שכנראה התאים יותר להצגה "שי לחייל" - "טנקאים" ובראשם "ראש הפלוגה".

הנה הסיפור כפי שמופיע באתר "זמרשת".

חבל על ד'אבדין ולא משתכחין.

  אלי סַ"ט

 

ב-1944 תרגם אברהם שלונסקי עבור ההצגה "שי לחייל" של תיאטרון "המטאטא" ארבעה שירים: "שיר בני-חיל", שנשכח מאז, "במחפורת", שהיה תרגום אחר שהצליח להתחבב יותר ושמו "תהבהב לה האש בכירה"; ואילו "תכול המטפחת" ו"שלום עירי נוחמה" הפכו לנכסי צאן ברזל בין "השירים הרוסיים" של הזמר הישראלי. שרנו אותם, אהבנו אותם, ומי שם לב לעובדה שסביב "שלום עירי נוחמה" יש משהו תמוה?

שיר המקור (הרוסי) נקרא "ערב במעגן" והוא מספר על מלחים המפליגים למלחמה. הנוסח העברי של שלונסקי עוסק בטנקיסטים. התכנים הימיים אולי לא התאימו להצגת "שי לחייל", אבל מאחר ובטקסט לא היה כל תוכן "ימי", מדוע הוא נקרא "ערב על הים"? (כפי שאפשר לראות בתכנייה של "שי-לחייל").

במאי 2013 התחלנו ב"זמרשת" לרכז חומרים על "שלום עירי נוחמה" לצורך עריכתו המחודשת באתר. בין השאר הגיע מכתבו של צבי (גרימי) גלעד מעין-גדי, מחוקרי השירים הרוסיים שבזמר הישראלי, ובדבריו השערה ששלונסקי תרגם תחילה את השיר בצורה נאמנה למקור, כלומר על ימאים, וקרא לו "ערב על הים". אולם מסיבה כלשהי החליט בעצמו או התבקש לשנות את תוכן השיר וכך עשה.

גרימי לא הסתפק והציג את השערתו בצורה מפורטת:

בבית הראשון (שורה רביעית), במקום "גם ראש הפלוגה יזמר", שיער גרימי שהנוסח המקורי היה    "גם רב-החובל" יזמר.

בפזמון (שורה שנייה), במקום "מחר נצא אי שמה" , שיער גרימי שהנוסח המקורי היה "מחר נצא הימה".

ובבית השני (שורה שלישית), במקום "על כת טנקאים", שיער גרימי שהנוסח המקורי היה "על כת ימאים".

ב-23.5.2013 כתב גרימי תזכורת על השערתו וכך עניתי לו: "ההשערה שלך הדליקה אותי, וכבר פניתי לקבל אישור להכניסה". עוד באותו יום התקבל האישור. אל יֵקל הדבר בעיניכם: לא כל ארגון היה מאפשר לפרסם תחת שמו השערה מרחיקת לכת כזו ללא תשתית עובדתית משמעותית. ואמנם פרסום ההשערה עורר הסתייגויות. התשובה העיקרית שענינו למתנגדים לפרסום הייתה: לא מתקבל על דעתנו ששלונסקי, בדעה צלולה, ירחיק מהשיר כל רמז לים ולימאים ועדיין ישאיר את שם השיר "ערב על הים". עמיתנו, חוקר הזמר הרוסי אורי יעקובוביץ', הפנה את השאלה לקובי לוריא. בתאריך 25.5.2013 ענה לו קובי במייל, שברשותו צילום של השיר, מעזבונו של איש "המטאטא" יעקב טימן. (המסמך המקורי נמצא כיום בארכיון התיאטרון). קובי סיפר שכבר לפני זמן שם לב שתחת הדף המודפס הבחין בדף נוסף עם כתב-יד (כלומר המסמך מורכב משתי שכבות), אבל לא בדק את זה מעולם. כשבאה בקשתו של אורי, בדק קובי לעומק והבחין ששם השיר בדף המודפס מופיע כשאחריו סימן שאלה ("ערב על הים (?וכן שתחת הדף המודפס ניתן להבחין בשכבת כתב היד (קרוב לוודאי שזהו כתב-ידו של שלונסקי), ובה כתוב:

"רב החובל" שעודכן שם ל"ראש הפלוגה"

"ימאים" שעודכן שם ל"טנקאים" (בדף המודפס הכתיב הוא "תנקאים"; כנראה כתיב רווח באותה תקופה).

שינויים אלו מסבירים את סימן השאלה שאחרי שם השיר בדף המודפס. סימן השאלה נכתב שם, כנראה, כדי להזכיר שצריך למצוא שם חדש (דבר שלא נעשה).

 

מעבר לפרטים הוצדקה השערתו של גרימי: לפני הנוסח המוכר של "שלום עירי נוחמה" (על טנקיסטים) כתב שלונסקי נוסח יותר קרוב למקור הרוסי (על ימאים) שנשא את השם "ערב על הים". נוסח מוקדם זה שונה לצורך התאמתו להצגה, אבל השם "ערב על הים" נשאר ואף הודפס בתוכנייה, כנראה בהיסח הדעת.

בדיעבד ברור שלגרימי לא הייתה "הארה שמֵימית" מקרית והשערתו התבססה על ניתוח מדוקדק של כל העובדות הרלוונטיות.

כמעט שבעים שנה לאחר כתיבת הגרסה הראשונה (הימית) של השיר היא עלתה מתהום הנשייה, והיא מקבלת פרסום ראשון ב"זמרשת".