Get Adobe Flash player

גייזי: חיים גורי שפגשתי.

גייזי: חיים גורי שפגשתי.

תהיה זאת יומרה לומר שהכרתי ממש מקרוב את האדם הנפלא הזה, אבל היו לי כמה פגישות ושיחות מעניינות אותן אני זוכר. חיים לא היה פוליטקאי, היושרה שלו הנאמנות לאמת ללא פשרות חוש הצדק והחברות  שהיו טבועים בו  לא התאימו לעשייה ולקומבינה פוליטית. חיים היה  יהודי ציוני נאמן וישר כמו סרגל ,המתקומם על כל עוולה, הציונות הטהורה שלו הייתה   מהסוג שממשלות ישראל לא הצליחו להגשים מאז ועד היום....הארץ וגורלה היו בנשמתו  והעשייה הפוליטית כמשפיעה על גורל המדינה ענינה אותו מאד והוא הרבה להביע את דעתו  תמך במה שנראה לו ולא חסך שבטו ממה שלא נראה לו. הוא היה איש תנועת העבודה וקשור למפלגת אחדות העבודה, ובהתפעמותו מארץ ישראל חגג עם אלתרמן ואנשי ארץ ישראל השלמה אחרי מלחמת ששת הימים....אך לאחר זמן כשהבין לאיזה אסון  הכיבוש וההתנחלויות מובילות, הוא לא התבייש לשנות כיוון והפליג בביקורת על מדיניות הממשלה , על הגזענות, העושק והקרע בחברה, המציאות בארץ קוממה אותו עד יומו האחרון.

        הפגישה הראשונה שאני זוכר הייתה ביום חתונתי הראשונה ,עם אחותו זהר ז"ל (אמו של בננו יפתח), במרץ 1955 הלכנו בחצר המשק ושוחחנו כשממול נפרסה כמו על כף היד רצועת עזה וחיים העיר לי : "המצרים כבשו ושולטים שם אבל הארץ לא שלהם והיא תחזור אלינו..." .   לאחר שנים התארחתי אצלו בירושלים עם בני יפתח (האחיין של חיים) ומה שאני זוכר היא הביקורת הקשה על משה דיין... כפי שעשה גם אביו ישראל גורי כעבור שנים בדירתי  בנחל עוז.           לאחר "העלייה" שלי על מוקש  נפגשתי  אתו בבית הוריו בגבעתיים היה חם, אנושי וחכם .   בפעם האחרונה שנפגשנו זה היה בחתונת בן אחותו זהר בשנת 2011  כשזיהה אותי קרא בשמחה לעליזה אשתו "גייזי כאן גייזי כאן" וכשהתברר שיעל היא אחות עדי חרלף  שהרבתה לקרוא משיריו ,לא היה קץ להתרגשות ולשמחה. הוא לא היה רק משורר מוכשר פורה וחכם, הוא היה "אמנש", מהסוג שכל כך חסרים היום בנופינו.

גייזי

תמונה משפחתית > מרץ 1955