Get Adobe Flash player

דב כהן: נכתב לזיכרו של יאיר רון

(נשלח לבקשת איה)

לכל הילדים: אנחנו הילדים של שנת 1940

נולדנו לתוך מלחמה,

נולדנו בשנה כמו ירון לונדון

כמו אבי לניר,

כמו אסא כשר,

בשנה שבה האיטלקים הפציצו את ת"א,

בשנה ש'הפטריה" העמוסה ביהודים המבקשים להגיע לארץ 'התפוצצה ממטען עצמי.

הלכנו לגן מרים,

למדנו בביהס ע"י הרבה חול,וגם עי" עצי תות.

היו לנו שרותים עם רווחים גדולים,דלתות מתכת אפורות.

כוסות לקקאו מאלומיניום.

שולחנות מעץ עם תאים.

בהפסקה שיחקנו סוס ארוך וסמאל.

היו לנו חולצות כחולות ושרוכים אדומים[פה ושם לבנים].

האמהות שלנו עמדו במטבח עם סינר וחיכו לנו לצהריים.

בבוקר ע"י הדלת היה עתון "דבר" פה ושם "על המשמר."

שמונה עשרה שנים היינו במן מיקשה של "יחד,"חשבתי:

 החוסן הזה לא יוכל להתפזר לעולם.משהו  שהוא מעבר לזמן ולמקום.

 

ובתמונת סיום גן מרים אני עומדת על ידך נוגעת לא נוגעת במותניך,

תמונה >בגן מרים

אתה רציני יאיר,ראשך גלוח וחריץ לבן של צלקת. 

חכם,ידען,ציני, חלק טוב של ילדות ונעורים....

כולם מקדשים את שנת השבעים ושבע וחשבתי שנעשה מסיבה

ותיקח אותי לסיבוב  על הכסא.

נורא עצובה ילדים טובים של שנת 1940

 

מודעת אבל > חברי עדת שדמה 

בית עלמין עתלית