Get Adobe Flash player

רמי הופמן משלים מידע על סבו קלמן הופמן מחלוצי התעשייה בארץ

רמי הופמן משלים מידע על סבו קלמן הופמן מחלוצי התעשייה בארץ 

בינואר 2011 הופיע כאן באתר סיפור "הקטר מנהריים" בעקבות 

,תמונה מסתורית שיהודה להב(לנדסברג) מצא בארכיון המשפחתי 

 ובה מוזכר "מפעל הופמן את פחטר"  > התמונה

בעזרת ידידנו ההיסטוריון ד"ר מרדכי נאור פענחנו את הסיפור כמתואר

                         חידת פחטר-הופמן   

  

 לאחרונה יצר אתנו קשר רמי הופמן  נכדו של קלמן הופמן והוסיף

לידיעתנו את המידע הבא:

אני מעביר לך כמה צילומים הקשורים בעבודות פחטר הופמן בעיקר מול חברת החשמל פרויקט תחנת חשמל רוטנברג בנהריים.ובקצרה, מעט אודות סבי קלמן, והסיפור הוא סיפור חלוציי תעשיית המתכת שאינו מפורסם משום מה (אולי משום מיתוס החקלאות):קלמן הופמן עלה ארצה עם הוריו מרוסיה בשנת 1890,בהיותו בן 16. מקצועו שרכש ערב עלייתו היה שען וחרט עץ. בארץ התבלט במפעלי ליאון שטיין, אותו חלוץ נשכח וחשוב של תעשיית המתכת העברית, שתרומתו לכלכלה בארץ בגין פיתוחיו והמצאותיו החזיקו את היישוב בחיים, ממש כך { שטיין המציא את הפילטר למשאבות הפרדסנות בארץ הפילטר שאפשר מאז ההמצאה את שילוש השטחים שהתאפשרו לנטיעת פרדסים, וכן המציא את הגזוגנרטור שאפשר להתגבר על המחסור בדלק עקב הקיצוב הטורקי שנבע ממלחמת העולם הראשונה ובכך כן להפעיל את מנועי משאבות הפרדסים, למנוע התייבשות הפרדסים ולייצר תפוקה חקלאית נחוצה לישוב דאז}.שטיין שחסר חרטי מתכת, שכנע את קלמן להסב מקצועו למקצוע חרט מתכת אצלו, שם התקדם קלמן והתפתח להיות מנהל עבודה.

 ב 1910 נכנס מפעל שטיין לכינוס נכסים מטעם בנק אפ"ק הוא לימים בנק לאומי *, וקלמן מצא עצמו בחוץ. הגם שהיה ממציא  ובעל מקצוע מעולה החליט לחפש שותף שיביא הון וקשרי שלטון ולהקים כך מפעל מתכת משלו. (ניסיונו אצל שטיין הביאו לתובנה כי לא מספיק שאתה מומחה טכנייש צורך לטפל במימון בשיווק ובקיצור בניהול עסקי כדי להתקיים. הוא מצא את שלום פחטר שעלה אז מפולין ושהיה מקושר עם אנשים חשובים בישוב דאז. הוקמה השותפות פחטר והופמן. שותפות זו פרחה וגדלה, ייצרה אביזרים ומכונות בעיקר לתעשיית ההדרים והשינוע אך למעשה יצרה כל דבר ממתכת שהוזמן אצלה. עבודה גדולה שעשו, הייתה אספקת כמה מאות קרוניות  לשינוע ששימשו בהקמת ובתפעול אתר נהריים של רוטנברג וחברת החשמל .אולם בשנת 1929-1930 נפרדו השותפים.  פחטר עבר לעסוק בבניה ובענייני ציבור אחרים  וקלמן עם 3 בניו לקחו המפעל שהיה ברחוב רענן 2 תל אביב, פיתחו אותו, הקימו בנוסף בית יציקת ברזל בפתח תקווה. ועבדו כך עד לאחר קום המדינה.(שלוחה של המפעל בחיפה  יצרה עבור חברת החשמל בנהריים את עמודי החשמל.  ג.) 

* לימים אמר לבונטין מי שעמד בראש אפ"ק ב 1910 בהכאה על חטא סגירת מפעל שטיין, כי תרומת שטיין ליישוב הייתה גדולה מתרומתו של הברון רוטשילד לישוב וזאת מבלי להמעיט כמובן בערך תרומתו של רוטשילד. 

בברכה 

רמי הופמן  

(התמונות)מסמכים מצורפים:

    פחטר והופמן-חשבון (קבלה)  

    המלצה על טיב העבודה

    פיגור בתשלום (לא דבר חדש)

   חייבנו חשבונכם ב- 15 לירות (עבור כטונה ברזל)  

      

נילי פחטר > איך הכל מתחבר כאן

 

הסיכום > "כאן שביתה" 

 

Joomla! Debug Console

Session

Profile Information

Memory Usage

Database Queries