Get Adobe Flash player

משה מנבכי חלשונו-חלופות עבריות למלים לועזיות

פרק מ"א : שִרְדּוּד במקום בְּיוּרוֹקְרָאטִיָה

מָשָה  מִנִּבְכֵי  חֶלְשוֹנוֹ

                                                                              פרק  מ"א

  שִרְדּוּד במקום  בְּיוּרוֹקְרָאטִיָה  (bureaukratia)

 

"ביורוקראטיה" היא מונח שפירושו טרטור אזרח הנזקק למוסדות השלטון, הנשלח ממשרד למשרד, מהפקיד האחד המסתפק במילוי חובה, מבלי להתאמץ לפתור את הבעיה, ומוצא תירוץ להעביר את המשך הטיפול לעמית אחר... וחוזר חלילה.  המונח מורכב משתי מלים: BUREAU  בצרפתית זה  "משרד" עם  KRATOS  שזה ביוונית שלטון, וביחד "שלטון המשרדים".למונח "ביורוקרטיה" נזקקים רבות בלשוננו, אך כברוב המלים הלועזיות, גם הוא רק שם עצם ולא ניתן להטות אותו, ולכל היותר יש שם תואר "ביורוקראטי". מילון אבן שושן מציין את המונח "שרדנות", שהוא תרגום יפה, אך נדמה לי שנסיון ליצור פועל ממושג זה לא יצלח.לכן אני מציע להכניס לעברית במקומו, תוך נאמנות לשורש של "משרד" שבעברית זה גם לשכה וגם שלטון "שרד".  אך לשורש "שרד" יש בעברית כבר משמעויות קבועות אחרות בכל הבנינים.לכן אני מציע כתחליף לביורוקראטיה לעצב את השורש "שרד" במשקל "פעלל", לשורש "שרדד". בדרך זו ניצור פועל שיבטא את השלטון של הפקידות, ואת ה"משרדים" שהם תחנות הטרטור בדרך. אך כאן נוצרות גם משמעויות נוספות, המתארות את חוויית הביורוקראטיה. כי "שרדד" מרמז על "רדד" (כמו שרטט המדגיש רטוט היד, ו"ספרר המדגיש את הפרור למספרים).ועוד יותר. "רדד" פירושו "לרמוס ולהכניע", וכמובן גם "לשטח" - גהץ את נפתוליו האישיים של האזרח הנידון. בקיצור ה"שרדוד" הופך את הנזקק לו ל"שריד" בלבד של מה שהיה לפני שהחל את "המסע".עם מונח זה נוכל לומר:

-   השִרְדּוּד (הביורוקראטיה) הממשלתי, הוא בלתי נסבל

-   במשרדי העיריה השִרְדּוּד (הביורוקראטיה) קטן יותר

     כי הפקידים והאזרחים הנזקקים להם גרים    

    באותו ישוב, ומכירים אלה את אלה.

-   הלכתי לקבל רשיון נהיגה, והפקידים שִרְדְּדוּ

    (אין בלועזית) אותי משך יום שלם.

-   הִשְתַּרְדַּדְתִּי (אין בלועזית) בטיפול במס הכנסה וזה עלה לי ביוקר

-   פקיד מוכשר עולה בדרגה. בעל כישרון מוגבל הופך שַרְדְּדָן

 (ביורוקראט) שעושים הכל לשמור על

    הכסא, ושִרְדּוּד (כפועל - אין בלועזית "לברקרט") האזרח,

    הוא ההוכחה העיקרית לחיוניות מקומו      בעבודה.                 

-   המנהל הסביר שיחליף עובדים, שמשרדיהם שרדודיים

 (ביורוקראטים) ויביא אחרים במקומם.  

 

פרק ל"ט : דלי"ת הנ"ל (ד')

"מה תגיד עליו על מנדל לא מכניס אפילו פנדל..."

              

דלי"ת הנ"ל (ד')

מֶנְדְל

שֶיְינְדְל

 

הפעם זו לא חלופה עברית חדשה למונח שחדר אליה משפה לועזית, אבל ניסיון לתהות על העובדה ש"בעיטת עונשין" אנגלית, הקרויה PENAL TY הפכה בעברית למונח  "פנדל", כהמצאה יהודית שלא קיימת בשום שפה

בעולם.הסקרנות התעוררה אצלי כבר לפני עשרות שנים, כאשר, חיים חפר חרז בשיר השכונה את החרוז הידוע:

"מה תגיד עליו על מנדל לא מכניס אפילו פנדל..." אז הגעתי ליידיש, בה קוראים לאדם לעתים בשמו העברי, כשאחריו מיד גם כינויו היידישי העממי כמו "אריה לייב";  זאב וולף ועוד. אני כמובן בחנתי מיד את "מנדל" והסתבר לי כי בספרות הוא מופיע לא פעם כ"מנחם מנדל". הכיצד?!יש להבין ש"מנחם" זכה לכינוי חיבה ביידיש "מנל", ומכיוון שהברה של נו"ן ולמ"ד בשני שוואים רצופים קשה מאד להיגוי. הוסיפה היידיש את האות דלי"ת כדי להקל. מכיוון שגליתי אותה בעברית בין האותיות נו"ן ולמ"ד, קראתי לאות זו דלי"ת הנ"ל. כך כנראה נולדה גם "שיינדל" מכינוי החיבה שיינל, לשם שיינע (יפה); בריינדל מהכינוי בריינל לשם בריינה; כך גם חנדלה מהכינוי חנהלה של חנה. רות אלמגור הצביעה על "חיינדלעך" "החשוד" שזכה בדלית הנ"ל בצורת הרבים של חיינלה - חיינלעך - חיינדלעך, שפירושם בעברית אלה מעשי חינחון.יש מקום לתהות אם גם "סוכר קנדל", שייך לכאן, שכן קינמון נקרא בצרפתית "קנל" CANNELLE

וזה יכול להפוך בקלות ביידיש ל"קנדל". אלא שקנל הוא ממתק

צבעוני בעוד סוכר קנדל הוא ממתק לבן. את התופעה של דלי"ת המוכנסת למילה לאחר נו"ן להקלת ההיגויי,

מצאתי בינתיים גם בצרפתית.  אלא ששם מדובר בין נו"ן לרי"ש.  כדי ליצור "עתיד" לוקחים את צורת ההווה ומוסיפים בגוף ראשון אני - ERAI; בגוף שני אתה - ERAS;  ובגוף ראשון רבים אנחנו -ERONS  וכו'. אז במקרה שהפועל בהווה מסתיים באות "N" אז יש בעתיד מפגש בין "N" ו"R" אני מצאתי את זה בשני פעלים בזמן הווה:VIEN (בא) ו-TIEN (מחזיק).  ליצירת זמן עתיד, מוסיפים כסופיות לשורש את ההברות דלעיל. כלומר אני אבוא - VIEN ERAI, אתה תבוא - VIEN ERA, אנחנו נבוא VIEN ERONS -  ובמקום זה אנו רואים: אני - VIEN

 D RAI, אתה - VIEN D RAS, אנחנו - VIEN D RONS. זהו סיכום ביניים של גילויים בהם הבחנתי במקרה. אני מניח שלשונאים יקחו את האתגר למצוא דוגמאות נוספות בכל השפות לאותה דלי"ת עברית לה קראתי - דלי"ת הנ"ל".

 

 

 

פרק מ' : אַפְשוֹרֶת

??? ?' :  ??????????

????? ?????????? ??????????

??????????

??????? ????????????

     

?????? ????? "????? ????????" ???? ?? ????? "?????" ??????? "???" ??? ????? "????????" ??????? "????". ????? ?????? ????? "??? ?????", ?????? ???? ?????? ????? ?????.???? ????? ??? ??? ????? (?? ????) ??? ?????? "????" ?????, ??"???" ??? ???: ?? ??? ???? ?? ??? ????? ???, ??? ???? ?? ?????. ???? ?????? ???? ?? ????? ?"????" ??? ??? ?"?????" ???? ????? ??? ?????, ?????? ???? ?? ?????, ????? "????" ?? "?????" ????? "????".??? ??? ???? ????? ?"????? ????????" ??? "??????????" ????? "??????" ???"??????". ?? ???? ?? ??? ?????? ??? "?????" ?? "????" ??? "?????" ????? ????? ???. ?? ????? ????? ?????? ?????? ?"?? ????" ???? ?? ?????? ?????, ????? ????? ?? ?????? ????? ???????.?"??????" ????? ?????? ???, ????? ?? ????? ??????, ????? ?? ??????? ????? ????, ???? "????? ???? ?????". ?? ??????? ?"??? ??" ????? ?"??????".

????: ?????? ????? ???? ?????? ?? ?????? ?"??? ?????". ??? ????? ?????? ?"???????" ?????. 

 

 

פרק ל"ז :שָקִיעַ - בְּלִיט

מָשָה  מִנִּבְכֵי  חֶלְשוֹנוֹ

  פרק ל"ז

    מאת משה ברק-גבת

שָקִיעַ - בְּלִיט

בפנינו רואים קיים שקע בולט פחות או יותר המחבר את מרכז האף בין שני הנחיריים, למרכז השפה העליונה, שבתחתיתו הוא יוצר משולש קטן. השקע הזה בולט, אצל יונקים שונים בצורת Y מתפצל בקצהו כדי להגיע לשני הנחיריים, וכך לאפשר ביתר קלות להריח את המזון הבא לפיהם . אצל בני האדם זהו עוד אחד האברים שהתנוון (כמו המעי העיוור, ועצם הזנב) כשלא נזקקו לו עוד במרוצת התעצבות המין האנושי. כך נותר השקע, שעורר בדמיון האדם, אגדה על מלאך שהניח שם את אצבעו לפני לידת הילד לברכה. התלמוד מספר זאת במסכת נידה ל', ב'. עמי העולם מיחסים זאת לקופידון אל האהבה. מכיוון שהשקע היה עדות לאהבה קראו לו היוונים Philtrum מהשורש Philtron=להיות אהוב, שמקורו ב- Philein=לאהוב. להוציא חלק מהשפות הסלאביות ואלה שבמזרח הרחוק, כמעט כל שפות העולם אימצו את השם "פילטרום". שמו בערבית "אלניסרה", אך חרף האיזכור בתלמוד אין לאבר שם עברי. בהיות האבר הזה - שקע, אני מציע לקרוא לו בשם "שָקִיעַ" על משקל: קָלִיעַ, רָקִיעַ. השם יאומץ גם לכל שקע קווי רדוד בנוף ובחפצים שונים. לדוגמה: השפם של צ'רלי צ'פלין הסתיר את השקיע שלו.  התעלה שנחפרה לתיקון צינור המים כוסתה ואפילו זופתה, אך בכל זאת הותירה שקיע בכביש.  בסולם העולה של קפלי צורה החל ב"חריץ" יבוא השקיע אחריו, מעליו תעלה, נקיק, נחל, ועד בקעה.  אז בהזדמנות זו ששקענו ב"שקיע", אני מציע לגאול את הצורה ההפוכה מאלמוניותה, ולקרוא לבליטה קווית ארוכה "בְּלִיט" וברבים "בְּלִיטִים" על משקל: כְּבִיש, מְחִיר, שְרִיר וכו'. לדוגמה: "בכבישים שבשכונות מגורים, ראוי לעצב כל כמה עשרות מטרים בליטים שיאטו את תנועת המכוניות." "צינור מים שאינו מוטמן בקרקע, מהווה בליט המעכיר את הנוף, ומפריע לתנועה בשטח"