Get Adobe Flash player

ליישי :מאורעות תרצ'ח {1938 } ורצח מרדכי שכטמן (עידכון)

 ב-26 במאי 1939 נרצח נהג הקטר מרדכי שכטמן על המסילה כשעצר את הקטר בין הכפר לנשר כדי להעבירו למסילה אחרת. יחד איתו היה עוזרו הערבי. שני ערבים ניגשו לקטר וירו בראשו של שכטמן.[22] בליל 13 ביוני1939, כתגובתו לרציחתו, חטפה חוליה של הפו"ם 5 תושבים מאחד הבתים ורצחה אותם מחוץ לכפר.[23]

נהג הקטר שנרצח, מרדכי שכטמן ז'ל , היה תושב קריית חיים.

יש הטוענים כי היה "חבר הפרקצייה," ובשל כך לא הונצח בקריה.

פרקציית הפועלים הקומוניסטית הוקמה ב-1923 כדי להתמודד בבחירות לוועידה השנייה  של ההסתדרות. אך ב-1924 החליטה מועצת ההסתדרות להוציא משורותיה את צירי פרקציית הפועלים. ההסתדרות והמשטרה הבריטית שיתפו פעולה במסע רדיפה נגד הקומוניסטים  – כולל שלילת הזכות לקבל עבודה בלשכות העבודה ההסתדרותיות, ליהנות משירותי קופת חולים ועוד. כעבור כ-20 שנה, לאחר מאבק ממושך נגד ההחרמה, שבו הקומוניסטים לפעול במסגרת ההסתדרות.

בוועידה החמישית של מפ"ס (1923), שינתה המפלגה את שמה ל-המפלגה הקומוניסטית הפלשתינית, פק"פ (ביידיש, פאַלעסטינישע קומוניסטישע פרטײַ). כעבור שנה התקבלה המפלגה לאינטרנציונל הקומוניסטי, הקומינטרן. לאחר קום המדינה, ב-1948, שינתה שמה ל-המפלגה הקומוניסטית הישראלית (מק"י).

 

המפלגה הקומוניסטית הישראלית, או בראשי תיבות מק"י (בערבית: الحزب الشيوعي الاسرائيلي), היא מפלגת שמאל רדיקלית קומוניסטיתששורשיה נעוצים עוד בתקופת היישוב העברי בא"י, במפלגת פועלים סוציאליסטית עברית, שהפכה למפלגה הקומוניסטית של פלשתינה

בימי המנדט הבריטי הוצאה המפלגה הקומוניסטית מחוץ לחוק ורק לאחר הקמתה של מדינת ישראל ניתנה לה האפשרות לפעול בגלוי.

 

 

הערות משלי----אלי רביד , ליישי         12.9.2018.

קריאתו של אבישי ברק להנצחת זכרו של מרדכי שכטמן ז'ל  נכונה וראויה לתיקון. מהמסמכים המוצגים לעיל, נרצח מרדכי שכטמן ז'ל בידי שני ערבים שניגשו לקטר שעצר על המסילה  , בין באלד –א-שייח ונשר ,וירו בראשו כשעוזרו הערבי לצידו. בעקבות הרצח, בוצעה פעולת תגמול בבאלד א-שייח. שכטמן נימנה עם ארגון א' של קריית חיים, שפועלי הרכבת היו מייסדיו. מאחר ובתקופת המנדט הבריטי בארץ, נרדפו אנשי "הפרקצייה" על ידי הבריטים , עולה השאלה כיצד עבד בחברת הרכבת המנדטורית ? גם  מנהיגי "ההסתדרות הכללית " ששלטה בקריה ללא מיצרים, רדפו את "אנשי הפרקצייה " { פ.ק.פ –המפלגה הקומוניסטית },בכל מקומות ישיבתם בארץ כולל בקריה. בספרו של צבי גנין ז'ל, "קריית חיים ,ניסיון באוטופיה עירונית 1933-1983 ", עמודים 69-71 , מסופרת ההתנגדות קבלתה  לקריה של משפחת דן ,בשל שייכותה של חיה למפלגה זו,  כל זאת למרות  שהלל דן , בעלה , היה מראשי  ומנהלי "סולל בונה" , הזרוע הביצועית של ההסתדרות הכללית בתחומי הבנייה , סלילת הכבישים והעשייה הביטחונית בישוב היהודי בארץ ישראל , כבר באותה עת. רק לאחר דיונים רבים ולאחר התערבות בכירי הנהגת ההסתדרות, ומשלחת מטעמם שהגיעה  לקריה {גולדה מאיר ומאיר יערי } , ניכפה על וועד הקריה לקבלם והם "הוכשרו "לגור בביתם שברחוב י'ט , אותו החלו לבנות טרם שקיבלו את  הסכמת "מועצת הקריה ".בפרק זה מסופר על מועמדת קומוניסטית נוספת לקריה, שקיבלה על עצמה את תנאי הוועד –וחברותה אושרה.  אני , כמו רבים מחברי , הכרנו בקריה משפחות קומוניסטיות נוספות ,שילדיהם המוכשרים והמיוחדים, ציטטו  בפנינו , בעל פה ובלהט  , פרקים נרחבים מכתבי  קרל מרכס  והמניפסט הקומוניסטי. בדיון על משפחת דן , מצוטט דוד רמז :"יש בחיפה קומפלקס אשר עוד לא הובא היום לברור—רדיפת הלל דן ,ולא בגלל אשתו, אלא בגלל מעשים כלל וכלל לא ממין זה, וקומפלקס זה עומד מאחורי דחייתו לחברות בקרית חיים."

ברוח זו , יתכן ואי  הנצחתו של נהג הקטר הקריתי , מרדכי שכטמן ז'ל  ,אינה נובעת מהחלטה מכוונת של המפא'יניקים האדוקים שלנו בשל היותו קומוניסט, אלא משיכחה ובשוגג. שגיאה זו , צריך  וניתן לתקן עתה כפי שהביא לידיעתנו  אבישי ברק.