Get Adobe Flash player

לפני 60 שנה "המורה יעל" התחילה ללמד בבית הספר הריאלי

 הלכתי עם יעל במרכז הכרמל, או הקניונים, לפתע אני רואה מסתערים על יעל  בחיבוקים ובנשיקות, לפעמים תלמידות או תלמידים, לפעמים הוריהם, שיעל הייתה איתם לפני עשרות בשנים. מרעיפים עליה תשבחות ואהבה -חשבתי  אנשים מנומסים... אלא כשהתופעה חזרה על עצמה לעתים תכופות בכל יציאה  כמעט, התחלתי לקבל הסברים: ,"אתה לא יודע איזו מורה היא הייתה, היא אחת ויחידה, המורה בריאלי , היא המורה הכי אהובה, מורה שזוכרים כל החיים, לא סתם מורה, מורה שמטביעה חותם באישיותך,  מורה לכל החיים ,מורה שממש ממש אוהבים..." היו הורים שנלחמו שילדיהם יהיו בכתה של יעל, היו שרשמו את ילדיהם לכתה א' ודרשו שילדיהם יהיו בכתה של המורה יעל איתיאל חרלף -כ"כ הרבה פעמים שמעתי זאת מהמון אנשים - אז נראה שזה נכון   WOW ! אני שומע זאת במשך יותר מעשרים שנה  בהמון המון מפגשים, מתוכננים ובעיקר במפגשים אקראיים, ברחוב או בקניונים, במסעדות ושאר מקומות ציבוריים.. פעם עמדנו בשדה תעופה בניו יורק שלפתע אני שומע, "היי המורה יעל " חיבוק גדול ונשיקות, הפרופסור בא להרצות  בכנס רפואי בארה"ב אבל את המורה יעל הוא לא יכול להחמיץ .עכשיו מלאו 60 שנה מאז הייתה למורה וב-34 שנות הוראה עברו אצלה מאות תלמידים .ואולי 1000 פלוס.

 יעל איתיאל חרלף נזכרה וכתבה בפייס בוק:

ב-1 לספטמבר 1956 התקבלתי כמורה בכיתות היסוד במרכז הכרמל. הייתי מאושרת חלומי מאז ומתמיד היה להיות מורה .הכיתה שהועידו  לי הייתה כיתה ב' ומהיום הראשון נקשרתי אליהם בעבותות אהבה.16 בנות ו7 בנים במשך השנים התהפך הגלגל והרוב היו בנים. עברו 60 שנה את מרביתם לא פגשתי ומסקרן אותי לדעת מה עלה בגורלם. היכן גרים אם הקימו משפחה במה עוסקים ואולי הם כבר בפנסיה כי לפי חשבוני הם ילידי 1949.נזכרתי בהם דווקא היום 29.11 כ"ט בנובמבר 60 שנה למבצע סיני מורה צעירה בת 22 ,שנת הוראה ראשונה מתמודדת עם ירידות למקלט ....מלחמה!

התשובות התחילו לזרום:

עודד שישינסקי- הוא מיוזמי  מועדון העסקים הישראלים באוסטרליה, וסגן נשיא חברת גילת תקשורת  כותב למורתו יעל:

 "המורה יעל...גם אחרי 55 שנה את עדיין המורה יעל שציירה לנו בספר  ליומולדת..ו השפעת עלינו כמחנכת יותר מכל מורה אחר מאוחר יותר.

ואילנה עמר מוסיפה: תודה שזכיתי להיות בין תלמידותיך במחזור הראשון. כמורה היית לנו ולי אישית מורת דרך עם זיכרון לנצח אהבנו אותך מאוד, החיוך, הרוך,  הג'נגית הכי יפה. כל בוקר בריצה ירדנו את המדרגות של בית ספר הראלי בכרמל רק כדי לקבל חיבוק מלא בחיוך חום ואהבה של המורה יעל.

ואורית פרי גם כותבת:תודה רבה למורה יעל האהובה

ומוסיפה סימה בן נון :הקשר שלך עם הורי תלמידיך נשמר לאורך שנים. ואין שמחה יותר גדולה.

 

 אלבום>המורה יעל ותלמידיה